זהר זיסאפל ז''ל, מייסד רדקום / צילום: תמר מצפי
באחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הוותיקות בוול סטריט מתפתח לאחרונה אירוע יוצא דופן: מהלך אקטיביסטי של בעלי מניות שדורשים להדיח את רוב הדירקטורים הוותיקים. לא מדובר במהלך חריג כשמדובר בשוק ההון האמריקאי, אך מה שמעניין בסיפור הוא שבין בעלי המניות האקטיביסטים נמצאים יורשיו של מייסד החברה, ובצד השני של המתרס - בין הדירקטורים שהם מבקשים להדיח נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אותו מייסד.
החברה המדוברת היא רדקום, המספקת לחברות תקשורת תובנות על הרשתות שלהן לצורך שיפור חוויית הלקוח ופתרון בעיות. רדקום הוקמה ב-1985 ואחד ממייסדיה היה זהר זיסאפל ז"ל, שיחד עם אחיו יהודה זיסאפל ז"ל הקים את קבוצת רד בינת. השניים הם מאבות ההייטק הישראלי.
● החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה - ואז קיבלה שיעור כואב על AI
● השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב-S&P 500
זהר זיסאפל ז"ל כיהן במשך 30 שנה כיו"ר רדקום, עד שב-2015 פרש מהתפקיד והוחלף בידי בת זוגו, רחל (חלי) בן נון, שגם היא בעברה הקימה וניהלה חברות ציוד תקשורת ותוכנה. בן נון כיהנה בתפקיד קרוב לעשור עד שפרשה מכס היו"ר ונותרה כחברת דירקטוריון מן המניין ברדקום.
לפני כשלוש שנים, זיסאפל נפטר בגיל 74, והוריש לשני ילדיו - ד"ר מיכאל וכליל זיסאפל, את ההחזקות שנותרו לו ברדקום (ובחברות ונכסים נוספים). לפי דיווח לרשות ני"ע של ארה"ב ( SEC), יום לפני מותו זהר העביר לילדיו ללא תמורה את המניות, בחלוקה שווה בין בתו ובנו.
מאז האח והאחות החזיקו במניות, וכצפוי הם לא השתלבו בניהול החברה. כל אחד מהם המשיך בעיסוקיו הקודמים: ד"ר מיכאל זיסאפל הוא רופא בכיר במכון הראומטולוגי בבית החולים איכילוב, ואחותו כליל זיסאפל היא סופרת.
בחודש שעבר חל שינוי מפתיע: כליל ומיכאל זיסאפל חברו לבית ההשקעות ווליו בייס (Value Base), בראשותם של ויקטור שמריך ועידו נויברגר, ושלחו מכתב לדירקטוריון רדקום בו הם מעלים את דרישותיהם. ווליו בייס מחזיקה ב-5.3% ממניות רדקום, והזיסאפלים ב-14% מהמניות (ששוות נכון להיום כמעט 30 מיליון דולר).
במכתב הם כתבו כי ההשקעה המשמעותית שלהם ברדקום משקפת את אמונתם בעסקים, במיצוב החברה בשוק ובפוטנציאל שלה לשיפור משמעותי של התשואה לבעלי המניות. "למרבה הצער, אנחנו סבורים שהפוטנציאל לא מומש כראוי, בשל כישלון של רוב הדירקטוריון לבצע יוזמות למקסום הערך ולנהל ביעילות את הון החברה", נכתב שם.
בסוף 2025 היו לרדקום בקופה כ-110 מיליון דולר, ללא חוב. המזומנים מהווים כיום מעל מחצית משווי השוק של החברה - הנסחרת בשווי 207 מיליון דולר, אחרי שהמשקיעים הגיבו בחיוב למהלך האקטיביסטי והמניה קפצה ב-13%. עם זאת, ממחיר השיא שלה לפני פחות מעשור (2017) המניה נחלשה בכ־44%.
החלפת היו"ר - הדחה?
האחים זיסאפל ו-ווליו בייס מבקשים לכנס אסיפה מיוחדת של בעלי המניות שבה יצביעו על הדחת רוב הדירקטורים, בהם כאמור בן נון, בת הזוג של אביהם המנוח, וכן היו"ר רמי שוורץ, אורן מוסט, ירון רבקאי (לשעבר מנכ"ל רדקום) ואנדרה פויטש.
שני הדירקטורים המכהנים היחידים שהם לא מבקשים להדיח הם דוד (דודי) ריפשטיין (גם הוא מנכ"ל לשעבר בחברה) וסמי תותח, שכיהן תקופה מסוימת כיו"ר - שניהם הצטרפו לדירקטוריון רדקום ב-2024, בעוד שהיתר ותיקים מהם בהרבה.
נזכיר כי ב-2024 היה אירוע תמוה בחברה (בעת כהונת בן נון כיו"רית): עם פרישת המנכ"ל דאז אייל הררי (כיום מנכ"ל אלוט), החברה הודיעה על מינוי גיא שמש לתפקיד. אלא שאחרי חודשיים בלבד רדקום הודיעה במפתיע על עזיבתו, שנומקה בסיבות אישיות, ומינתה מנכ"ל זמני. מתברר כעת שבעל מניות ברדקום כעס על המהלך וביקש להתניע מהלך אקטיביסטי ולהדיח את כל חברי הדירקטוריון. אולם לבסוף הוסכם על פשרה וכן על צירוף ריפשטיין ותותח לדירקטוריון, האחרון כיו"ר.
אלא שלאחרונה הוחלף תותח כיו"ר רדקום על ידי שוורץ, ובמכתב מתייחסים לכך בעלי המניות האקטיביסטיים כאל הדחה, ומציינים כי המהלך מעלה חששות בנוגע לממשל התאגידי ולכיוון החברה.
לדברי הזיסאפלים ו-ווליו בייס, רדקום מציגה "ביצועי חסר כרוניים שאינם מיוחסים לתנאים מאקרו-כלכליים, אלא נובעים מליקויי ממשל תאגידי ואסטרטגיה, שנמצאים ישירות תחת אחריות הדירקטוריון.
"אנחנו מאמינים שניתן לייצר ערך לבעלי המניות רק באמצעות פעולה החלטית, שמתחילה מהרכבה מחדש של חלק משמעותי מהדירקטוריון, עם חברים מנוסים ועצמאיים".
הם מציעים שלושה דירקטורים מטעמם: ליאת אהרונסון, מייסדת משותפת של Horizen Labs Ventures; תומר יעקב, שותף ב-Hanaco Ventures; וגיא לוויט, מייסד ולשעבר מנכ"ל TeleMessage. ככל הידוע, יש עוד בעלי מניות ברדקום שצפויים לתמוך בהצעות.
"לא למאבק ממושך ויקר"
גורם שמקורב לאירועים ברדקום אומר כי "בסוף, בעלי המניות הם אלה שממנים את הדירקטוריון. אם הדירקטוריון עובד טוב, הכול בסדר, אבל אם לא - מחליפים. אלה החיים וזאת הדרך הנכונה".
דירקטוריון רדקום מצידו אמנם ממליץ להתנגד להצעות של בעלי המניות, אך לא פותח במלחמת פרוקסי. בזימון לאסיפה שפורסם השבוע, נכתב כי "הדירקטוריון ניהל דיאלוג ישיר ונרחב עם בעלי המניות המציעים, התייעץ עם בעלי המניות המוסדיים הגדולים ביותר ובעלי עניין מרכזיים אחרים, ושקל את המסלול המתאים ביותר לחברה ולבעלי מניותיה".
בהתאם, הוחלט לכנס אסיפה בחודש הבא שבה בעלי המניות יצביעו על הרכב הדירקטוריון. בזימון נכתב כי כמו בכל מקרה, טובת החברה ובעלי המניות היא השיקול העיקרי שלו, "והדיונים שהתקיימו, אף שהיו מהותיים, לא הובילו לפתרון מוסכם בנוגע להרכבו.
"הדירקטוריון סבור שיש לו את ההרכב הנכון להמשיך ולהוביל את החברה להצלחה, ושקבלת הדרישות של בעלי המניות המציעים (ווליו בייס והזיסאפלים, שח"ו) לא תוביל להרכב טוב יותר". עוד בזימון, הדירקטוריון ממליץ לבעלי המניות ברדקום להצביע נגד ההצעות, אך יחד עם זאת מוסיף כי "לצדדים יש אינטרס משותף להשיג את הטוב ביותר עבור רדקום ובעלי מניותיה, והדירקטוריון לא צופה שהתהליך יגיע למאבק פרוקסי ממושך ויקר". בדירקטוריון סבורים שרדקום נכנסה לתהליך מעמדה חזקה, עם שיא בהכנסות וגידול בהיקף המזומנים ב-2025, ויכולת להמשיך לייצר ערך לבעלי המניות.
מחלוצי ההייטק בישראל
האחים יהודה וזהר זיסאפל הלכו לעולמם בהפרש של פחות משנה, ב-2023-2024. השניים, שהקימו יחד בשנות השמונים את קבוצת רד בינת, נודעו כשניים מהאבות המייסדים של תעשיית ההייטק הישראלית וכיזמים סדרתיים, משקיעים ופילנתרופים. בעבר נערך באוניברסיטת ת"א מחקר שהראה שמהקבוצה שהקימו האחים יצאו לאורך השנים עשרות יזמים, שהקימו מעל 100 מיזמים טכנולוגיים מהותיים - מספר שככל הנראה כבר גדל מאז.
יהודה וזהר נולדו בתל אביב, להורים שעלו מפולין. ההורים, בעלי חנות נעליים, עודדו את ילדיהם ללמוד ושניהם למדו תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, ותואר שני נוסף במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. השניים קיבלו לימים תארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על תרומתם לפיתוח ההייטק וקידום חינוך טכנולוגי ומדעי. הם תרמו עשרות מיליוני שקלים לטכניון, ומרכז לננו-אלקטרוניקה שהוקם בו נקרא על שם הוריהם.
לאחר מותם, סיפרו עליהם בכירים בתעשייה כי השניים היו קשורים מאוד זה לזה והעריכו האחד את השני, וכי יהודה היה איש שיווק מוכשר וזהר "הראש הטכנולוגי" (הוא אף זכה בפרס ביטחון ישראל). על שניהם העידו מכריהם שהיו צנועים, למרות הכסף הרב שעשו - גם בנדל"ן שהחזיקו.
לאורך השנים החברות שהקימו הניבו להם אקזיטים משמעותיים, למרות שהם נודעו ככאלה שלא ממהרים להיפרד מחברות שבהם החזיקו. לזהר היו גם אקזיטים כמשקיע פרטי (אנג'ל) ובראשם חברת הסייבר אדאלום, שהקימו מייסדי וויז, שנמכרה ב-320 מיליון דולר; וכן ארגוס, שבין יזמיה נמנה עופר בן נון, בנה של חלי בן נון זוגתו - חברה שנמכרה ב-430 מיליון דולר.
אגב, זהר זיסאפל היה בעבר גם הוא חלק ממאבק דומה לזה שמתנהל כיום ברדקום, אך מהצד המתגונן. במקרה הזה לא היה מדובר במשקיע אקטיביסטי אלא במתחרה של חברת סרגון מקבוצת רד בינת, שניסתה ב-2022 להשתלט עליה, רכשה מניות ודרשה להדיח דירקטורים ולמנות אחרים מטעמה. זיסאפל ז"ל שהיה יו"ר סרגון, קרא לבעלי המניות להתנגד, וזכה לאמונם כשההצעה נהדפה.
היסטוריה של מאבקים
ווליו בייס, מוביל המאבק ברדקום, הוא בנק השקעות שייסדו ומנהלים ויקטור שמריך ועידו נויברגר, מוותיקי שוק ההון. לפני יותר מעשור הקימו השניים את ווליו בייס, כשלצידם משקיעים עתירי הון - נתן חץ (אלוני חץ), משפחת ורטהיים (קוקה קולה) ובית ההשקעות מיטב.
לצד מגוון שירותים פיננסיים שהוא מספק, הוביל ווליו בייס בעבר כמה מהלכים אקטיביסטיים. כך, בדיוק לפני שנה הוא ביצע מהלך כזה בחברת האדטק הדואלית, פריון נטוורק.
באותה עת פריון, אחרי נפילה חדה בשוויה, אימצה מנגנון של "גלולת רעל" שנועד להקשות על השתלטות עליה. ווליו בייס התנגד למנגנון וטען שהדירקטוריון מעדיף את שיקוליו על פני אלה של בעלי המניות. לאחר מאבק קצר, ביטלה פריון את גלולת הרעל. ווליו בייס מצידו מכר בהמשך חלק מההשקעה בחברה ברווח.
מהלך אקטיביסטי הוביל ווליו בייס גם בחברת הטכנולוגיה הביטחונית קוגנייט, שם התנגד להארכת כהונת היו"ר ולאישור התגמולים למנכ"ל. קוגנייט הכירה בחלק מהטענות והתחייבה לשפר את הרכב הדירקטוריון. ווליו בייס שהשקיע כ-38 מיליון דולר ברכישת מניות קוגנייט, כמעט והכפיל בה את שווי השקעתו.