על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן
● תשכחו מכל מה שידעתם על חודש מאי בשווקים
1"להציל את האזור": כך סוריה מסייעת לישראל להיאבק בחיזבאללה
נוכח העימות האזורי "סוריה מוצאת את עצמה חולקת באופן בלתי צפוי אויב משותף עם ישראל", פורסם בפורן פוליסי בכתבה שמתארת את האינטרס המשותף של דמשק וירושלים להיאבק בארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה.
רק בחודש שעבר הכריז נשיא סוריה אחמד א-שרע כי "אנחנו עומדים לצד לבנון בפירוק חיזבאללה מנשקו. אף מנהיג ערבי אחר לא קרא ליטול מחיזבאללה את נשקו". יתרה מכך, עד שמשטר אסד נפל ב-2024 סוריה סייעה לחמש את ארגון הטרור הלבנוני.
"הנהגת סוריה, למרות מגבלותיה, מתחילה להפגין נכונות לצמצם את נוכחות חיזבאללה בשטחה. מאז ששרע עלה לשלטון, המדינה סיכלה העברה של מאות כלי נשק ורקטות שיועדו לחיזבאללה בלבנון", נכתב. כעת, השינוי של סוריה "עשוי לספק את ישראל, אך הוא נובע פחות מהתקרבות אליה ויותר מהצטלבות אינטרסים".
בשנה האחרונה היו עימותים תכופים בין ישראל לסוריה סביב המעמד של הדרוזים במדינה. עם זאת, הנשיא הסורי מבין כעת כי "מתן אפשרות לחיזבאללה לנצל את סוריה כנתיב הברחה יחזק את נוכחות הארגון וימשיך לערער את היציבות במדינה שמתקשה להשיב לעצמה שליטה. שרע עצמו תיאר את צעדיו כניסיון 'להציל את האזור' באמצעות מניעת הפיכת סוריה לבסיס לשיגור מתקפות של חיזבאללה".
יש להבין כי הצטלבות האינטרסים עם ישראל "אינה מוחקת את חוסר האמון העמוק בין שתי המדינות. אך היא כן יוצרת פתח לשיתוף פעולה המבוסס על חשש מאיום משותף. שרע נמנע מלהגדיר במפורש את חיזבאללה כאויב, אך מנגנוני הביטחון הסוריים הזהירו כי נוכחות הארגון בגבול סוריה 'הפכה לאיום'". בנוסף הסורים גם מכנים את השלוחות המקומיות של חיזבאללה כ"חוליות חבלה" שמטרתן "לערער את היציבות".
בנוסף, "עבור סורים רבים, העוינות כלפי חיזבאללה עמוקה בהרבה מחשש להברחות נשק. בעיניהם, הארגון בלתי נפרד ממשטר אסד, ושותף לאחריות לטבח שבוצע במהלך מלחמת האזרחים".
דמשק מבינה שחוסר שיתוף הפעולה של ממשלת לבנון בפירוק חיזבאללה בעייתי גם עבורה. כלי תקשורת סוריים המזוהים עם שרע חזרו והדגישו כי "על ממשלת לבנון להיות נחושה ורצינית בפירוק חיזבאללה מנשקו". גם פרשנים סורים חוזרים על האמירה כי "שיתוף פעולה עם ביירות חסר תועלת, ואף כי הצבא הסורי צריך להתקדם לתוך לבנון ולפרק את חיזבאללה מנשקו בעצמו".
בפורן פוליסי נכתב כי "כאן מתלכדים האינטרסים של ישראל וסוריה בצורה הברורה ביותר, אך עד כה ההתלכדות לא תורגמה לשיתוף פעולה". מי שצריך להתערב ולקדם את המגעים לשיתוף הפעולה בין המדינות היא "וושינגטון".
"ארה"ב יכולה לסייע בלחץ על שני הצדדים לשתף פעולה באופן יעיל יותר. תיאום עקיף או הבנות שקטות לגבי קווים אדומים יכולים להפחית משמעותית את החיכוך ולצמצם את חופש הפעולה של חיזבאללה בסוריה", נכתב.
מתוך הפורן פוליסי מאת אחמד שרוול. לקריאת הכתבה המלאה.
2לקחה השראה מאיראן: הדרישה של אינדונזיה שהלחיצה את העולם
"שיבושים בתנועת הספנות במצר הורמוז העלו חששות לגבי פגיעה במסדרון ימי קריטי נוסף, במרחק חצי עולם משם. מצר מלאקה - רצועת מים צרה בין אינדונזיה למלזיה, שמעבירה את הסחר דרך סינגפור ונושאת יותר מחמישית מהסחר הימי העולמי, והוא צוואר הבקבוק העמוס ביותר בעולם", פורסם בבלומברג. מצר מלאקה נחשב זמן רב לנתיב שברירי בייחוד בעיני "סין, התלויה בו במידה רבה לייבוא אנרגיה".
החשש שעולה כעת הוא שאינדונזיה, ששולטת על חלק מהמים הטריטוריאלים באזור, תיקח השראה מסגירת הורמוז על ידי איראן. "אף שמצר מלאקה כפוף לכללים בינלאומיים המבטיחים מעבר חופשי, עלתה דאגה לאחר שגורם בכיר באינדונזיה העלה לזמן קצר אפשרות להטלת אגרות מעבר", נכתב. מאז הוצהר כי "המצר יישאר פתוח וללא תשלום. עם זאת, האירוע מדגיש עד כמה הסחר העולמי רגיש לשיבושים באחד המסדרונות העמוסים ביותר שלו".
"אינדונזיה, מלזיה וסינגפור גובלות במצר ומפעילות ריבונות על מימיהן הטריטוריאליים, שיכולים להימשך עד 19 ק"מ ימי מהחוף לפי אמנת האו״ם בדבר חוק הים. שלוש המדינות הקימו מסגרת תיאום משותפת כבר ב-1971 לניהול המצר", נכתב.
יש להבהיר כי "מצר מלאקה הוא אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, המקשר בין האוקיינוס ההודי לים סין הדרומי ולאוקיינוס השקט הרחב יותר. אורכו כ-800 ק"מ והוא משתרע בין האי סומטרה באינדונזיה לחצי האי המלאי, עם תאילנד מצפון וסינגפור בכניסה הדרומית. זהו הנתיב הימי הקצר ביותר בין המזרח התיכון למזרח אסיה".
בנוסף, מצר מלאקה הוא עורק כלכלי קריטי לסחר בין אסיה למזרח התיכון. יש אומנם נתיבים חלופיים "דרך מצרי סונדה ולומבוק-מקאסר", אך אלה "ארוכים יותר, יקרים יותר ופחות פרקטיים עבור רוב תנועת הספנות".
היעילות של מלאקה הפכה אותו לאחד המצרים החיוניים בעולם כאשר "יותר מ-102,500 ספינות עברו במצר בשנת 2025, לעומת כ-94,300 בשנה הקודמת", לפי מחלקת הים של מלזיה. במצר עוברים מגוון רחב של מטענים כולל "נפט גולמי, גז טבעי נוזלי, פחם, שמן דקלים ועפרת ברזל".
החשש סביב מלאקה גובר עכשיו משום ש"האיומים על השיט במצר הורמוז הדגישו עד כמה מהר צווארי בקבוק יכולים להפוך לנקודות חיכוך גיאופוליטיות ולפגוע בכלכלה העולמית".
מתוך בלומברג מאת פיליפ היימנס וצ'נדרה אסמרה. לקריאת הכתבה המלאה.
3נחשף: רשת מודיעין איראנית פעלה נגד יעדים ישראליים בעולם
נחשפה רשת ריגול הקשורה למשמרות המהפכה שהתכוונה לפגוע ביעדים ישראליים ומערביים. כך לפי פרסום איראן אינטרנשיונל, ערוץ חדשות איראני המבקר את המשטר וממוקם בלונדון.
לפי הדיווחים, הרשת והקבוצות שפעלו נגד ישראל "היו תחת פיקוחו של מג'יד ח'דמי, ראש מודיעין משמרות המהפכה", שחוסל ב-6 באפריל בתקיפה ישראלית ממוקדת. אחד הקצינים שהיו תחת ח'דמי הוא "עלירזא מוחמדי, שלכאורה פעל תחת הכינוי מגדאד חסאני". לפי מקור מודיעיני אירופי, מוחמדי "גייס והפעיל אנשים שהוטל עליהם לאסוף מודיעין, לבצע מעקבים וסיורים מקדימים נגד יעדים בישראל וכן נגד מתקנים צבאיים של ארה״ב במדינות אחרות". לפי המקור, "היעדים של הרשת כללו צינור נפט, בית כנסת, שגרירות ישראלית ואישים בולטים בקהילה היהודית".
בכתבה אמנם לא נכתב מי חשף את הרשת והביא לסיכולה, אך נרמז כי מדובר בישראל. הרשת שנתפסה חושפת את ההסלמה "במערכה הישראלית נגד יחידות מודיעין וחבלה של משמרות המהפכה במהלך ששת השבועות האחרונים", נכתב.
לפי איראן אינטרנשיונל "אם הטענות האחרונות יאושרו, הן עשויות להעיד כי המערכה הישראלית האחרונה התרחבה מעבר לאתרי טילים ומפקדים צבאיים, גם לתשתיות החשאיות שאיראן בנתה לאורך שנים מחוץ לגבולותיה".
מתוך איראן אינטרנשיונל מאת מוג'תבא פורמוהסן. לקריאת הכתבה המלאה.
