גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע פועלים יורשיו של זהר זיסאפל להדחת דירקטורים ובהם בת זוגו

המאבק בחברת הטכנולוגיה רדקום מעמיד משני צדי המתרס את ד"ר מיכאל זיסאפל ואחותו כליל, בעלי מניות בחברה, ומולם את הדירקטורית, חלי בן נון, שהייתה בת הזוג של המייסד, זהר זיסאפל ז"ל ● "הפוטנציאל בחברה לא מומש כראוי בשל כישלון של רוב הדירקטוריון", טוענים בעלי המניות הדורשים להדיח את רוב הדירקטורים ● רדקום: "בדירקטוריון יש את ההרכב הנכון להמשיך ולהוביל את החברה להצלחה"

זהר זיסאפל ז''ל, מייסד רדקום / צילום: תמר מצפי
זהר זיסאפל ז''ל, מייסד רדקום / צילום: תמר מצפי

באחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הוותיקות בוול סטריט מתפתח לאחרונה אירוע יוצא דופן: מהלך אקטיביסטי של בעלי מניות שדורשים להדיח את רוב הדירקטורים הוותיקים. לא מדובר במהלך חריג כשמדובר בשוק ההון האמריקאי, אך מה שמעניין בסיפור הוא שבין בעלי המניות האקטיביסטים נמצאים יורשיו של מייסד החברה, ובצד השני של המתרס - בין הדירקטורים שהם מבקשים להדיח נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אותו מייסד.

החברה המדוברת היא רדקום, המספקת לחברות תקשורת תובנות על הרשתות שלהן לצורך שיפור חוויית הלקוח ופתרון בעיות. רדקום הוקמה ב-1985 ואחד ממייסדיה היה זהר זיסאפל ז"ל, שיחד עם אחיו יהודה זיסאפל ז"ל הקים את קבוצת רד בינת. השניים הם מאבות ההייטק הישראלי.

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה - ואז קיבלה שיעור כואב על AI
השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב-S&P 500

זהר זיסאפל ז"ל כיהן במשך 30 שנה כיו"ר רדקום, עד שב-2015 פרש מהתפקיד והוחלף בידי בת זוגו, רחל (חלי) בן נון, שגם היא בעברה הקימה וניהלה חברות ציוד תקשורת ותוכנה. בן נון כיהנה בתפקיד קרוב לעשור עד שפרשה מכס היו"ר ונותרה כחברת דירקטוריון מן המניין ברדקום.

לפני כשלוש שנים, זיסאפל נפטר בגיל 74, והוריש לשני ילדיו - ד"ר מיכאל וכליל זיסאפל, את ההחזקות שנותרו לו ברדקום (ובחברות ונכסים נוספים). לפי דיווח לרשות ני"ע של ארה"ב ( SEC), יום לפני מותו זהר העביר לילדיו ללא תמורה את המניות, בחלוקה שווה בין בתו ובנו.

מאז האח והאחות החזיקו במניות, וכצפוי הם לא השתלבו בניהול החברה. כל אחד מהם המשיך בעיסוקיו הקודמים: ד"ר מיכאל זיסאפל הוא רופא בכיר במכון הראומטולוגי בבית החולים איכילוב, ואחותו כליל זיסאפל היא סופרת.

בחודש שעבר חל שינוי מפתיע: כליל ומיכאל זיסאפל חברו לבית ההשקעות ווליו בייס (Value Base), בראשותם של ויקטור שמריך ועידו נויברגר, ושלחו מכתב לדירקטוריון רדקום בו הם מעלים את דרישותיהם. ווליו בייס מחזיקה ב-5.3% ממניות רדקום, והזיסאפלים ב-14% מהמניות (ששוות נכון להיום כמעט 30 מיליון דולר).

במכתב הם כתבו כי ההשקעה המשמעותית שלהם ברדקום משקפת את אמונתם בעסקים, במיצוב החברה בשוק ובפוטנציאל שלה לשיפור משמעותי של התשואה לבעלי המניות. "למרבה הצער, אנחנו סבורים שהפוטנציאל לא מומש כראוי, בשל כישלון של רוב הדירקטוריון לבצע יוזמות למקסום הערך ולנהל ביעילות את הון החברה", נכתב שם.

בסוף 2025 היו לרדקום בקופה כ-110 מיליון דולר, ללא חוב. המזומנים מהווים כיום מעל מחצית משווי השוק של החברה - הנסחרת בשווי 207 מיליון דולר, אחרי שהמשקיעים הגיבו בחיוב למהלך האקטיביסטי והמניה קפצה ב-13%. עם זאת, ממחיר השיא שלה לפני פחות מעשור (2017) המניה נחלשה בכ־44%.

החלפת היו"ר - הדחה?

האחים זיסאפל ו-ווליו בייס מבקשים לכנס אסיפה מיוחדת של בעלי המניות שבה יצביעו על הדחת רוב הדירקטורים, בהם כאמור בן נון, בת הזוג של אביהם המנוח, וכן היו"ר רמי שוורץ, אורן מוסט, ירון רבקאי (לשעבר מנכ"ל רדקום) ואנדרה פויטש.

שני הדירקטורים המכהנים היחידים שהם לא מבקשים להדיח הם דוד (דודי) ריפשטיין (גם הוא מנכ"ל לשעבר בחברה) וסמי תותח, שכיהן תקופה מסוימת כיו"ר - שניהם הצטרפו לדירקטוריון רדקום ב-2024, בעוד שהיתר ותיקים מהם בהרבה.

נזכיר כי ב-2024 היה אירוע תמוה בחברה (בעת כהונת בן נון כיו"רית): עם פרישת המנכ"ל דאז אייל הררי (כיום מנכ"ל אלוט), החברה הודיעה על מינוי גיא שמש לתפקיד. אלא שאחרי חודשיים בלבד רדקום הודיעה במפתיע על עזיבתו, שנומקה בסיבות אישיות, ומינתה מנכ"ל זמני. מתברר כעת שבעל מניות ברדקום כעס על המהלך וביקש להתניע מהלך אקטיביסטי ולהדיח את כל חברי הדירקטוריון. אולם לבסוף הוסכם על פשרה וכן על צירוף ריפשטיין ותותח לדירקטוריון, האחרון כיו"ר.

אלא שלאחרונה הוחלף תותח כיו"ר רדקום על ידי שוורץ, ובמכתב מתייחסים לכך בעלי המניות האקטיביסטיים כאל הדחה, ומציינים כי המהלך מעלה חששות בנוגע לממשל התאגידי ולכיוון החברה.

לדברי הזיסאפלים ו-ווליו בייס, רדקום מציגה "ביצועי חסר כרוניים שאינם מיוחסים לתנאים מאקרו-כלכליים, אלא נובעים מליקויי ממשל תאגידי ואסטרטגיה, שנמצאים ישירות תחת אחריות הדירקטוריון.

"אנחנו מאמינים שניתן לייצר ערך לבעלי המניות רק באמצעות פעולה החלטית, שמתחילה מהרכבה מחדש של חלק משמעותי מהדירקטוריון, עם חברים מנוסים ועצמאיים".

הם מציעים שלושה דירקטורים מטעמם: ליאת אהרונסון, מייסדת משותפת של Horizen Labs Ventures; תומר יעקב, שותף ב-Hanaco Ventures; וגיא לוויט, מייסד ולשעבר מנכ"ל TeleMessage. ככל הידוע, יש עוד בעלי מניות ברדקום שצפויים לתמוך בהצעות.

"לא למאבק ממושך ויקר"

גורם שמקורב לאירועים ברדקום אומר כי "בסוף, בעלי המניות הם אלה שממנים את הדירקטוריון. אם הדירקטוריון עובד טוב, הכול בסדר, אבל אם לא - מחליפים. אלה החיים וזאת הדרך הנכונה".

דירקטוריון רדקום מצידו אמנם ממליץ להתנגד להצעות של בעלי המניות, אך לא פותח במלחמת פרוקסי. בזימון לאסיפה שפורסם השבוע, נכתב כי "הדירקטוריון ניהל דיאלוג ישיר ונרחב עם בעלי המניות המציעים, התייעץ עם בעלי המניות המוסדיים הגדולים ביותר ובעלי עניין מרכזיים אחרים, ושקל את המסלול המתאים ביותר לחברה ולבעלי מניותיה".

בהתאם, הוחלט לכנס אסיפה בחודש הבא שבה בעלי המניות יצביעו על הרכב הדירקטוריון. בזימון נכתב כי כמו בכל מקרה, טובת החברה ובעלי המניות היא השיקול העיקרי שלו, "והדיונים שהתקיימו, אף שהיו מהותיים, לא הובילו לפתרון מוסכם בנוגע להרכבו.

"הדירקטוריון סבור שיש לו את ההרכב הנכון להמשיך ולהוביל את החברה להצלחה, ושקבלת הדרישות של בעלי המניות המציעים (ווליו בייס והזיסאפלים, שח"ו) לא תוביל להרכב טוב יותר". עוד בזימון, הדירקטוריון ממליץ לבעלי המניות ברדקום להצביע נגד ההצעות, אך יחד עם זאת מוסיף כי "לצדדים יש אינטרס משותף להשיג את הטוב ביותר עבור רדקום ובעלי מניותיה, והדירקטוריון לא צופה שהתהליך יגיע למאבק פרוקסי ממושך ויקר". בדירקטוריון סבורים שרדקום נכנסה לתהליך מעמדה חזקה, עם שיא בהכנסות וגידול בהיקף המזומנים ב-2025, ויכולת להמשיך לייצר ערך לבעלי המניות.

מחלוצי ההייטק בישראל

האחים יהודה וזהר זיסאפל הלכו לעולמם בהפרש של פחות משנה, ב-2023-2024. השניים, שהקימו יחד בשנות השמונים את קבוצת רד בינת, נודעו כשניים מהאבות המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלית וכיזמים סדרתיים, משקיעים ופילנתרופים. בעבר נערך באוניברסיטת ת"א מחקר שהראה שמהקבוצה שהקימו האחים יצאו לאורך השנים עשרות יזמים, שהקימו מעל 100 מיזמים טכנולוגיים מהותיים - מספר שככל הנראה כבר גדל מאז.

יהודה וזהר נולדו בתל אביב, להורים שעלו מפולין. ההורים, בעלי חנות נעליים, עודדו את ילדיהם ללמוד ושניהם למדו תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, ותואר שני נוסף במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. השניים קיבלו לימים תארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על תרומתם לפיתוח ההייטק וקידום חינוך טכנולוגי ומדעי. הם תרמו עשרות מיליוני שקלים לטכניון, ומרכז לננו-אלקטרוניקה שהוקם בו נקרא על שם הוריהם.

לאחר מותם, סיפרו עליהם בכירים בתעשייה כי השניים היו קשורים מאוד זה לזה והעריכו האחד את השני, וכי יהודה היה איש שיווק מוכשר וזהר "הראש הטכנולוגי" (הוא אף זכה בפרס ביטחון ישראל). על שניהם העידו מכריהם שהיו צנועים, למרות הכסף הרב שעשו - גם בנדל"ן שהחזיקו.

לאורך השנים החברות שהקימו הניבו להם אקזיטים משמעותיים, למרות שהם נודעו ככאלה שלא ממהרים להיפרד מחברות שבהם החזיקו. לזהר היו גם אקזיטים כמשקיע פרטי (אנג'ל) ובראשם חברת הסייבר אדאלום, שהקימו מייסדי וויז, שנמכרה ב-320 מיליון דולר; וכן ארגוס, שבין יזמיה נמנה עופר בן נון, בנה של חלי בן נון זוגתו - חברה שנמכרה ב-430 מיליון דולר.

אגב, זהר זיסאפל היה בעבר גם הוא חלק ממאבק דומה לזה שמתנהל כיום ברדקום, אך מהצד המתגונן. במקרה הזה לא היה מדובר במשקיע אקטיביסטי אלא במתחרה של חברת סרגון מקבוצת רד בינת, שניסתה ב-2022 להשתלט עליה, רכשה מניות ודרשה להדיח דירקטורים ולמנות אחרים מטעמה. זיסאפל ז"ל שהיה יו"ר סרגון, קרא לבעלי המניות להתנגד, וזכה לאמונם כשההצעה נהדפה.

היסטוריה של מאבקים

ווליו בייס, מוביל המאבק ברדקום, הוא בנק השקעות שייסדו ומנהלים ויקטור שמריך ועידו נויברגר, מוותיקי שוק ההון. לפני יותר מעשור הקימו השניים את ווליו בייס, כשלצידם משקיעים עתירי הון - נתן חץ (אלוני חץ), משפחת ורטהיים (קוקה קולה) ובית ההשקעות מיטב.

לצד מגוון שירותים פיננסיים שהוא מספק, הוביל ווליו בייס בעבר כמה מהלכים אקטיביסטיים. כך, בדיוק לפני שנה הוא ביצע מהלך כזה בחברת האדטק הדואלית, פריון נטוורק.

באותה עת פריון, אחרי נפילה חדה בשוויה, אימצה מנגנון של "גלולת רעל" שנועד להקשות על השתלטות עליה. ווליו בייס התנגד למנגנון וטען שהדירקטוריון מעדיף את שיקוליו על פני אלה של בעלי המניות. לאחר מאבק קצר, ביטלה פריון את גלולת הרעל. ווליו בייס מצידו מכר בהמשך חלק מההשקעה בחברה ברווח.

מהלך אקטיביסטי הוביל ווליו בייס גם בחברת הטכנולוגיה הביטחונית קוגנייט, שם התנגד להארכת כהונת היו"ר ולאישור התגמולים למנכ"ל. קוגנייט הכירה בחלק מהטענות והתחייבה לשפר את הרכב הדירקטוריון. ווליו בייס שהשקיע כ-38 מיליון דולר ברכישת מניות קוגנייט, כמעט והכפיל בה את שווי השקעתו.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: נועה אורמן

כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

הדולר צולל ומבהיל את הציבור ● מה חסר בוועדה למינוי בכירים ● ואין מי שיחתום על החלטות שנלקחו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

היזמיות טוענות כי סכסוך בין העירייה לצד שלישי עיכב במשך 7 שנים את היתרי הבנייה בפרויקט התחדשות עירונית ב"מתחם השלושה" בעיר ● הנזק שנגרם להן, לדבריהן, עומד על כ־100 מיליון שקל

הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם / צילום: Shutterstock

לידיעת הלוי וברוורמן: הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם

תקיפות הסייבר על הרמטכ"ל לשעבר וראש הסגל של ראש הממשלה מזכירות שקשה להשיג חסינות מלאה מפניהן ● עם זאת, יש לא מעט צעדים שניתן לנקוט כדי להגן על המכשירים הטכנולוגיים והחשבונות הדיגיטליים

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

בכיר אמריקאי מזהיר: "אם לא תהיה פריצת דרך - המלחמה עם איראן עלולה להתחדש בימים הקרובים"

רס"ב במיל' כלפון, בן 48 מהיישוב עדי, נהרג מפיצוץ מטען בדרום לבנון ● דריכות עקב המשבר בהורמוז: טראמפ כינס התייעצות מכרעת ● לפחות שתי ספינות מסחריות דיווחו כי הן ספגו אש מנשק קל בזמן שניסו לחצות את המצר ● נשיא ארה"ב בבית הלבן: "אנחנו מדברים עם איראן, יהיה לנו עוד מידע עד סוף היום" ● ב-AP מדווחים כי סין עשויה לקלוט את האורניום המועשר ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד עזבה את הים התיכון ופועלת כעת בים סוף ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה שוב בשיאים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 10 ימים בין ישראל ללבנון ●  מכירות סייברטראק של טסלה מקבלות עזרה באחרונה מהחברות האחרות של אילון מאסק  ● אולבירדס זינקה אתמול עד כדי 700% לאחר שהוסיפה "AI" לשמה, היום היא צנחה ● התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים

מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

עם 300 יחידות דיור חדשות ובינוי לגובה, תוכנית המתאר החדשה של הקיבוץ שבמישור החוף הצפוני מסמנת לו עתיד חדש, ואופי בינוי שקיבוצי ישראל לא ראו כבר שנים רבות ● במעגן מיכאל מתכננים גם מתחם לפינוי–בינוי, ראשון מסוגו בקיבוצים

יואב תורג'מן. מנכ''ל רפאל / צילום: רמי זרנגר

סגר חוזים ב-24 מיליארד דולר ולא מתנצל על הלייזר: ראיון עם מנכ"ל רפאל

יואב תורג'מן חצה את הכביש מהתעשייה האווירית לרפאל בזמן מלחמה, הוביל את החברה לשיא כל הזמנים - אבל עדיין עסוק במתחרים: "אוהב שיש לי בנצ'מרק" ● בראיון הוא מדבר על מתווה ההנפקה המתוכנן ולא מתרגש מזליגת הבכירים לחברה החדשה בתעשייה: "משכו תשומת לב, אבל לא בטוח שיביאו תוצרים"

איור: Shutterstock

בין הספה לעגלה: איך אנחנו מחליטים אם ללכת לסופר או לקנות אונליין

מבצע "שאגת הארי" חידד את האופן שבו העולמות הפיזי והדיגיטלי מתקיימים זה לצד זה ● מצד אחד, אלה שמנצלים הפוגה בין האזעקות כדי למהר ולמלא עגלה, ומצד שני אלה שמעדיפים להזמין מהבית גם במחיר של אי-ודאות לגבי המשלוח ● הפסיכולוגיה שמאחורי הקניות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

על רקע הפסקת האש: הבורסה ננעלה במגמה חיובית - ת"א 90 קפץ ב־2.3%

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.5%, מדד ת"א 90 מזנק בכ-2.3% ● את העליות הובילו חברות הבנייה ● נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון: צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו ● פסגות: האינפלציה בישראל תעלה ל-2.3% ● וגם: הישראלית שנכנסה לרשימה המכובדת של מניות כלכלת החלל

אונייה ועליה מהגרים מגיעה לולנסיה בספרד / צילום: ap, Olmo Calvo

הצעד החריג של ספרד יוצא לדרך: תציע תושבות ל־800 אלף מהגרים לא חוקיים

ספרד סובלת מהצטמקות האוכלוסייה ומעוניינת להכניס שכבה חדשה וצעירה לשוק העבודה המסודר ● את המהלך יזמה הממשלה הספרדית הסוציאל־דמוקרטית, בגיבוי הכנסייה וארגוני חברה אזרחית ● הצעד מעורר התנגדות וזעם בקרב מפלגות הימין והשמרנים במדינה

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

בארה"ב מתפעלים: כך ישראל שדרגה את מטוסי הקרב האמריקאים

ההישג הביטחוני ההיסטורי שבחריין מתפארת בו ● חיל האווויר הישראלי עשה לארה"ב תצוגת תכלית לשימוש במטוסים מתוצרתה ● הטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת שנפלה בסוריה וההשלכות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

לא רק הורמוז: סין בדרך לטלטל את שרשרת האספקה הגלובלית

תמונות לווין חושפות שבייג'ינג פועלות לחסום את הכניסה לים סין הדרומי • טראמפ שוב מאיים על פאוול, אבל הפעם ללא כדור בקנה • והאזהרה של ראש סבא"א: צפון קוריאה בדרך להגדיל את ארסנל הגרעין

מוטי חזן / צילום: יח''צ

מוטי חזן מציג: לנהל את הנדל"ן של רמי לוי, וגם את המשפחה

לפני כעשור שלף טייקון הקמעונאות את מוטי חזן מהמגזר הציבורי, כדי שינהל את זרוע הנדל"ן שלו, שבתחילת השנה השלימה הנפקה ראשונה ● כעת מספר חזן כיצד נקבעים דמי השכירות שמשלמת רשת המזון של רמי לוי, ואיך זה להוביל חברה המעסיקה בני משפחה רבים של בעל השליטה: "הכול מנוהל בראשותי, וכל אחד נותן דין וחשבון"

ידידיה איש שלום / צילום: פרטי

הוא אספן אובססיבי של שלטי רחוב: "יכול להגיע לאלפי דולרים"

טלפון חוגה של בזק, כרטיסייה של אגד, כידון מתקופת המנדט וספר הטיסה של אייכמן לישראל ● חפצים היסטוריים שמזוהים עם המדינה הפכו עבור רבים למקור התרפקות על העבר בימי משבר: "זה מראה כמה אנשים השקיעו ונלחמו בשביל המקום הזה" ● המשוגעים לדבר מוכנים לשלם עליהם הרבה מאוד

טיילור אורטגה ודן לוי ב''טעויות מרות''. לכל אחד יש סוד / צילום: Spencer Pazer/Netflix © 2025

"טעויות מרות": מעידה אחת וארגון פשע לוקח לידיו את השליטה על החיים שלך

סדרות פשע לרוב נשענות על דרמה כבדה, אבל "טעויות מרות" של נטפליקס מנסה ללכת לכיוון אחר - לשלב הומור ואבסורד בתוך עולם אלים ● עירוב הז'אנרים יוצר תוצאה מעט מבולגנת, אבל גם כזו שיש בה משהו מסקרן

מרגוט רובי ב''אנקת גבהים''. ציד ספרים הפך לליבה עסקית / צילום: Warner Bros. Pictures

המספרים לא משקרים: הספר הפך לתעודת הביטוח של הוליווד

תעשיית הקולנוע תמיד שאבה השראה מספרים, אך השנה נראה שהעיבודים הפכו לעמוד השדרה של הוליווד ● שוברי הקופות השנה כוללים שלושה עיבודים בולטים: הכנסות "פרויקט הייל מרי" עם ריאן גוסלינג חצו את חצי מיליארד הדולר, "עוזרת הבית" עם סידני סוויני הכניס כ-400 מיליון ו"אנקת גבהים" הוכיח שגם קלאסיקה יכולה להפוך ללהיט לדור ה־Z

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

דימונה. אין בעיית ביקושים / צילום: Shutterstock

הקריסה השקטה של יזמי המגורים

עד כמה שוק המגורים מאתגר? פרויקט אחד בדימונה חושף את המציאות הקשה שבה יזמי הנדל"ן מנסים לשרוד ● ירידת מחיר של 5% או עלייה בשיעור דומה של תשומות הבנייה בפרויקט מעבירים את היזמית להפסד

עם יותר ממיליון שקל בחודש - מיהו המנכ"ל שכבש את צמרת טבלת השכר?

מיהו איש העסקים שהעניק תרומה של 200 מיליון דולר לנגב?, וגם: מה קרה למי שהשקיע 100 אלף שקל במדד S&P לפני שנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש