תחנת דלק בארה''ב. מחיר הבנזין הממוצע בשיא / צילום: ap, Jenny Kane
משבר האנרגיה הגלובלי מתקרב לתום החודש השני שלו, ואפילו מי שהעריך בתחילה כי זו תהיה "מהמורה קלה", מתחיל להפנים שהוא לא יחלוף מהר כל-כך.
● השבוע בענף הרכב | היכונו לשלם יותר על המכונית: הגזירות שבוחנים באוצר
● הערכות: מחיר הדלק צפוי לעלות ל-8.15 שקלים לליטר
המתיחות במפרץ הפרסי נמשכת, האופציה הצבאית עדיין נמצאת על השולחן, ואפילו אם יושג הסכם בטווח זמן מיידי, החזרה של תנועה סדירה של מכליות דרך מצרי הורמוז תהיה ממושכת, וכנראה מורכבת יותר.
חוסר הוודאות מתבטא גם במחירי הנפט, שעדיין נעים בעצבנות סביב השיא, וגם מחירי הדלק בתחנות בכל רחבי העולם ממשיכים להיות קרובים לשיאים היסטוריים.
ברוב העולם ההשפעה הברורה והמיידית של המצב הזה היא זינוק בביקוש לרכב חשמלי חדש ומשומש, תוך שלקוחות פרטיים וציים מחפשים פתרון מהיר לזינוק בהוצאות.
המגמה זוכה גם לעידוד מילולי מצד ממשלות רבות, שמפנימות כי זו אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להפחית את התלות האנרגטית בזעזועי אספקה חיצוניים כמו זה הנוכחי; ביניהן גם ממשלות שבשנים האחרונות צמצמו את התמיכה והתמריצים לרכב חשמלי.
אבל נראה שדווקא ישראל, שממנה החל לנשב ההוריקן של משבר האנרגיה, נמצאת כרגע בעין הסערה, והביקוש לרכב חשמלי בה עדיין יורד.
זאת, למרות זינוק במחירי הבנזין, ולמרות שהממשלה לא מגלה נכונות לסבסד את הבלו, כפי שציפו רבים. השאלה הגדולה היא מתי, אם בכלל, יתחיל גם שוק הרכב הישראלי ליישר קו עם הביקוש העולמי לחשמליות.
הביקוש מזנק בעולם, בישראל הוא קפוא
נפתח בכמה נתוני רקע על מה שקרה לביקוש לרכב חשמלי בעולם מאז פרוץ המלחמה. בבריטניה, למשל, נרשם בחודש מרץ זינוק של 24.2% במסירות רכב עם הנעה חשמלית מלאה בהשוואה לחודש מרץ אשתקד.
באיחוד האירופי בכללותו זינקו מכירות הרכב החשמלי ב-33.5% בחודש מרץ, עם עליות חריגות במיוחד בביקוש, שנרשמו בגרמניה ואיטליה.
כך קורה בימים אלה גם בהודו, ביפן ובמדינות נוספות באסיה.
אומנם חלק מהמגמה הנוכחית מושפע מתמריצים מקומיים לרכב חשמלי, שניתנו עוד לפני פרוץ המלחמה ולפני עליית מחירי הדלק, כמו למשל תוכניות סבסוד חדשות בבריטניה, בגרמניה ובצרפת. אך עדיין עליית הביקוש במרץ חדה מאוד, וכנראה שגם תהיה ממושכת, אם לשפוט על פי נתוני המכירות המקדמיים של חודש אפריל, שפורסמו בימים האחרונים.
באירופה אף מעריכים, שבחודשים הקרובים נראה המשך של עלייה מואצת במסירות, בשל כמות משמעותית של הזמנות לרכב חשמלי חדש, שטרם סופקו - בשל מחסור במלאים ושיבושי אספקה לוגיסטיים.
אבל במגמה הגלובלית יש שתי חריגות בולטות. הראשונה היא ארצות הברית, שבה נרשמה בחודש מרץ ירידה דו-ספרתית במכירות של כלי רכב חשמליים חדשים, כמו בכל הרבעון הראשון, ולמרות עלייה חדה במחירי הבנזין בארה"ב לשיא היסטורי של כ-4.1 דולרים לגלון.
הסיבה העיקרית לכך היא התייקרות משמעותית של כלי הרכב החשמליים בסוף השנה שעברה, לאחר שממשל טרמפ ביטל הטבות מס לרכב חשמלי בהיקף של אלפי דולרים לרכב.
מנגד, בחודש מרץ ובמחצית הראשונה של אפריל כן נרשם בארה"ב זינוק בביקוש לכלי רכב חשמליים משומשים, שמחירם נגיש יותר.
החריגה השנייה היא ישראל, שבה נרשמה בחודש מרץ ירידה של כ-18% במסירות של רכב חשמלי בהשוואה לחודש מרץ אשתקד, והתכווצות של נתח השוק הרבעוני מ-16.2% אשתקד ל-11% בלבד.
מדיווחים לא פורמליים בענף הרכב עולה, שגם באפריל לא נרשמה עד כה התעוררות משמעותית בביקוש לרכב עם הנעה חשמלית מלאה.
עוד אינדיקציה לקיפאון בביקוש לחשמליות בישראל היא היצע ער של כלי רכב חשמליים ב"אפס קילומטר", שגם באפריל נמכרים על ידי היבואנים וחברות הליסינג במה שניתן להגדיר "מחירי חיסול".
עיון בהיצע הנוכחי מגלה הנחות שנעות בין כ-12 ל-26 אלף שקל, ובמקרי קיצון מגיעות אף ליותר מ-30 אלף שקל, אם מדובר בדגמים משנת רישוי 2025. זאת, למרות שמדובר בכלי רכב עם אחריות יבואן מלאה. המשמעות היא שההיצע בפלח החשמלי בישראל עדיין עולה משמעותית על הביקוש.
תופסים את הפלאג-אין כחלופה לחשמליות
לקיפאון ששורר בביקוש למכוניות חשמלי בישראל - למרות העלייה החדה במחיר הדלק - ישנם כמה הסברים אפשריים.
הראשון הוא, שמדובר ב"תגובה מושהית" של הלקוחות. כלומר, שוק הרכב הישראלי כולו נמצא עדיין ב"טראומת מלחמה", שגורמת ללקוחות להסס לגבי רכישת רכב חדש בכלל, ורכב חשמלי בפרט.
אומנם סך מכירות הרכב במרץ היה יציב יחסית, אבל כפי שאמרנו בעבר, מכירות אלו משקפות בעיקר ביקושים מוקדמים ועיתוי הגעה של מלאים מוזמנים מראש, בעיקר של ציי רכב.
הסבר נוסף הוא, שחודש המלחמה העצימה התאפיין בנסועה נמוכה משמעותית בישראל, ורק לאחרונה הוסרו המגבלות על חזרה לפעילות מלאה במשק. לפיכך לקוחות רבים, הן פרטיים והן מוסדיים, טרם נחשפו באופן מלא למשמעותה הכלכלית של עליית מחירי הדלק, וממילא טרם הגיבו עליהם.
תורמת לתופעה גם תחרות ערה מצד רכבי פלאג-אין, שנתפסים בציבור הישראלי בתור "חלופה שימושית יותר" וחסכונית לא פחות בדלק לרכב חשמלי "מלא". אבל אם מחירי הדלק יתייצבו לאורך זמן על רמתם הנוכחית, הקונספציה הזו עשויה לעמוד למבחן מציאות קשוח.
רוב רכבי הפלאג-אין מצהירים על נתוני צריכה מרשימים בתקן ה-WLTP הנוח, שבוחן את הצריכה של רכבי פלאג-אין בתנאי מעבדה ובמצבי תפעול אופטימליים, כלומר - עם סוללה טעונה במשך רוב הזמן.
אבל במציאות צריכת הדלק של רכבי PHEV משתנה בטווח רחב, בהתאם למצבי התפעול השונים שלהם. הצריכה הריאלית של הדלק יכולה לנוע בין כ-100 קילומטר לליטר, או אף פחות מכך בשיוט עירוני לטווחים קצרים יחסית עם סוללה טעונה במלואה, ולזנק לסביבות 25-30 קילומטר לליטר בנסיעות ארוכות, שמתחילות כאשר הסוללה טעונה במלואה. אם הנסיעה כולה מתבצעת כאשר הסוללה לא טעונה, הצריכה הטיפוסית יכולה לנוע בין 14 ל-18 ק"מ לליטר.
מצב התפעול האחרון נפוץ במיוחד בציים בישראל, שבהם הטבת הדלק מהמעביד הופכת את הנהגים לאדישים לעלויות השוטפות של רכב ה-PHEV, ולפיכך נהגים רבים מתייחסים אליהם כ"רכב בנזין עם טעינה עצמית", ונמנעים מלטעון את הסוללה מרשת החשמל. חלק מהציים הגדולים בישראל כבר החלו להפנים את המשמעויות הכלכליות, והפיצו בחודש החולף חוזרים לנהגים בנושא. אבל בשורה התחתונה אלה רק המלצות.
הממשלה מעבירה מסרים מעורפלים
אבל נראה שהסיבה המרכזית לקיפאון בביקוש לרכב חשמלי בישראל, בניגוד למגמה העולמית, היא המסרים המעורפלים שמשדרת הממשלה בנושא. בשבוע שעבר נחשף בגלובס, כי כחלק מהמאמצים לסגור את הגירעון התקציבי נבחנות כיום מספר תוכניות מגירה, שמיועדות למסות את הרכב החשמלי אחרי הבחירות. אלו כוללות העלאת מס הקנייה עליו בתחילת 2027, ובמקביל הטלת מס נסועה על רכב חשמלי ועל רכבי פלאג-אין.
מהלכים כאלה, שמצטרפים לשורה של העלאות מס קנייה על רכב חשמלי בשנים האחרונות, משדרים ללקוחות המהססים שישראל רואה ברכב החשמלי נטל שפוגע בביקוש לדלק עתיר מיסוי, ואינה מעודדת אותו.
אז בינתיים ישראל ממשיכה לרכוש נפט יקר, ולהעמיק את התלות שלה במקורות חיצוניים. אולי יודעים אצלנו משהו שבעולם טרם גילו.