גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מגלה: ישראל יקרה ב־21% יותר מהמדינות העשירות ביותר בעולם

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון, כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ישראלים רבים שחוזרים מביקור בסקנדינביה נוהגים לספר עד כמה מחירי הצריכה גבוהים במדינות שם, וכיצד כל ביקור במסעדה ואפילו בקיוסק מרגיש יקר באופן מיוחד. ואולם, מחקר חדש של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן מצביע על כך שיוקר המחיה בישראל עקף - ובהרבה - גם את המדינות העשירות ביותר באירופה.

בלעדי | עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS
שאלות ותשובות | המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך, ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

יוקר המחיה בישראל נסק ב-20 השנים האחרונות עד שהתנתק אפילו מהמדינות הללו, והסיבות העיקריות לכך הם מחירי המזון והדיור. החוקרים מדגישים שלא מדובר בגזירת גורל, ושהפתרונות רחוקים עדיין ממימוש, בגלל לחצים פוליטיים.

כך, בהשוואה למדינות העשירות ביותר - אוסטריה, פינלנד, דנמרק הולנד ושבדיה - מדינות שהתוצר לנפש אצלן גבוה מישראל, ישראל יקרה יותר בלא פחות מ-21% כשבוחנים את סל השירותים והמוצרים של משק בית ממוצע. השוואה למדינות שהתוצר לנפש שלהן נמוך מבישראל, ושישראלים רבים נוטים לבקר בהן, כמו יוון, קפריסין, איטליה וספרד, מעלה שישראל יקרה מהן ב-68%.

יוקר המחיה בישראל חריג כל כך, עד שהוא שוחק ב-14% את רמת החיים בישראל, ובמחקר נטען כי הוא עשוי לעודד הגירה מהמדינה.

בבחינה מדוקדקת יותר נמצא, כי המזון והדיור הם שני הפקטורים המרכזיים, שאחראים ליותר ממחצית ממה שמכונה "יוקר המחיה".

הדיור יקר בעד 85%

בעבר התמונה הייתה שונה. בשנת 2005 מחירי הדיור בישראל היו נמוכים ב-31% מאשר במדינות העשירות שנסקרו במחקר, והיום הם גבוהים ב-26%. קל וחומר, מחירי הדיור יקרים יותר מבמדינות שבהן התוצר לנפש נמוך מבישראל (יוון, קפריסין, איטליה וספרד) עד כדי 85%, "לכן אין פלא שישראלים רבים קונים דירות במדינות אלו", נכתב במחקר.

גם מחירי המזון מגלים תמונה מדאיגה. ב-2005 הם היו נמוכים יותר מאשר במדינות העשירות ב-26%, והיום הם גבוהים יותר ב-27%.

את המחקר כתבה ד"ר שרית מנחם כרמי, מנהלת מחקר בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ומומחית ליוקר המחיה בכנס השנתי של המכון, והוא נכתב יחד עם ד"ר עידית קלישר ודור ביתן. הם מעלים גם סוגיה נוספת - ניתן לטעון שהמחירים בישראל כל כך גבוהים ביחס למדינות אלו משום שישראל היא מדינת אי שסובלת מעלויות תובלה גבוהות, בשונה ממדינות אירופה שמחוברות ברשת כבישים ומסילות ונהנות מהטבות רגולטוריות של האיחוד האירופי.

ואולם, בחינה של ישראל מול מדינות אי אחרות ב-OECD מעלה את אותה תמונה. ישראל יקרה יותר, ובהרבה, מאיסלנד, מאוסטרליה, מקנדה, מניו זילנד, מנורבגיה, מבריטניה, מיפן ומקפריסין. לכן, ליוקר המחיה בישראל סיבות יחודיות, שאינן מהוות גזירת גורל.

בשנים האחרונות השיח הציבורי והממשלתי התמקד במחירי הדיור, אך למרות פעולות שנעשו בתחום - המחירים עדיין גבוהים כאמור באופן דרמטי גם ביחס למדינות העשירות. ואולם, תחום שזוכה לפחות תשומת לב הוא המזון, וגם רפורמות שנעשו בו בוטלו, אחרות כלל לא יצאו אל הפועל ובינתיים המחירים מרקיעים שחקים. בתחום זה בחרו החוקרים להתמקד.

כך, 40% מסל המזון שנמדד מיוחס למוצרי חלב ולפירות וירקות. מוצרי החלב התייקרו בתוך 20 שנה ב-47% ומחירי הפירות והירקות נסקו ב-86%, חרף העובדה שבישראל ישנו פטור ממע"מ על פירות וירקות, בניגוד למדינות האמורות.

לכך יש סיבות: בכל מדינות אירופה שנבחנו במחקר קיימים סיוע וסבסוד לחקלאים על רקע ערכים חברתיים, סביבתיים ואסטרטגיים. אלא שבעוד שבמדינות אלו הסיוע ניתן ישירות לחקלאי, בישראל הוא בא לידי ביטוי באמצעות המחיר שתופח בעקבות מכסים כבדים על יבוא ומגבלות רגולטוריות מתוקף הגנת החי והצומח ביבוא פירות וירקות.

כך, שיעור התמיכה העקיפה דרך מחירי השוק מתוך כלל התמיכות בחקלאים הוא מהגבוהים ב-OECD, ומגיע לכ-70%-80% מסך התמיכה.

"הרגולציה בישראל כל כך מחמירה, עד שהיא קובעת איזה פרי או ירק ניתן לייבא ומאיזו מדינה - למשל בננות אי אפשר לייבא. במשק החלב, מלבד מגבלות היבוא, התמיכה נעשית באמצעות תכנון הענף - חלוקה של מכסות ייצור ומכירת החלב הגולמי למחלבות במחיר המטרה. מגבלות אלו פוגשות קצב גידול גבוה בביקושים, על רקע גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים", מסבירה מנחם כרמי.

כך, לדבריה, 95% מהקרקע לעיבוד בישראל כבר מנוצלת, וב-20 השנים האחרונות גדל הייצור המקומי של פירות וירקות ב-10% אומנם, אבל האוכלוסייה גדלה ב-52%. על הפער הזה, וחוסר היכולת לגשר עליו - משלמים הישראלים בסופר.

במקום זאת, החוקרים מציינים ש"מעבר לתמיכות ישירות הוא הכרחי", אבל ציינו גם ש"יש להגיע להסכמות עם החקלאים, ועל בסיסן לקבוע את תהליך המעבר כדי למנוע זעזוע בענף ופגיעה בעיקר בחקלאים ותיקים".

בשני חלקי המדיניות הללו ממשלות ישראל כשלו. הממשלה הקודמת העבירה רפורמה בחקלאות, שבוטלה בממשלה הנוכחית לאחר לחצים, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הצליח להעביר את הרפורמה במשק החלב שאותה תכנן.

במכון המליצו על תמיכות ישירות כאמור להבטחת ייצור והכנסה לחקלאים, לפי שטח מעובד או תפוקות, כפי שנעשה במדינות מתקדמות, וביטול תכנון ענף החלב. עוד המליצו שם על הפחתת חסמי יבוא, כמו הפחתת מכסים מדורגת והקלה במגבלות היבוא שנובעות מתקנות החי והצומח.

הבדלים בין המדינות

עוד משפיעים על פער המחירים הבדלים מהותיים בין המדיניות בישראל למדינות הללו. ראשית, ההבדלים במיסוי - המע"מ בישראל גבוה מאשר באותן מדינות - והדרישה לכשרות. אלו יחד מסבירים כ-35% מפער המחירים. 65% הנותרים מיוחסים לחסמי סחר, למבנה הענף שמאופיין בריכוזיות גבוהה של קונגלומרטים בודדים, האוחזים במותגים רבים, לעלויות ייצור גבוהות של שוק קטן עם נטל בירוקרטי גבוה, לעלויות גבוהות של חומרי הגלם ולעלויות שינוע גבוהות, בשל המחסור בתשתיות תחבורה.

"איך זה מגן על הציבור?"

לדברי מנחם כרמי, "השוק הישראלי הוא שוק קטן עם נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף, וזה עולה בכל המדדים הבינלאומיים. נטל זה הוא מס על כניסה ופעילות שוטפת. למשל, יש רגולציה המחייבת כל סופר בישראל שכ-30% מהשטח יהיה מחסן, גם במרכז ת"א. איך זה מגן על האינטרס הציבורי? בכל העולם יש רגולציה נגד כניסת מזיקים (ביבוא פירות וירקות) אבל בישראל היא הרבה יותר מחמירה".

במכון ממליצים להגביר את התחרות דרך הסרת חסמי יבוא ולהרחיב את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם במזון ובתמרוקים, לשבור את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית ולקבוע שכשרות אירופית מתאימה גם לישראל, לטפל במקטע ההפצה ולהסיר חסמים לכניסת חברות זרות.

הסוגיה נהפכת מורכבת יותר כשכל אחת מההמלצות האלו מקפלת אתגרים בתחומים שונים: ישראל מובילה בהיקף מגבלות הסחר בשירותים ומהוות חסם כניסה לחברות זרות, לצד הגבלת כניסת עובדים ומומחים זרים, דרישות תושבות מנושאי משרה בדירקטוריונים והעדפות מפורשות לספקים מקומיים ברכש ציבורי.

בבחינה של ה-OECD ישראל נמצאה קשה בהרבה ביחס לממוצע המדינות בכניסה לשירותים מספקים זרים.

מנחם כרמי מצביעה על חסם נוסף, הנוגע לעובדה שבישראל כל ספק מגיע לכל חנות. באירופה זה לא קיים, וזה מייקר באופן משמעותי את עלויות ההפצה ומגדיל את כוחם של הספקים הגדולים, כאשר ספקים קטנים נעזרים במערכי ההפצה שלהם. במקום זאת היא מציעה לעודד הקמת ארגוני יצרנים בתחום ההפצה - תחום שנשמע אפור אבל הוא קריטי להורדת מחירים.

ולבסוף המלצת המכון היא לערוך את כל השינויים הללו במקביל, כי פתרון בזירה אחת ללא טיפול הוליסטי לא יוביל להפחתת יוקר המחיה.

עוד כתבות

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

קצביה. המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום / צילום: Shutterstock

המנגלים של יום העצמאות הביאו לזינוק בקצביות בדרום, והיכן עוד?

גלובס מציג מדד הבוחן את הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רכישות הבשר גדלו במאות אחוזים בדרום ובירושלים, ופחות מזה במרכז ובצפון

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי

שיעור החזקת המוסדיים במניות בחו''ל רק יגדל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סטפק משוכנע: למרות שהבורסה בת״א לוהטת המוסדיים ינהרו לחו״ל

התרחקנו מאוד מהימים שקופות הגמל לא השקיעו כלל בחו"ל ● השוואת שיעור המס ורפורמת בכר פתחו את השער לעולם בפני המשקיעים המוסדיים, ומאז 2012 משקל המניות בחו"ל עולה בהתמדה ועוקף את משקל ההשקעה במניות בישראל ● אנו מעריכים אותו ב־85% בתוך עשור

אחת מבין רבות. רשת מזרנים גרמנית שפשטה רגל בסוף 2025 / צילום: Reuters, Marc Stinger

גרמניה בצרות: תחזית הצמיחה נחתכה וגל פשיטות רגל מטלטל את הכלכלה

משבר האנרגיה והמלחמה באיראן מחריפים את גל פשיטות הרגל בגרמניה, המגיע לשיא של שני עשורים ● מאות אלפי משרות בסכנה ותחזית הצמיחה כבר קוצצה בחצי ● בעוד שהממשלה נאבקת למצוא פתרונות, הימין הקיצוני מתחזק על רקע החשש מהתכווצות כלכלית

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה מתווה פיצויים משופר לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי"

בוועדת הכספים הגיעו להסכמות לאחר שאושר כי חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" יהיו מוכרים כחל"ת ● בנוסף, הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף למשך חמש שנים, כך שבמקרה חירום שיתעורר במדינה, הכנסת לא תצטרך להתכנס שוב ולאמץ מתווה ייעודי חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

בעקבות בג"ץ גיוס הציבור החרדי: יוקפאו הגרלות "מחיר מטרה"

בתחילת השבוע קבע בג"ץ כי יש לשלול מהציבור החרדי הטבות שונות שניתנו לו, כל עוד לא מיושם פסק הדין שחייב את המדינה לממש את חוק הגיוס ● בעקבות זאת, בתוך כשבועיים וחצי תצטרך מועצת מקרקעי ישראל להחליט באיזה אופן יותנו ההנחות בדיור לציבור החרדי אל מול הסדרת המצב החוקי מול צה"ל

האיש העשיר בהונגריה יעבור לדובאי? מסארוש (מימין) עם אורבן / צילום: ap, Laszlo Balogh

מאבק על מיליארדים: בהונגריה מבטיחים למנוע ממקורבי אורבן למלט את כספם

ראש הממשלה הנבחר בהונגריה, פטר מדיאר, חושף ניסיונות הברחת הון ומבטיח "לנקות את האורוות" ● בעוד מקורבי אורבן העשירים נמלטים למדינות אחרות עם מיליוני דולרים מחשש לחקירות שחיתות, הממשל החדש מאותת לבריסל שעידן העברות הכספים הלא מפוקחות הסתיים

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן / צילום: ap, Peter Dejong

דיווח: קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים חאן

הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, אם יוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת החקירה על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעקבות המלחמה בעזה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

משבר דיפלומטי: האיחוד מאיים בסנקציות על ישראל סביב רכש חיטה מרוסיה

הממונה על יחסי החוץ של האיחוד הודיעה כי מדובר בתבואה שמקורה בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה ב-2014, וכן בשטחים הנוספים שנכבשו על ידי רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022 ● שירות החוץ האירופי, ביחד עם אוקראינה, מסר כי הוא פנה למשרד החוץ הישראלי לשם הבהרת הדברים

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולעו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

אחרי כמעט 60 שנה: מה עומד מאחורי הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק?

ההודעה נמסרה ערב פגישת הקרטל בוינה, בעיצומו של משבר היצע חריג על רקע המלחמה באיראן ● כעת, באבו דאבי מבקשים להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית, ולפלס דרך עצמאית שתאפשר להגביר את היצוא ● שאלת השעה

וול סטריט התאוששה מהר מהצפוי מהמלחמה עם איראן / צילום: Shutterstock, Christopher Penler

עצת הזהב שלא הכזיבה והזינוק במניות שהכה את הסטטיסטיקה

הירידות בתחילת המלחמה התחלפו בתוך זמן קצר באופטימיות ושיאים חדשים - בהתאם לסטטיסטיקה ההיסטורית ● ה־"V" המפורסם בשווקים התרחש דווקא לאחר שמדד הפחד זינק והכותרות בישרו על קטסטרופה ● וגם: עצת הזהב שכדאי לשנן ומה אומרת הסטטיסטיקה על ההמשך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים

נאסד"ק ירד במעל 1%, לאחר שעלה אתמול לשיא ● OpenAI לא עמדה ביעדי ההכנסות ובמספר המשתמשים, מנויים נוטשים, כך לפי וול סטריט ג'ורנל ● מחירי הנפט מזנקים לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה על פרישה מ-OPEC ● ספוטיפיי צונחת בעקבות הדוח הרבעוני

צילום: Shutterstock

פערי מחיר של פי 2 ויותר: משרד האנרגיה מנסה לעשות סדר בגז הבישול

רפורמה של משרד האנרגיה שואפת לעודד תחרותיות בתחום הגז לבישול, במיוחד על רקע התייקרות במחיר הגפ"מ לאור העלייה במחירי הנפט בעולם ● עם זאת, לוחות הזמנים ליישום טרם ברורים, וחלק מהצעדים ידרשו חקיקה ראשית בכנסת שנמצאת חודשים ספורים מבחירות

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

בלי כרטיס אשראי ובלי טיסות: כך עלולים להיראות חייו של נוחי דנקנר

בית המשפט שידון בבקשת הבנקים, להכריז על מי שהיה האיש החזק במשק כפושט רגל, עלול להטיל הגבלות מחמירות על חיי היומיום שלו ולאפשר לנאמן לממש לו נכסים אישיים: "אי אפשר להישאר אמיד בפשיטת רגל" ● וגם: מדוע שינו הבנקים גישה והאם משפחת דנקנר תסייע

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; המניות הדואליות נפלו, מניות האנרגיה זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.6% ● איחוד האמירויות הודיעה על עזיבת ארגון אופ"ק, מחיר נפט מסוג ברנט חצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

אילן סיגל מנכ''ל פלאפון והזוכים בפרס הגרנד אפי: שטראוס עם דוריטס ומשרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי GREY / צילום: עזרא לוי

הזוכים הגדולים של טקס פרסי האפי: שטראוס ומחלבות גד

תחרות השיווק האפקטיבי התקיימה הערב בתל אביב, וחברות המזון כיכבו בה ● מחלבות גד זכו בקטגוריית הפלטינום, ודוריטוס של שטראוס זכה בזהב בקטגוריית שיווק משפיענים וכן בפרס הגרנד אפי היוקרתי ● מושיק תאומים קיבל פרס מפעל חיים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תשכחו מכל מה שידעתם על חודש מאי בשווקים

אסטרטגיית ההשקעות הוותיקה של וול סטריט קוראת לצאת מהשווקים במאי לקראת חולשה מתמשכת שתועדה עד אוקטובר ● אך יש מי שמאמינים שהפעם השווקים דווקא בדרך לעליות, ואלה הסיבות