טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy
בעת שבה הפסקת האש עם איראן נמצאת על כרעי תרנגולת, ממשל טראמפ מנסה בימים אלה לאשר בקונגרס את תקציב הביטחון הגבוה במיוחד המיועד ל־2027, בסך כ־1.5 טריליון דולר. זהו זינוק של כ־44% מתקציב 2026, שיעלה בסגירת תוכניות ממשלתיות שונות. אותו התקציב כולל רכש ומו"פ בהיקפים גדולים, ונועד לעמוד באתגרים הרבים כיום וגם אלו שצפויים לבוא בעתיד הרחוק - כשבמוקד, בדומה לכל תוכניות טראמפ, הדגש הוא על רכש מתוך ארה"ב.
● בארה"ב מתפעלים: כך ישראל שדרגה את מטוסי הקרב האמריקאים
● פי 8 מהסבב הקודם: כמה עלתה מלחמת "שאגת הארי" לארה"ב?
ישראל לא צפויה ליהנות מהיבטים משמעותיים מסכומים אלו, כאשר השפעות מדיניות וושינגטון ניכרות. זאת על אף שלחברות כדוגמת אלביט, התעשייה האווירית ורפאל יש דריסות רגל בארה"ב ועל כן החברות־בנות שלהן נחשבות אמריקאיות.
השפעת המלחמה באיראן
סוגיה מעניינת היא שלישראל יש השפעה על תוכניות הרכש, בשל השימוש הנרחב של הצבא האמריקאי באמל"ח במסגרת שאגת הארי. כך, בין השאר, תוכנית הרכש כוללת 857 מיירטי THAAD של לוקהיד מרטין (לעומת 31 בלבד ב־2026), 136 מיירטי SM-3 של ריית'און שמשוגרים ממערכות AEGIS הימיות (לעומת 12 ב־2026), ו־3,163 מיירטי פטריוט של לוקהיד מרטין מדגם PAC-3 (לעומת 357 ב־2026).
אתגר אופייני של וושינגטון, בניגוד לישראל, הוא עלות החימושים, שיקרים משמעותית: מיירט THAAD מוערך בכ־12.7 מיליון דולר, SM-3 בכ־28 מיליון דולר, ופטריוט PAC-3 בכ־4.2 מיליון דולר. זה גבוה בהרבה מהמערכות הישראליות ליירוט טילים בליסטיים, שהרי מיירטי חץ 3 וחץ 2 מוערכים בהתאמה בכ־3 מיליון דולר ובכ־1.5 מיליון דולר.
"על הנייר", למפלגה הרפובליקנית יש רוב בשני בתי הקונגרס: 218 מול 213 בבית הנבחרים, ו־53 מול 47 בסנאט. עם זאת, במפלגתו של הנשיא ישנם חברי קונגרס שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות שלו, כשמה שמשפיע על קבלת ההחלטות שלהם - הוא האופן שבו התנהל נשיא ארה"ב בכל הנוגע למלחמה באיראן, כולל בהיבטים תקציביים.
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מסביר כי טראמפ מעוניין להעביר את תקציב הביטחון לפני בחירות האמצע בנובמבר, לצד תוספת של 200 מיליארד דולר בעקבות המלחמה באיראן. "נכון לעכשיו כל חברי הקונגרס הרפובליקנים התיישרו עם טראמפ. הדמוקרטים רצו להעביר 'אקט אוף וור' (על פי החוקה, הקונגרס הוא שמוסמך בארה"ב להכריז על מלחמה, במסגרת "אקט אוף וור" כדי להגביל את זכות היציאה אליה, ד.ש.א), אך הרפובליקנים הציגו אחדות כמעט מוחלטת.
"השאלה הגדולה היא האם טראמפ יצליח בכך גם בתקציב הביטחון. הבעיה העיקרית שלו היא הרפובליקנים במרוצים במדינות מתנדנדות. הוא יעבוד קשה כי הרוב הגדול יילך איתו, אך בגלל היתרון הדחוק בבית הנבחרים והסנאט, די בקצת עריקויות כדי לאבד את זה".
חזון "כיפת זהב"
הצעת התקציב של הממשל כוללת גם השקעות ארוכות־טווח, שהבולטת שבהן קשורה להגנה אווירית ולמטוסי קרב. לטובת חזון "כיפת זהב" של הגנה אווירית עתידנית, כולל מבוססות חלל, טראמפ ואנשיו רוצים להפנות 17.5 מיליארד דולר נוספים ב־2027. זהו סכום גבוה במיוחד, שהרי ביוזמת ההגנה האסטרטגית פרויקט "מלחמת הכוכבים" של הנשיא רייגן ב־1983, הושקעו כ־25 מיליארד דולר בטרם נגנזה בתוך כמה שנים.
בד בבד, בממשל רוצים להגדיל את משמעותית את ההשקעה השנתית בפיתוח מטוס הדור השישי מ־1.5 מיליארד דולר ל־5 מיליארד דולר. F-47 צפוי להחליף את F-22 בתור מטוס העליונות האווירית של ארה"ב, כשהמשמעות העיקרית היא שבדומה ל־F-22 - ארה"ב לא צפויה למכור אותו לאף מדינה.
מטוסי קרב מהדור השישי צפויים להיות מבצעיים רק בעשור הבא, אבל כבר כעת ידוע, בין השאר, כי הם ייקחו את הבינה המלאכותית ואת יכולות החמקנות לקצה. במסגרת סל התכונות הייחודי שלהן נמנית גם המהירות הגבוהה. פיתוח המנועים שמיועדים למטוסי הדור השישי, עשוי להביא אותם למהירות של כ־2.5־2.2 מאך. לצורך ההשוואה, מטוסי F-35 המתקדמים ביותר שיש לחיל האוויר הישראלי, מגיעים למהירות של 1.6 מאך.
בינתיים, הממשל מעוניין לרכוש ב־2027 כ־85 מטוסי F-35 נוספים, ו־24 מטוסי F-15EX. לאחר שבדצמבר אישרה ארה"ב מכירת 25 מטוסי F-15IA מתוצרת בואינג לישראל תמורת כ־8.5 מיליארד דולר (ו־25 באופציה).
המלחמה באיראן גם נותנת את אותותיה על צי המטוסים האמריקאי. הרפובליקה האסלאמית הצליחה בסוף מרץ לפגוע במטוס ההתרעה והשליטה האווירית E-3 סנטרי - שמחירו מוערך בכ־300 מיליון דולר. לצד זאת, האיראנים הצליחו גם ליירט מטוסי קרב, בהם ה־F-15E, שהוביל למבצע חילוץ הנווט המפורסם.
העיניים מופנות לבייג'ינג
הדאגה ארוכת הטווח המשמעותית של טראמפ אינה איראן, כי אם סין. זו שולטת באופן ניכר בתעשיית המספנות העולמית, שמנגד הוזנחה במשך שנים בארה"ב. על כן, הצי מבקש כ־65.8 מיליארד דולר לרכישת 34 ספינות. זהו תקציב שיא עבור המספנות האמריקאיות מאז 1962 בהתאמה לאינפלציה, כך לפי USNI. מתוך זאת, 18 יחידות הן "כוח קרב" - נושאות מטוסים, צוללות, וספינות קרב גדולות.
"בתפיסת האיומים האמריקאית נמצאת קודם כל סין", מסכם דיין. "המרוץ לחלל הוא סביב סין, המאבק ב־AI הוא סביבה, וכך גם במספנות. יש היבט נוסף, מרבית המדינות בארה"ב שבהן המספנות הן רפובליקניות, ולכן אם אכן התקציב עובר הדבר מבטיח משרות רבות, ורווחים משמעותיים לאותן המדינות. יהיה קשה לחבר קונגרס להתנגד לתקציב גדול שמובטח למדינה שלו".