היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הערת שוליים קטנה בחוות דעת חדשה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס, ולחייב את הצדדים לסכסוך האישי בפנייה מוקדמת לרשות המסים, כדי לוודא שלא נופל עליהם "תיק מס" יחד עם תיק הגירושים - כך טוענת לשכת עורכי הדין במסגרת הליך משפטי המתנהל בימים אלה בבג"ץ. חוות הדעת של היועמ"שית הוגשה במסגרת תיק גירושים שהגיע לבית המשפט העליון, כעתירה לבג"ץ נגד בית הדין הרבני.
● שופטי העליון: תקני השופטים שלוין הוסיף מנותקים מצורכי המערכת
● בן 83 הוריש את כל רכושו לעובד עירייה שעזר לו. מה קרה כשהמשפחה התנגדה?
בחוות הדעת, שהוגשה לבג"ץ באמצעות עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, מביעה היועצת את עמדתה, שלפיה "העברת נכס אגב גירושים היא ככלל אירוע מס, אלא אם נקבעה בדין הוראה מפורשת שבה נקבע אחרות - דוגמה זו שנקבעה בסעיף 4א בחוק מיסוי מקרקעין (הקובע כי איזון נכסי מקרקעין בין בני זוג אינו מכירה ואינו אירוע מס, א' ל' ו')".
ההוראה מתייחסת למצב שבו אחד מבני הזוג מקבל על נכסים שנצברו במהלך הנישואים "תשלומי איזון" - מחצית או חלק אחר מערכו של הנכס. איזון משאבים נהוג בין בני זוג, ומייתר את הצורך במכירת נכסים לצד ג' או בפדיון קופות וכספים המגיעים לאחד מבני הזוג רק בעתיד, בדומה לזכויות פנסיה.
היועצת המשפטית מבהירה כי "מקום שבו מועבר נכס אגב גירושים, שלא נקבע לגביו כי העברתו אגב גירושים אינה אירוע מס, העברה זו תחוב במס. כפועל יוצא מכך, יידרש בן הזוג שהנכס יצא מרשותו לשלם בגין כך מס רווח הון. המס משולם בגין רווח ההון שנובע מאירוע זה, הנגזר בין היתר מהתמורה ששולמה בגין הנכס במסגרת איזון המשאבים".
בהמשך לכך, בהערת שוליים קטנה המתייחסת לדרך שבה יש לבצע את איזון המשאבים, כותבת היועצת המשפטית כי החלת עקרונות אלה "טעונה הגשת בקשה מתאימה להחלטת מיסוי" מצד בני הזוג.
הסעיף הקטן שמעורר את הסערה הגדולה
סעיף קטן זה של היועצת המשפטית מעורר סערה בקרב מומחי מיסוי שנחשפו אליו, ואף הוביל לאחרונה את לשכת עורכי הדין לבקש להצטרף להליך המתנהל בבג"ץ סביב הנושא, רק כדי לבלום הכרעה שיפוטית המאמצת את חוות הדעת.
בבקשה שהגישה לשכת עורכי הדין להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", היא טוענת כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה "עשויה ליצור 'זוגות כלואים' בשל החשש מחבות מס בעת הפרידה (מבלי שמומש כל נכס), ובעלת תחולה רטרוספקטיבית דה-פקטו על כלל הציבור בישראל".
בבקשת ההצטרפות לבג"ץ, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי אלישע וגבי מור ממשרד אלישע ושות', נטען עוד כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה מציעה מסגרת מושגית חדשה, שלפיה הסדר איזון המשאבים - אשר עד כה נתפס כפעולה פנימית-הסדרית בין בני הזוג - עלול להיחשב אירוע מס עצמאי, גם כאשר לא בוצעה כל העברה של נכס לצד שלישי, וגם כאשר בין בני הזוג עצמם לא נרשמה העברה קניינית של נכסי האיזון, אלא בוצע תשלום מזומן בלבד.
בבקשת הלשכה נטען כי "משמעות הדברים היא הטלת נטל מס חריג בהיקפו ובהשלכותיו - נטל שבעל-פה נטען כי עשוי לחול, בעיקרון, על עשרות אלפי זוגות - מבלי שאלה הונחו או הוזהרו לכך מבעוד מועד".
האם העברתו של נכס בין בני זוג אגב גירושים (למשל מניות חברה) מקימה אירוע מס ותשלום מס? והאם לצורך קביעת גובה תשלומי האיזון יש להביא בחשבון תשלומי מס עתידיים, שבהם עשוי לשאת בן הזוג שבחזקתו נותר הנכס? שאלות אלה מעסיקות רבות את בתי המשפט ואת בתי הדין הרבניים העוסקים באיזון משאבים אגב גירושים. להכרעה בהן יש השלכות על אלפי זוגות מתגרשים בכל שנה.
קביעה מפורשת - רק בחוק מיסוי מקרקעין
בעוד שחוק מיסוי מקרקעין קובע במפורש כי איזון נכסי מקרקעין בין בני הזוג אינו מהווה אירוע מס, אין הוראת חוק דומה בנוגע לנכסים אחרים שאינם מקרקעין; מבתי המשפט יצאו הכרעות סותרות בנושא לאורך השנים.
המגמה הכללית בפסיקה הייתה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, לפי שווי השוק של כל נכס מבלי להביא בחשבון את עלויות המס במכירה לצד ג'.
הרקע למחלוקת החדשה הוא הליך גירושים שהתנהל בבתי הדין הרבניים. בעל מניות, השותף בחברה עם אחיו בחלקים שווים, נקלע להליך גירושים, ובית הדין נדרש לשאלה כיצד לחלק את שווי חלקו של הבעל בינו ובין האישה. שווי החברה הוערך על-ידי מומחה ב-19.4 מיליון שקל.
בית הדין הרבני האזורי והגדול דנו בשאלה כיצד יש לאזן בין בני הזוג. הבעל, באמצעות עורכי דינו, עיונתן קניר ועמיכל קניר-לובלין, טען כי יש לקזז מחלקה של האישה את מס רווחי ההון שיידרש לשלם כשיבקש לממש את מניותיו.
לאחר שהסוגיה עברה מבית הדין הרבני האזורי לבית הדין הגדול, נקבע כי יש לאזן את המצב לפי שווי המניות ברוטו, ולכן על הבעל לשלם לאישה 4.85 מיליון שקל, בקיזוז חלקו בשווי הבית של הצדדים שנותר ברשותה.
עוד נקבע כי בעת מכירת המניות על-ידי הגבר לצד ג', האישה תשתתף במס רווח ההון שיוטל על הגבר, בהתאם לחישוב רווח ההון עד ליום הקרע, בהתחשב בתמורה שקיבלה. על הכרעה זו הגיש הבעל את עתירתו לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים, המיוצגים על-ידי עו"ד ציפי פיק.
בשלב זה הוגשה עמדת היועצת המשפטית לממשלה בבג"ץ, ונפתחה המחלוקת. לעמדת היועצת המשפטית, מדובר באירוע מס, ומי שמקבל את תשלומי האיזון חייב במס, אלא אם הצדדים פנו קודם לרשות המסים וקיבלו אישור שלא מדובר באירוע מס.
במקרה שכן התקבל אישור מהרשות, הצדדים יערכו ביניהם הסדר על המס העתידי: או שהצד שמקבל את הכסף יקבל אותו בערכי נטו - או שיתחייב לשלם את המס בעתיד.
העברת מזומן בלבד, ללא זכויות קנייניות
לגישת עורכי הדין, לא מדובר באירוע מס במקרה שבו מימוש זכות האיזון נעשה בדרך של העברת מזומן בלבד מבן זוג אחד למשנהו, ללא העברה של הזכויות הקנייניות בנכסי האיזון עצמם.
לטענת הלשכה, היועמש"ית מבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים, שכן כל זוג יידרש כעת לבחון את חיוב המס שלו בטרם גירושים. דרישה זו, לדברי הלשכה, "שגויה ומרחיקת לכת ואינה נתמכת בהוראה בדין".
עוד נטען כי גישת היועמש"ית - שלפיה זהו הדין החל מאז ומתמיד - הופכת את עשרות אלפי הזוגות בישראל שעברו הליך גירושים זה כבר לעברייני מס, כיוון שלא פנו לקבלת החלטת מיסוי מרשות המסים בטרם פרידתם.
במישור האנושי, נטען, "הסכמי גירושים הם הסכמים רגישים המלאים באמוציות של התא המשפחתי. ברגע שרשות המסים תיכנס כשותפה, ובפרט באופן רטרואקטיבי, עלול הדבר להוביל לביטול הסכמים חלוטים ולפתיחה מחדש של סכסוכים שכבר הסתיימו. ייתכן כי בחלק מהמקרים בני זוג יעדיפו לנהל מלחמות משפטיות".
היועצת המשפטית אמורה להגיש בקרוב את עמדתה בתגובה לבקשת הלשכה להצטרף להליך, ובינתיים זוגות בהליכי גירושים נדרשים להמתין כדי לגלות האם רשות המסים תהפוך בקרוב לשותפה בלתי נפרדת להליך הפרידה שלהם.