נמל תעופה בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, שמגיע לביקור של מספר ימים בישראל ואף ישיא משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל, צפוי להכריז במהלך ביקורו על פתיחת קו טיסות ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס. מדובר במהלך שנמצא על הפרק כבר כמעט שנה.
לפי הערכות בענף, הקו יחל לפעול בנובמבר הקרוב עם פתיחת עונת החורף בענף התעופה, או לחלופין במרץ 2027 עם תחילת עונת הקיץ. עוד מעריכים כי ההפעלה תיעשה בתדירות של שתי טיסות שבועיות, למשך קרוב לשנה בשלב הראשון, במטרה לבחון את הביקוש לתנועה ישירה בין המדינות.
● מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים
● המחדלים והאשמים: כל הסיבות לקפיצה החדה במחירי הטיסות
את הקו צפויה להפעיל אל על, לאחר שזכתה במכרז שפרסמה המדינה, במטרה לחזק את הקשרים המדיניים והכלכליים בין ישראל לארגנטינה.
מדובר באחד הנתיבים הארוכים והמורכבים ביותר להפעלה, עם זמן טיסה של כ־16 שעות לכל כיוון. בשל הקושי להפעיל קו לארגנטינה ברווחיות, לנוכח עלויות תפעול גבוהות במיוחד, נקבע סבסוד של כ־44 מיליון שקל. לשם השוואה, הקו הארוך ביותר שמפעילה כיום אל על הוא ללוס אנג'לס, שאורכו כ־15 וחצי שעות לכל כיוון.
גם מסלולי הטיסה מספקים אתגרים. המסלול הישים ביותר עובר מעל הים התיכון, דרך מרוקו, וממשיך דרומה לאורך החוף האטלנטי של אפריקה. מדובר בעיקוף שמאריך את משך הטיסה לכ־15.5-16 שעות ומייקר את עלויות ההפעלה, אך נחשב יציב ובטוח יותר מבחינה תפעולית. נתיבים קצרים וישירים יותר, דרך לוב או סודאן, היו יכולים לקצר את הטיסה לכ־13.5-14.5 שעות, אך אינם אפשריים בשלב זה: מעל לוב לא ניתן לטוס, ובסודאן מתחוללת מלחמה שמעמידה בסיכון טיסות אזרחיות.
כמו כן, טיסה כה ארוכה מחייבת שימוש במטוסים רחבי גוף בעלי טווח מלא, והפעלתה תלויה בניצול נתיב קצר ככל האפשר כדי לעמוד במגבלות הביצועים של מטוסים אזרחיים. המשמעות היא הקצאת מטוסים שפועלים כיום בקווים רווחיים לארה"ב ולמזרח, לטובת הקו החדש.
מתי הממשלה סבסדה קווי תעופה בפעם האחרונה?
מדובר במהלך חריג יחסית בענף התעופה, אך לא חסר תקדים, שבו הממשלה מסבסדת את עלויות ההפעלה. בישראל ננקטו בעבר צעדים דומים, למשל במסגרת התמיכה בחידוש טיסות לאילת, אז השתתפה המדינה בעלות לפי מספר הנוסעים, וכן במקרים בעלי אינטרס מדיני, כמו בשימור הקו שבין תל אביב לקהיר.
עם זאת, מדובר בקווים קצרים בהרבה, שעלות התפעול שלהם אינה מתקרבת לזו של הקו לבואנוס איירס. גם בעולם מדובר בפרקטיקה מוכרת: מדינות מפעילות מנגנוני סבסוד לקווים שנתפסים חיוניים מבחינה לאומית או דיפלומטית, אך אינם רווחיים מסחרית עבור חברות התעופה.
בחינת האפשרות להפעיל את הקו מגיעה לאחר שבעבר כבר היו ניסיונות להפעיל טיסות ישירות לאמריקה הלטינית שלא צלחו. כך למשל, הקו בין תל אביב לסאו פאולו, שנפתח בשנת 2008, נסגר כעבור כשנתיים בלבד על רקע מחירי שיא של הדלק - זאת אף שלסאו פאולו קישוריות רחבה יותר ליעדים נוספים ביבשת.
בסופו של דבר, מדובר בקו שמתקיים פחות משיקולים מסחריים ויותר משיקולים מדיניים. ללא הסבסוד הממשלתי והדחיפה הפוליטית, ספק אם היה יוצא לפועל. מחירי הדלק הסילוני, שזינקו בתקופה האחרונה, מכבידים במיוחד על קווים ארוכי טווח: בטיסות מסוג זה, הדלק מהווה את רכיב העלות המרכזי ולעיתים מגיע לכשליש ואף יותר מעלות ההפעלה הכוללת. במקרה של קו לדרום אמריקה, שמצריך כאמור כ־16 שעות טיסה לכל כיוון, צריכת הדלק גבוהה במיוחד ומקשה עוד יותר להגיע לרווחיות. המשמעות היא שכדי לכסות את העלויות נדרש תמחור גבוה של הכרטיסים.
בענף מעריכים כי כרטיס ישיר לבואנוס איירס יהיה יקר יותר מחלופות הקונקשן הזולות, וכנראה יתומחר ברמה דומה או מעט גבוהה יותר מהקווים הארוכים ביותר של אל על ליעדים כמו לוס אנג'לס או יפן, זאת למרות שמדובר בקו יקר יותר להפעלה. על רקע זה, המדינה צפויה לסבסד את הקו כך שהמחירים לא ישקפו במלואם את העלות הגבוהה, אלא יישארו בטווח המחירים המוכר של טיסות ארוכות טווח - בין כ־900 לכ־2,000 דולר לכרטיס הלוך ושוב במחלקת תיירים.
הברית שמתחזקת
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי נחשב לבעל ברית מובהק של ישראל, ובפרט של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאז כניסתו לתפקיד, הביע מיליי תמיכה פומבית ונרחבת בישראל, בין היתר במהלך המלחמה, ובחר להתייצב לצידה בזירה הבינלאומית.
התחממות היחסים בין המדינות מתרחשת גם על רקע הקשר ההדוק בין מיליי לממשל האמריקאי ולנשיא טראמפ. לדברי מתן לב ארי, לשעבר נציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין־אמריקני לפיתוח, "התמיכה האמריקאית במיליי אינה נובעת רק מקרבה אישית, אלא גם מאינטרס גיאו-פוליטי רחב יותר, על רקע מאמציה של סין לחזק את השפעתה באמריקה הלטינית. כאשר טראמפ נבחר, באמריקה הלטינית היתה רק מדינה גדולה אחת שפועלת בכיוון של שוק חופשי ומעוניינת בקרבה לארצות הברית, ולכן וושינגטון השקיעה מאמץ כדי לחזק אותה".
כעת אנחנו נוכחים לראות כיצד המפה משתנה, ועוד ועוד מדינות כמו פרו, בוליביה, פארגאוי, צ'ילה, אקוודור ועוד, שבות לתמוך בשוק חופשי וביחסים טובים עם האמריקאים.
לב ארי מוסיף כי התמיכה האמריקאית הוכיחה יציבות ונאמנות גם על רקע אתגרים פנימיים זמניים עימם התמודד מיליי, כמו ההפסד בבחירות מקומיות במחוז בואנוס איירס. לדבריו, המעורבות האמריקאית נועדה בין היתר לייצב את מעמדו, מתוך הבנה כי המשך כהונתו והצלחתו הכלכלית משרתים אינטרסים רחבים יותר של ארה"ב באזור.
בהקשר הכלכלי, מצביע לב ארי על פוטנציאל משמעותי בארגנטינה, הנשען על גילויים מתמשכים של משאבי טבע בהיקפים גדולים - בהם נפט, גז, זהב, נחושת וליתיום. "לצד מדיניות שמקדמת פתיחות להשקעות זרות ושוק חופשי, מדובר בניסיון להפוך מדינה שנתפסה לאורך שנים כלא יציבה כלכלית ליעד השקעה משמעותי, כאשר הצלחת המהלך תלויה במידה רבה ביכולתו של מיליי לשמר יציבות פוליטית ולהמשיך לקדם רפורמות".