גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה שסידרה למשקיע הסדרתי אקזיט של מיליארד דולר

חברת דסטפוטוניקס הישראלית נמכרה השבוע לענקית השבבים האמריקאית קרדו בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר ● מי שחתום על האקזיט הוא אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר וכמשקיע העיקרי של החברה ● בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת את שמו של וילנץ

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל
אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

בעוד שתעשיית הטכנולוגיה העולמית ממשיכה להתמקד בגל החידושים של מודלי הבינה המלאכותית, השבוע נחתמה עסקה המפנה את הזרקור אל תשתית שנותרה בצללים.

חברת דסטפוטוניקס (DustPhotonics) הישראלית נמכרה לענקית השבבים האמריקאית קרדו (Credo Technology) בעסקה המוערכת בכמיליארד דולר, סכום שעשוי לצמוח בהתאם לעמידה ביעדי ביצוע עתידיים.

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה - ופיטרה
58% בתשעה ימים: רצף כזה אינטל לא ראתה כבר שנים

אף שלכאורה מדובר באקזיט נוסף בסקטור השבבים, בפועל מדובר באינדיקציה לשינוי עומק בתעשייה. צוואר הבקבוק של מהפכת הבינה המלאכותית אינו מוגבל עוד רק לכוח החישוב, אלא מתמקד ביכולת להעביר כמויות עתק של נתונים במהירות מקסימלית בין רכיבים ומרכזי נתונים. ככל שהמודלים גדלים והופכים למורכבים יותר, כך הופכת הדרישה לקצבי תקשורת גבוהים למרכיב קריטי.

דסטפוטוניקס פועלת בדיוק בנקודה הזו. החברה, שבה משמש אביגדור וילנץ כיו"ר ומשקיע מרכזי, מפתחת פתרונות המאפשרים העברת מידע באמצעות אור במקום חשמל בקצבים גבוהים במיוחד. עבור מפעילי מרכזי הנתונים, טכנולוגיה זו מהווה תנאי בסיסי להפעלה בקנה מידה רחב של תשתיות מחשוב.

עם זאת, האקזיט הנוכחי אינו עומד בפני עצמו. בשנים האחרונות כמעט כל עסקת ענק בתחום השבבים הישראלי כוללת, באופן ישיר או עקיף, את שמו של וילנץ. מדובר בדמות החוזרת שוב ושוב, מאחורי הקלעים, בשלבים המוקדמים ביותר של המיזמים. וילנץ ממקם את עצמו בעקביות בנקודות שבהן נוצר הערך המרבי, תוך זיהוי המועד המדויק שבו הטכנולוגיה הופכת קריטית לשוק.

זיהוי כשל, גיוס צוות עילית

הבנת הדפוס של וילנץ מחייבת מבט אל העבר. הקריירה שלו אינה מורכבת מרצף השקעות, אלא מרצף הקמות. בניגוד למשקיעים שנכנסים לחברות בשלבים מתקדמים, וילנץ מעורב כבר בנקודת האפס. המודל קבוע: זיהוי מוקדם של כשל תשתיתי עמוק, גיוס צוות מצומצם של אנשי טכנולוגיה והקמת חברה שנועדה לתת פתרון ספציפי לבעיה.

כך נבנתה גלילאו (Galileo), שנמכרה למארוול בתחילת שנות האלפיים והניחה למעשה את היסודות לתעשיית השבבים המקומית. כך פעלה גם אנפורנה לאבס (Annapurna Labs), שנרכשה בידי אמזון והפכה ללב הפועם של פעילות השבבים בענן של AWS. גם במקרה של הבאנה לאבס (Habana Labs) שנמכרה לאינטל, לא היה מדובר בעוד אקזיט פיננסי, אלא ברכישת רכיב אסטרטגי קריטי במאמץ של ענקית השבבים להיכנס לעולמות הבינה המלאכותית.

בכל אחד מהמקרים הללו, הערך לא נוצר רק במוצר עצמו אלא במיקומו בתוך המערכת. באנפורנה לאבס, לדוגמה, הפיתוחים שבוצעו בישראל אפשרו לאמזון להפחית את עלויות התשתית שלה בהיקפים של מיליארדי דולרים, תוך שהם הופכים את השליטה בשכבת החומרה ליתרון תחרותי מכריע בשוק הענן. זהו בדיוק סוג המהלכים שווילנץ מכוון אליהם, שכן המטרה היא לייצר רכיב בעל השפעה מערכתית מתמשכת.

הדפוס המקצועי הזה משתקף גם באופן העבודה של וילנץ, הפועל לאורך השנים עם קבוצה מצומצמת וקבועה של מהנדסים ומנהלים העוברים איתו מפרויקט לפרויקט. במקום לבנות ארגון רחב, המודל מתמקד בבניית צוותי עילית קטנים הממוקדים בפתרון בעיה אחת ומתקדמים במהירות אל עבר המטרה.

הקרב הבא על שבבי ה־AI

האקזיט הנוכחי עשוי להיראות כמהלך המנוגד להצהרות העבר של וילנץ. בראיון בלעדי לגלובס לפני כשלוש שנים, לאחר שעבר להתגורר בשווייץ, תיאר עצמו וילנץ כמי שבחר להתרחק מהזירה המקומית תוך הטחת ביקורת חריפה במערכת הציבורית בישראל. הוא הבהיר אז כי אינו מתכוון לבצע השקעות חדשות בארץ וציין כי המעבר נבע מתחושת נתק הולכת וגוברת. "להעתיק את חיי למקום אחר זה לא משהו שאני נהנה ממנו, אני עושה זאת בצער רב", אמר וילנץ, אך הדגיש כי הקשר האישי והמשפחתי לישראל נותר עמוק.

אלא שהפעילות העסקית הענפה של השנים האחרונות מספרת סיפור מורכב יותר. למרות המעבר לשווייץ, וילנץ לא נטש את התעשייה שבנה והוא המשיך ליזום, לגייס צוותים ולהוביל חברות חדשות. גם היום, חלק משמעותי מפעילות הפיתוח וההנדסה של המיזמים שבהם הוא מעורב מתבצע בישראל.

הראייה המובהקת להמשך פעילותו היא המיזם המרכזי אלמנט לאבס (Element Labs), המתמקד באחד התחומים הקריטיים בשוק הבינה המלאכותית: שלב ההסקה. זהו השלב שבו המודלים עוברים מפיתוח לשימוש בפועל, ומשולבים במוצרים ובמערכות בקנה מידה רחב. בשונה מאימון מודלים הדורש כוח חישוב קיצוני בתדירות נמוכה, ההסקה מתבצעת באופן שוטף ובהיקפי עתק. כל אינטראקציה עם מודל שפה היא למעשה פעולת הסקה, מה שמעביר את מרכז הכובד והצמיחה של התעשייה משלב האימון אל שלב ההפעלה.

בתוך כך מתחדדת התחרות החדשה. אם בעבר הדגש היה על ביצועים מקסימליים בלבד, הרי שכיום השיקול הכלכלי תופס את קדמת הבמה. מרכזי הנתונים מתמודדים עם עלייה חדה בצריכת החשמל, מה שהופך את היכולת לבצע יותר חישובים בפחות אנרגיה לגורם מכריע.

אלמנט לבס מנסה להתמקם בדיוק בצומת הזה, אך לא באמצעות תחרות ישירה על כוח עיבוד מול ענקיות כמו אנבידיה. הגישה שלה ממוקדת בייעול הביצועים ביחס לעלות ולצריכת האנרגיה, אסטרטגיה המבקשת לשנות את כללי המשחק בשוק ולא רק להשתלב בהם.

וכאמור, החברה פועלת מישראל ונשענת על מרכז פיתוח מקומי המעסיק מאות עובדים. רוב אנשי הצוות הם מהנדסים ישראלים, בהם רבים מבוגרי הבאנה לאבס שחברו אל וילנץ פעם נוספת.

בונה את המהפכה מלמטה למעלה

לצד השבבים, וילנץ פועל בחיבור שבין הבינה המלאכותית לעולם הפיזי דרך חברת לייט (Lyte), בה הוא משמש משקיע מייסד ויו"ר הדריקטוריון. החברה מפתחת מערכות תפיסה לכלים אוטונומיים, תחום המנסה לפתור את אחד האתגרים המורכבים בעולם הרובוטיקה. המטרה היא להעניק למערכת יכולת הבנה של הסביבה וקבלת החלטות בזמן אמת.

במקביל, מעורבותו המוקדמת בקוונטום מאשינז (Quantum Machines) מחברת אותו לחזית המחשוב הקוונטי. אף שהתחום נמצא בשלביו הראשוניים, הוא נתפס כפוטנציאל לשינוי גבולות החישוב המוכרים בעתיד.

במבט רחב, החברות שבהן מעורב וילנץ אינן אוסף מקרי של הצלחות אלא מערכת משלימה של תקשורת, עיבוד, אחסון ותפיסה. כל אחת מהן פותרת צוואר בקבוק אחר בתשתיות המחשוב של עידן הבינה המלאכותית.

השפעתו נמדדת גם בשדרת הניהול וההנדסה שצמחה לצידו ומאיישת כיום תפקידי מפתח בחברות גלובליות. בנוסף, בעוד שחלק ניכר מההייטק מתמקד בתוכנה ובמוצרי קצה, וילנץ פועל בשכבות התשתית העמוקות. הפיתוח בהן מורכב ויקר יותר, אך הוא זה שקובע את גבולות היכולת של המערכת כולה. זו גם הסיבה שהאקזיטים שלו מתרחשים הרחק מהשיח הציבורי הרחב - הם לא משנים את מה שהמשתמש רואה, אלא את התשתית שמאפשרת לכל זה לפעול.

ובמובן הזה, גם בשנת 2026, וילנץ לא רודף אחרי מהפכת הבינה המלאכותית. הוא ממשיך לבנות אותה, שכבה אחר שכבה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה שטח הדירה? משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תקן חדש

התקן המחייב החדש לחישוב שטחי דירות יחליף את התקן הקודם, שאושר ב-2008, ויחייב את חברות הנדל"ן, את הטאבו, את הלמ"ס וגורמים נוספים שלהם קשר לנושא

אילוסטרציה: Shutterstock

תרמית הפנסיה הגדולה: העצורים והחשדות

עפ"י החשד, העצורים בפרשה זייפו אישורים וביצעו משיכה מוקדמת שלא כדין של כספי תגמולים ופיצויים השייכים לעמיתים, תוך התחמקות מתשלום מס וביצוע עבירות שוחד והלבנת הון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק ברצף של 10 ימי עליות, מדד S&P 500 במרחק נגיעה משיא; מטבעות הקריפטו מזנקים

נאסד"ק עלה ב-2% ● מחיר הנפט נפל ב-7%●  ג'יי.פי.מורגן: "ישנו מערך סיכונים מורכב והולך, כמו מתחים גיאופוליטיים ומלחמות, תנודתיות במחירי האנרגיה" ● ההודעה של אנבידיה שהזניקה את מניות הקוונטים ● תחרות למאסק: אמזון קונה חברת לוויינים ב-12 מיליארד דולר ● קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנה הנוכחית

מדיאר לאחר הניצחון בבחירות, בודפשט / צילום: Reuters, Porzycki Jakub

שחרור 20 מיליארד אירו: תוכנית השיקום של ראש ממשלת הונגריה החדש

אחרי 16 שנות שלטון אורבן, הונגריה נכנסת לעידן של שינוי מבני ● משימתו המרכזית של המנצח פיטר מדיאר היא שחרור כספים שהאיחוד האירופי מעכב בשל פגיעה בדמוקרטיה ● לשם כך הוא יצטרך לפרק את מוקדי הכוח, להילחם בשחיתות ולנתק את התלות ברוסיה

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

באירופה וארה"ב כבר נערכים לאיומי הסייבר החדשים שמציגה אנתרופיק

בארה"ב עודדו גופים פיננסים ללמוד ממודל ה־AI החדש ● בבריטניה התקיימו פגישות דחופות עם הבנקים הגדולים כדי להעריך את הסיכונים ● גורמים בישראל: "אין לקוח שלא חושב על האיומים"

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

50 אלף חיילים, בלי צוללות: איך ייראה המצור של טראמפ על הורמוז?

המצור שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מצר הורמוז צפוי להתחיל היום אחה"צ ● מדובר באירוע בעל משמעויות אדירות לכלכלה העולמית, כשהדאגה בשווקים כבר ניכרת עם ירידות שערים והחשש מהתחדשות הלחימה ● כיצד יתבצע המצור, מה חשיבותו לסחר העולמי, וכיצד ישפיע על מחירי הנפט? ● גלובס עושה סדר

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

פי 8 מהסבב הקודם: כמה עלתה מלחמת שאגת הארי לארה"ב?

לפי דוח שפרסם מכון המחקר CSIS, עלויות המלחמה נאמדו ב־25-30 מיליארד דולר עבור ארה"ב, כולל נזקים רבים לתשתיות, יירוט של 46 כלי טיס ואירועי אש ידידותית ● במקביל, הפנטגון פונה לפיתוח חימושים זולים בהשראת שאהד 136 האיראני, בניגוד למסורת של מערכות יקרות

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

מצר הורמוז. עורק אנרגיה מרכזי – וציר של עימות / צילום: Reuters, Mohammed I Hamad

"ארמדה של מכליות" בדרך למפרץ מקסיקו. האם זו תהיה התשובה לאיראן?

בזמן שבוושינגטון מנסים להסיט את מרכז הכובד של שוק הנפט העולמי לעבר מפרץ מקסיקו, טהרן מוכיחה כי השליטה הימית שלה במצר נותרה אפקטיבית (ויקרה) מאי־פעם ● מהזינוק הדרמטי בפרמיות הביטוח ועד לאתגר המבצעי של הצי האמריקאי - אלה המשמעויות של המאבק על עורק החיים של האנרגיה הגלובלית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

מושגים לאזרחות מיודעת. סטגפלציה / צילום: Shutterstock

המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך עלול להכניס את הכלכלה למקום שממנו היא תתקשה לצאת • למה עכשיו מדברים על התרחיש הזה, ומה בדיוק ההשפעות שלו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: שי-לי עטרי ונעמה שחר / צילום: מתוך חשיפה עם חיים אתגר-ערוץ 12, אולפן שישי של חדשות 12

העבירה חמורה, השם ממילא ברשת: למה ביהמ"ש עדיין נאחז בצווי איסור פרסום

בית המשפט העליון מעכב את פרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי, לאחר שטען כי נקלע למצב אובדני ● אך ברשתות החברתיות הגולשים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את האיסור ולפרסם את שמו ● מומחית: "צווי איסור פרסום הפכו למשחק חתול ועכבר"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

התיש אפילו את המנוסים שבמשקיעים: התפניות של טראמפ והשתקפותן בשווקים

התהפוכות במלחמה מול איראן בשבועות האחרונים טלטלו את המחירים של מגוון השקעות, לא רק מתחום האנרגיה ● אבל לא פחות מהאירועים עצמם, למוצא פיו ומקלדתו של נשיא ארה"ב היה תפקיד מכריע בתנודות הללו

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסל של המדינה או של ברקת? הוזלות של עשרות מוצרים עם שלל כוכביות

השבוע יוצא לדרך מהלך המחירים של שר הכלכלה וקרפור, ובשוק מותחים ביקורת על הכשלים ● מהמכרז שניגשה אליו רק מתמודדת אחת, דרך ההחלטה לקיים את המהלך רק בשליש מסניפי קרפור ובמיקומים פחות נגישים ועד הגבלות הרכישה והמיתוג מחדש שנעשה ברגע האחרון