פינוקים בבית הקפה הבוטקה / צילום: רותם נמר
שבוע לפני שישראל חוגגת עצמאות, ומתחבטת בשאלות קיום, נסעתי לעמיקם - יישוב קטן בחבל יישובי אלונה שהרגיש כמו בועה. הדרך לשם עוברת בין חלקות חיטה צהובות וכרמי זית מכסיפים. מטעי הנשירים המפורסמים של מערב רמות מנשה בבצבוצי פריחה אחרונים, רגע לפני הקמילה. הטבע כמו תמיד עושה את שלו. ברחובות שנקראים על שם פרחים, בין חרציות שגבהו לקרקורי הצפרדעים מנחל התנינים הסמוך, הצלחתי לרגע לשמוע ציפורים מצייצות, לא זוכרת מתי זה קרה לאחרונה.
● קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב
● כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום
בין חצרות המשק ביישוב מסתתרים עסקים ותופנים, רבים סמויים מן העין. אין שלטים, אתרים סדורים וסרטוני משפיענים - ואולי גם זה סוד הקסם המקומי. מה כן יש? משקים שבהם מייצרים האנשים יין, לחם, שמן זית משובח, ירקות וגבינות.
10:00 | משהו לאכול: בורקס פריך וקפה נוסטלגי
מאז ביקרתי ב"בוטקה" המקומי לפני כמה שנים, צמחו ביישוב עוד שתי עגלות קפה (בלוט והגלידה, שניהם פתוחים בסופי שבוע בלבד). אבל הבוטקה הוותיק והטוב (שפתוח רק באמצע השבוע) עדיין משמש כפרלמנט למקומיים. אנחנו לעסנו שם בייגל ירושלמי מנומש שחבק ביצת עין כתומה ובורקס מתוצרת בית שחפן ביצה וחמוצים, ופטפטנו עם המקומיים. אז גם חלחלה בנו התובנה שהטבע, הקפה והמיקום מייצרים עבור התושבים מעין מרחב מוגן משל עצמם.
הבוטקה
11:00 | משהו לטעום: שמן איכותי במסדר המפקד
עופר שוורץ הוא מה שאמי מכנה "טיפוס", במובן הטוב של המילה. הוא חקלאי אוטדידקט, נמרץ ואוהב זית ואדם. עופר מקבל את פנינו בחצר המשק שלו ומוביל אותנו לשבת במרכז מבקרים זערורי ואפלולי, שם אנחנו זוכים להרצאה מרתקת על חקלאות, שמנים ומה שביניהם. מולנו סדורים בקבוקי שמן כמו במסדר המפקד, והוא מהמעלה הראשונה. את הזיתים מוסק עופר מכרמיו.
שמן קדם
12:00 | משהו לקנות: שלל ירוקים משדות המשק
שלטים כאמור, זה לא הקטע בעמיקם, גם שעות הפתיחה חמקמקות. אבל לבסוף מצאנו את סלסילה, משק קטן שמגדל ירקות אורגנים. עוד לפני שהחלטנו אם לרכוש לחם כוסמין נהדר של הדסה, האופה המסתורית של היישוב, הסנפנו את מראה הסוסים והעיזים, נשמנו מלוא הריאות פריחה של סוף האביב ונצרנו רגע מתוק.
השמועה והשלט ליד הקופה סיפרו שיש מקום קטן שמגיש פאד תאי, סלט יאם ואפילו טפיוקה. "מתי?", שאלנו בהתרגשות, חשות את בלוטות האוממי. "אולי בחמישי, לפעמים, מתי שהתאילנדים מחליטים", ענו לנו בעצלתיים, ואנחנו כבשנו את יצרנו באיפוק. עד אז רכשנו כרוב ענק, אבוקדו ושלל ירוקים משדות המשק.
סלסילה
13:00 | משהו לשתות: יין מול גבעות וכרמים
פסענו אל יקב סלומון שממול, כדי ללגום שרדונה שקוף - במידה כזאת שאפשר לראות מבעד לכוסות את הגבעות הכרסתניות שממול לכרם. מדובר ביקב של חקלאים שנטעו לצד מטעי הנקטרינות גם ענבי יין. בחצר אפשר לנשנש, ליד היין, צלוחית של גבינות וליטרת שפיות.
יקב סלומון
15:00 | משהו לנשמה: מסלולים סודיים בשלהי הפריחה
רגע לפני החום הגדול יצאנו לספור צעדים וללכוד שאריות אחרונות של פריחה. מסלולים חשאיים רבים יוצאים מתוככי היישוב והם ליודעי ח"ן בלבד. נסו לקבל טיפ של מקומיים מאחד מהעסקים שבהם ביקרתם.
אפשר גם לנסוע בעקבות השלט "ההר העגול", מסלול שהוא חלק מיער אלונה ובו אתר הנצחה לזכרו של בן המקום, הצנחן ראובן גלקין, ולוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים במלחמת יום הכיפורים. מסביב לאנדרטה שולחנות פיקניק, שם אפשר להתייחד עם זכר הנופלים והנופלות ולאחר מכן לשבת לפיקניק עצמאות באחת הפינות היפות, כי אלה הם חיינו. כדי ליהנות גם מטיול בנחל תנינים תוכלו לכתוב בווייז: עין עמיקם.
ההר העגול
16:00 | משהו לעשות: סדנאות ליצירת טבעות נישואים
היה קשה להיפרד מהבועה, אז משכנו את הביקור בעוד קורטוב של טוב וביקרנו בבית הספר לצורפות של האמנית דורית בוסקילה דהאן, צורפת מוכשרת ששימשה עבורנו מורת נבוכים מקומית לגילוי צפונות היישוב.
דורית יוצרת תכשיטים מזהב, אבנים טובות ויהלומים בעיצובים קלאסיים יפהפיים ואף עורכת בסטודיו קורסים ללימודי צורפות וסדנאות זוגיות ליצירת טבעות נישואים.
במפלס התחתון של הסטודיו יוצר דודו בעלה יצירות מרהיבות משל עצמו בחוט ברזל.
צרופים - דורית בוסקילה דהאן