הפגנה נגד הפשיעה בחברה הערבית / צילום: Reuters, Anadolu Agency
הפשיעה בחברה הערבית זינקה בעשור האחרון, ולפי סקירה שפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי באוצר, עלותה למשק נאמדת ב-10 מיליארד שקל בשנה. שיעור מקרי הרצח בחברה הערבית ביחס לאוכלוסייה גבוהים מאוד, מה שממצב אותה שלישית מבין מדינות ההשוואה - מדינות ערב וה-OECD, כשמעליה מדורגות רק עיראק וסודאן.
● עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?
● האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?
● מה גרם לזינוק באלימות בחברה הערבית? ההסבר המפתיע של עופר כסיף - והעובדות
בתוך עשור מקרי הרצח זינקו - אלה עמדו בשנת 2015 על 58 מקרים ועלו בהדרגה עד לשנת 2021, אז נרשמו 116 מקרים. בשנת 2022 חלה נסיגה קלה ל-116 מקרים, ומאז חל זינוק חד, עד שהגיעו בשנים האחרונות ל-230-255 נרצחים.
גם ביחס לאוכלוסייה מדובר בזינוק - מ-3.3 מקרים ל-100 אלף איש בחברה הערבית בשנת 2015 ל-11.9 אשתקד, זאת לעומת 0.6 באוכלוסייה היהודית.
"ממצא העולה מהנתונים הוא קיומו של מתאם חיובי בין שיעור חוסר המעש לבין שיעור מקרי הרצח ל-1,000 איש ביישובי מגורים מרכזיים לחברה הערבית בישראל", נכתב בסקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "כלומר, ככל ששיעור הגברים הצעירים שאינם משתתפים במסגרת חינוכית או תעסוקתית גבוה יותר ביישוב מסוים - כך נוטה להיות בו גם שיעור גבוה יותר של מקרי רצח ל-1,000 איש. תוצאה זו מעידה על כך שייתכן כי ריכוזים גבוהים של חוסר מעש עלולים להגביר חשיפה לפשיעה, בעיקר בקרב צעירים. יש להבהיר כי מתאם אינו מצביע בהכרח על קשר סיבתי", הוסבר.
קשר שלילי בין פשיעה לצמיחה
בסקירה ציינו הכותבים נג'יב עמרייה ואסף גבע כי מחקרים מדגישים כי פגיעה בביטחון זכויות קניין והגדלת אי-הוודאות הכלכלית מעלות את עלויות העסקה ואת הסיכון הנתפס לפעילות עסקית, ובכך מפחיתות השקעות פרטיות וצמיחה; כי מחקרים אמפירים מצאו קשר שלילי בין שיעור פשיעה לצמיחה כלכלית; וכי דוחות בינלאומיים מצביעים על כך שפשיעה ואלימות מכבידות על הצמיחה בעקבות פגיעה באקלים ההשקעות והגדלת עלויות הפעילות העסקית.
"מסמך זה מאמץ אומדן שלפיו הפגיעה הכלכלית הישירה - לרבות אובדן פריון, ירידה בפעילות העסקית ופגיעה בהשקעות - של הפשיעה מוערכת בכ-2%-1% מהתוצר בממוצע מדינות ה-OECD; משום כך, לצורכי החישוב שיוצג להלן נעשה שימוש באומדן אמצע של 1.5% לפגיעה בפעילות הכלכלית במקרים בהם רמות הפשיעה דומות לממוצע ה-OECD", הוסבר.
מאחר שחלקה של החברה הערבית מוערך בכ-11% מהתוצר, העלות העודפת מעבר לפשיעה המאפיינת את ממוצע מדינות ה-OECD נאמדת בכ-9.9 מיליארד שקל. "יש לציין כי אומדן זה ככל הנראה מוטה כלפי מטה, שכן הוא נשען על ההנחה שהפשיעה בחברה הערבית משפיעה על הפעילות הכלכלית בחברה הערבית בלבד, ושההשפעה של היקפי הפשיעה על הפעילות הכלכלית היא ליניארי. הנחה מרחיבה יותר, לפיה לפשיעה העודפת בחברה הערבית יש השפעות כלכליות גם מחוץ לחברה הערבית, תביא לאומדני השפעה שמגיעים עד לכ-19 מליארד שקל בשנה", הוסבר.