ציבור רוכשי הדירות לקח בחודש שעבר את המשכנתא הממוצעת הגבוהה ביותר אי פעם, כך עולה מנתוני בנק ישראל. סך המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש מרץ הגיעה ל-1.13 מיליון שקל. במקביל, רמות הפיגורים במשכנתאות עולות מחדש, לאחר שבסוף שנה שעברה רשמו ירידה קלה. בסך הכל, מאז תחילת המלחמות האחרונות, באוקטובר 2023, עלו רמות הפיגורים ב-63%.
● שתי שכונות בתל אביב שבהן מחירי הדירות עלו במיוחד
● מעל למחיר השוק: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בעפולה?
מדובר ב-2 מגמות סותרות לכאורה שמתקיימות בשוק המשכנתאות בישראל, מאז פרוץ המלחמות האחרונות. מצד אחד, ציבור של לווים ותיקים מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתאות שלהם, ומצד שני לווים חדשים לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד.
כשמדובר במשכנתאות החדשות, הציבור שהביא לשיא החדש היה זה של רוכשי הדירות היחידות בשוק החופשי. ציבור זה לקחת משכנתא ממוצעת של 1.14 מיליון שקל. השיא הקודם שלו נרשם ביוני שעברה, והוא הגיע ל-1.09 מיליון שקל.
לווי הדירות המסובסדות במסגרת "מחיר מטרה" לקחו משכנתא ממוצעת של 923 אלף שקל, הגבוהה ביותר מאז ספטמבר שנה שעברה, ואילו ציבור המשקיעים לקחו משכנתא ממוצעת של 1.34 מיליון שקל, ובכך המשיכו את מתווה המשכנתאות הגבוהות שלהם שנמשך החל מהרבעון האחרון של שנה שעברה. יש לציין עוד, כי מספר הלווים בחודש מרץ (9,449) היה השלישי בגובהו מאז הרבעון השלישי של 2022.
הנתונים הללו מעוררים 3 השערות, לגבי מהות התופעה של לווים רבים יחסית שמוכנים לשלם משכנתאות גבוהות: ראשית - קיים חשש בציבור מהעלאה מחודשת של הריבית, בעקבות המלחמה ואולי גם לקראת הבחירות הקרבות; שנית - המבצעים הפיננסיים של היזמים נמשכים, וציבור מסויים נוהה אחריהם; ושלישית - רבים בקרב ציבור רוכשי הדירות אינם מאמינים בירידת מחירי דירות.
ומהצד השני, כאמור, עומד הציבור שאינו מסוגל לעמוד בהחזרי משכנתאות שלקחו. בחודש מרץ הגיע שיעור המשכנתאות בפיגור ל-4.37 מיליארד שקל. מדובר ב-0.7% מכלל יתרת ההלוואות למגורים, כך שאין מדובר בסכום שיכול לסכן את המערכת הבנקאית. ויחד עם זאת, מדובר באלפי משקי בית שלא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתאות למעלה מ-90 יום. 38% מהם לקחו משכנתאות בהיקף של 600 אלף שקל עד 1.2 מיליון שקל ו-22% לקחו משכנתאות של 1.2-2 מיליון שקל.
