השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex
השלכותיה הכלכליות של המלחמה באיראן עלולות להדהד עוד לטווח הארוך, הרבה מעבר למחירי האנרגיה - דווקא במניות ובנכסים הכי סולידיים בשוק ההון.
מראשית הלחימה פגעה איראן בתשתיות הפקת אנרגיה חיוניות במדינות המפרץ, ואף בתשתיות גיבוי ליצוא אנרגיה, כשבמקביל הותקפו כמובן גם תשתיות קריטיות באיראן, כגון תעשיות פטרוכימיות וגשרים. כעת, מתנוסס מעל איראן איום מפורש של ארה"ב להשמיד את תשתיות האנרגיה שלה, בעוד איראן מאיימת בתגובה להחשיך את מדינות המפרץ ולפגוע במתקני ההתפלה החיוניים לקיומן.
● התיש את המנוסים שבמשקיעים: תפניות טראמפ והשתקפותן בשווקים
● מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק
● המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?
בעשורים האחרונים נחשבו תחנות כוח, מתקני גז, צינורות הולכה, רשתות חשמל ונמלים כנכסי תשתיות יציבים במיוחד, שזכו לפרמיות סיכון נמוכות והערכות שווי גבוהות באשר לתזרימי המזומנים העתידיים שביכולתם לייצר.
אולם, המלחמה באיראן ובמידה רבה גם האירועים במלחמת רוסיה-אוקראינה, מלמדים שרסן הפגיעה בתשתיות קריטיות הותר. הפיכתן למטרות ישירות ולגיטימיות בסכסוכים צבאיים תכופים, מערערת את התפיסה שהסיכון בהם בעיקרו פיננסי ולא תפעולי או פיזי.
כעת, נדרש תמחור מחודש של סיכונים ביטחוניים, שישקלל יכולת להמשיך לפעול תחת תקיפה, עומס או שיבוש מתמשך, ולא רק לפי הנחות תזרים יציב וזמינות מלאה.
הסיכון גדל במיוחד בתשתיות קריטיות באזורי סיכון, הכוללות נתיב הולכה יחיד, מקור אנרגיה אחד או תלות ברשת חיצונית. מנגד, תשתיות הכוללות קיבולת עודפת, יכולת הולכה חליפית או יכולת מעבר בין מקורות אנרגיה, עשויות להיות פחות יעילות פיננסית אך יציבות יותר.
כתוצאה, השקעות הוניות ביתירות וגיבוי (הכוונה ליכולת להתמודד עם ההשלכות החדשות מהמלחמה באיראן ו"לשרוד" אותן), שנחשבו בעבר כלא יעילות ופוגעות בתשואה, עשויות להפוך לתנאי קריטי לייצור תזרים יציב ופרמיית סיכון סבירה. במקביל, דירוגי אשראי עשויים להתחיל לשקלל חוסן תפעולי ולא רק יחסים פיננסיים.
עקב כך צפויה פגיעה כפולה בשווי הנכסים - מירידה בתזרים הפנוי לצד עלייה בתשואות שיידרשו מהן. המשמעות היא תמחור מחודש אגרסיבי כלפי מטה של תשתיות קריטיות רבות.
יתירות וגיבוי יקרים מפז
החסימה של מצרי הורמוז מייצרת במקביל אי ודאות כלכלית עצומה. טרם המלחמה עברו דרכם כ-20% מהנפט והגז הנוזלי בעולם, וגם הליום, נפטא וגופרית, חומרים קריטיים לתעשיות רבות. השיבוש הזה עלול להימשך עוד זמן ממושך בעצימות משתנה, ולהותיר צלקות ארוכות טווח על ניהול הסיכונים והתפעול של חברות רבות בעולם.
עד כה, מרבית החברות שאפו להגדיל רווחיות באמצעות מקסום יעילות, כגון צמצום מלאים והפחתת שכבות גיבוי, לצד הפעלת שרשראות אספקה רזות וניצולת ייצור מקסימלית, והן תוגמלו בפרמיות משוק ההון.
אך בעולם שבו שרשראות אספקה אסטרטגיות נחסמות בידי גורמים לא צפויים, בעוד שצינורות הולכה קריטיים, נמלים ומתקני אחסון הופכים למטרה אסטרטגית, יעילות יתר עלולה להתברר כמסוכנת לשרידות ויציבות.
כעת, חברות יידרשו להפוך כיוון בחדות ולהגדיל מלאים, להוסיף קיבולת ייצור וקווי גיבוי, ולהשקיע במיגון ובביטוח.
כלומר, חלק מהתזרים הפנוי בחברות אלה לא יופנה למימון צמיחה זולה אלא לשרידות יקרה, בזמן שהיכולת לגלגל את הפגיעה ללקוחות מוגבלת. המשמעות היא שככל שתחום הפעילות או הנכסים פגיעים יותר, יתעצמו ההוצאות החדשות, שבתורן יפחיתו את התזרים הפנוי והרווח הנקי ויובילו לירידה בשווי המניות.
פרמיית סיכון עולה
הנפגעות המיידיות הן חברות האנרגיה, הזיקוק, ספנות, יצרניות שבבים, דשנים, כימיקלים וכמעט כל חברה תעשייתית שתלויה באספקה רציפה של גז, חשמל, חומרי גלם והובלה ימית.
דוגמה קלאסית מהוות חברות הגז הישראליות, שנאלצו להשבית אסדות למשך יותר מחודש כדי לצמצם את סיכון הנזק מפגיעה רקטית בהן, בשל הנזק הגבוה שייגרם מפגיעה באסדה "פעילה" ביחס לאסדה "קרה". התוצאה היא מחיקת הכנסות של מיליוני שקלים מדי יום. במציאות זו, משקיעים צפויים לדרוש פרמיות סיכון גבוהות יותר - לא רק בשל הסיכון הביטחוני המוגבר, אלא בשל סיכוני פגיעה ברווחיות.
קבוצה שנייה היא חברות תשתית בתחומי החשמל, המים וההולכה, שלכאורה דפנסיביות מאוד, אבל עלולות להידרש להשקיע סכומי עתק במיגון, גיבוי ושרידות, וזאת ללא יכולת לגלגל את העלות לצרכן.
קבוצה שלישית היא חברות לוגיסטיקה, נמלים ותובלה ימית שפועלות דרך נתיבי "צוואר בקבוק" כמו הורמוז, הים האדום ואזורים פגיעים אחרים. כל עלייה בביטוח, בסטייה מנתיב, בזמן הפלגה או בהגבלות ביטחוניות, מכרסמת בשולי הרווח של החברות.
המנצחים החדשים
אך לעומתם ישנם לא מעט סקטורים שדווקא ירוויחו באופן לא פרופורציונלי מהביקוש ליתירות תפעולית ויכולות גיבוי. אלה כוללים תחומים כגון רשתות חשמל, פתרונות גיבוי אנרגטי, מערכות אחסון וקירור, ציוד הולכה, הגנה על תשתיות ויכולת תפעול תחת עומס.
כך לדוגמה, Siemens Energy מתחום תשתיות האנרגיה, כמעט שילשה את הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון השנה ביחס לרבעון המקביל ב-2025, וצפויה ליהנות מביקושים מוגדלים לטורבינות גז ולרשתות הולכה.
GE Vernova נכנסה ל-2026 עם תחזית הכנסות גבוהה מהצפוי, ועתידה ליהנות מביקוש חזק לפתרונות ייצור חשמל ושדרוג תחנות כוח. Schneider Electric הכתה את תחזיות הרווח בהובלת ביקוש לחשמל מדאטה-סנטרים וצפויה להרוויח מביקוש מוגבר לתשתיות חשמל. Quanta Services העלתה תחזית רווח ל-2026 בזכות השקעות בתשתיות חשמל, רשת וחיבורי דאטה-סנטרים, וצפויה ליהנות מצורך מוגבר לשדרג תשתיות ולהגן עליהן.
גם בסקטור הביטחוני צפויה מגמה דומה. מעבר להייפ במניות התחום בישראל, בחסות הביצועים החזקים במלחמה בשנים האחרונות וצבר הזמנות עצום, גם חברות ביטחוניות זרות צפויות ליהנות מעלייה ברווחים. כזו היא הענקית הגרמנית Rheinmetall, הצופה צמיחה של 45% במכירות השנה, עם צבר הזמנות חזק וצורך עתידי מוגבר במלאי תחמושת ומערכות לחימה.
לסיכום, במציאות החדשה, המשקיעים ייאלצו להבחין בין מי שמוכר לעולם שכבות שרידות הכרחיות חדשות, לבין מי שנאלץ לקנות אותן ביוקר, רק כדי לשמור על הקיים. כתוצאה, דווקא הנכסים שנחשבו בטוחים, יציבים ודפנסיביים עלולים להתגלות כפגיעים, מתומחרים ביתר וחשופים לירידות חדות.
הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם