נשיא המדינה יצחק הרצוג לא מתכוון להעניק בשלב זה חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, אלא לקדם משא-ומתן להסדר טיעון.
● בניגוד לעמדת מחלקת החנינות, השר אליהו קורא לנשיא הרצוג לחון את נתניהו
● בקשת החנינה של נתניהו: איך זה עובד, והאם יש צורך בהודאה באשמה
● דעה | נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"
הידיעה התפרסמה תחילה ב"ניו יורק טיימס", ולאחר מכן הוציא הרצוג התייחסות לפיה "כפי שהתבטא מספר פעמים בעבר, נשיא המדינה יצחק הרצוג רואה בהגעה להסדר בין הצדדים בתיקי ראש הממשלה נתניהו פתרון ראוי ונכון. מגעים להסדר הם חלק הכרחי בניסיון להביא את הצדדים להסכמות. על כן סבור הנשיא כי נכון תחילה, בטרם הדיון בבקשת החנינה עצמה, למצות מהלך שיכול להביא לגיבוש הסדר בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט".
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי הרצוג סבור כי מתוך רצון טוב, ובשל המצב המשפטי שמותיר מקום ליצירתיות ולחדשנות - תיווך לעסקה הוא הדרך היחידה לרפא את הקרעים בעם.
אליהו: לקבל את בקשת החנינה
נתניהו הגיש את בקשת החנינה בסוף נובמבר 2025. חוות-דעת של מחלקת החנינות של משרד המשפטים קובעת כי לא ניתן לשקול את בקשת החנינה לפני שנתניהו הודה בעבירות, פרש מתפקידו או שניתן פסק דין לגביו.
הטיפול בנושא הועבר משר המשפטים יריב לוין, לו נתונה הסמכות על-פי החוק, לשר עמיחי אליהו, זאת לנוכח ניגודי עניינים אפשריים סביב קרבתו של לוין לנתניהו והיותו עד במשפטו של ראש הממשלה.
לפני כחודש הגיש אליהו חוות-דעת לפיה יש לקבל את הבקשה. לדבריו, יש לקבל את בקשת החנינה על בסיס "הצורך לאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו... ללא המשקולות והסחות הדעת הכרוכות בניהול הליך פלילי תובעני". אליהו טוען כי "אין להתנות את סמכות החנינה בדבר, ודאי שלא בהודאה כפויה".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
