נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
הגבלות על כרטיס האשראי ועל חשבון הבנק, צורך באישור בית המשפט כדי לצאת מהארץ ודיווח על קניות בסופר ותדלוק הרכב: אלה רק חלק מהשינויים שעלולים לטלטל בקרוב את חייו של נוחי דנקנר, פעם האיש החזק במשק, אם תתקבל בקשת הבנקים להכריז עליו פושט רגל.
בטווח הארוך, דנקנר יוכל עקרונית לקבל הפטר מחובותיו, אך הדבר עשוי להותיר אותו כמעט ללא נכסים - רחוק מאוד מהמעמד של איש העסקים האמיד שממנו נהנה בעבר.
● לראשונה מאז 2011: רשות התחרות מחמירה את ההנחיות למיזוגים
● החוב למיקרוסופט שהביא להשבתת מערכת המחשוב בבתי הדין הרבניים
אם השופטת נורית טביב־מזרחי תכניס את דנקנר למסלול של פשיטת רגל, הוא צפוי כאמור לשינויים משמעותיים בחייו, כולל הגבלות ביומיום ודרישות דיווח על כל צעד ושעל. מעבר לכך, דנקנר - שנאלץ למכור בעבר את הווילה שהחזיק בהרצליה פיתוח בעקבות קריסת עסקיו, עשוי לספוג מכה ברמת החיים.
"זה הליך דרקוני. אתה עובר סוג של 'רנטגן' שמשקף הכול, וצריך לדווח על כל הנכסים וההתחייבויות. אתה נתון לביקורת מצד ביהמ"ש והנאמן, ואם מוצאים שאתה מסתיר משהו, אפשר במקרים קיצוניים להוציא אפילו צו מאסר", מסבירה עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני.
ההליך עשוי לאפשר לבנקים להיפרע מנכסים אישיים של דנקנר. "אי־אפשר להישאר אמיד בפשיטת רגל. המטרה היא להשתמש בכל הנכסים כדי להחזיר את החוב, ועד שהחייב מחזיר הוא לא יכול להישאר עם נכסים", אומרת אדלר רייס. "ההליך הוא ה'מאני טיים', שבו החייב צריך לפרוס את כל מה שיש לו כדי להחזיר לנושים".
בסופו של ההליך עשוי דנקנר לקבל הפטר מחובות, ולהיות כפוף להעברת תשלומים חודשיים בסכומים קבועים, אך רק לאחר שכל נכסיו ימומשו. "זה משנה את החיים מקצה לקצה", אומר מומחה המייצג בהליכים דומים. לצד זאת, יש לזכור כי דנקנר מגיע ממשפחה אמידה, והנאמן אינו רשאי להיפרע מקרובים עם נכסים משלהם, כך שהגב המשפחתי עשוי לסייע לדנקנר ביום פקודה.
דנקנר, נזכיר, חווה את אחת הנפילות המהדהדות בכלכלה הישראלית כאשר קונצרן אי.די.בי שהיה בשליטתו קרס בעשור הקודם. בהמשך אף ריצה דנקנר עונש מאסר בגין הרצת מניות הקונצרן. כעת הוא מתעורר שוב למציאות חדשה: לאחר שנים שבהן פעל כדי להימנע מהליכי חדלות פירעון סביב חובות העתק שצבר מול הבנקים, בהיקף של כ־500 מיליון שקל, האפשרות להכרזה עליו כפושט רגל הפכה השבוע ריאלית מאי פעם.
הסתמך על עזבון האב
הבקשה שהגישו השבוע הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט הגיעה אחרי כעשור שבמהלכו הסכימו לדחיות חוזרות ונשנות בתשלומים שעליהם סוכם בהסדר החוב של איש העסקים מ־2016. דנקנר פרע עד כה 110 מיליון שקל מתוך 180 מיליון שאותם התחייב להחזיר במקור עד מרץ 2024 (מתוכם 20 מיליון שקל הם בגין ריביות - כך שבפועל רק כמחצית מהחוב שעליו סוכם שולמה).
מעל 300 מיליון שקל נוספים היו אמורים להיות מוחזרים לבנקים מהכנסות עתידיות של דנקנר. בפועל, ספק אם מישהו האמין שניתן יהיה באמת להחזיר את מלוא הסכום. בבנקים קיוו כי דנקנר יוכל לייצר מקורות הכנסה חדשים, אך עם הזמן התקווה הזו הלכה והתבדתה. זאת ועוד, הבנקים גילו שהחזר החוב שבוצע מגיע בעיקר מהעזבון של אביו של נוחי, איש העסקים המנוח יצחק דנקנר.
מבחינת הבנקים, במצב כזה לא היה עוד יתרון יחסי להסדר חוב על פני הליך המתנהל בפיקוח ביהמ"ש, שכן גם נאמן יוכל לממש את כספי העזבון. אחרי שדנקנר לא עמד באחרונה בתשלום נוסף של 5 מיליון שקל, הפור נפל. בענף מעריכים כי גם שיקולי נראות ציבורית מילאו תפקיד בהחלטת הבנקים לפנות לביהמ"ש, שכן בעבר הם ספגו ביקורת על הסבלנות המופלגת שהפגינו, כביכול, מול דנקנר.
"מינוי נאמן לחייב (דנקנר, ע"ג) יוכל להביא לבחינה אמיתית של היכולת לקידום והשבחת נכסיו, לביצוע פעולות נדרשות שספק אם החייב מבצע אותן בכלל", כתבו הבנקים בבקשתם השבוע לביהמ"ש, "ובכל מקרה אין הוא מבצע אותן בלוח הזמנים המתבקש בנסיבות העניין, וכן לשיפור סיכויי הנושים להיפרע בצורה מוצלחת יותר מנכסים אלו".
בונים על לחץ משפחתי?
עם זאת, ייתכן שבבנקים בונים על כך שהפנייה לבית המשפט תפעיל לחץ על בני משפחתו של דנקנר, אשר חלקם נהנים מעדיפות על פניו בקבלת כספי הירושה. לפי התרחיש הזה, קרוביו עשויים להשתכנע לוותר על הקדימות שלהם ולשחרר את הכספים לנוחי, כדי שיימנע מפשיטת רגל.
בדיון שהתקיים לפני מספר חודשים בביהמ"ש, העריך דנקנר כי חלקו בירושה מגיע ל־100 מיליון שקל, רובם בנכסי נדל"ן, וטען כי הוא מתכוון להחזיר באמצעותם לבנקים 90 מיליון שקל - הסכום שחסר עדיין לביצוע הסדר החוב המקורי. הנכס המרכזי בעזבון הוא בית השנהב בירושלים, אשר הבנקים מעריכים כי שווי הזכויות של דנקנר בו נע בין 90 ל־150 מיליון שקל.
דוח עושר שהגיש דנקנר בשנה שעברה חשף, כי דנקנר מחזיק סכום של 400 אלף שקל בחשבונות בנק, וכי עיקר החזקותיו הן כאמור בירושה של אביו ובמניותיו בחושן, חברת הפודטק שהקים. אלא, שדנקנר סיפר כי משקיע שפעל להכניס לחושן נסוג והותיר אותו "בפני שוקת שבורה", כדבריו.
"הליך מאוד לא נעים"
דנקנר אינו איש העסקים הראשון בישראל העלול למצוא את עצמו בפשיטת רגל. המקרה המפורסם ביותר הוא זה של אליעזר פישמן ז"ל, ששלט בעסקי קמעונאות ונדל"ן - וגם בעיתון גלובס. פישמן הוכרז כפושט רגל ב־2017 בעקבות חוב של 3.85 מיליארד שקל, רובו לבנקים. מי שיזמה את ההליך בביהמ"ש נגדו הייתה רשות המסים, לה היה חייב 180 מיליון שקל "בלבד".
"הליך פשיטת רגל יכול להשפיע קשות על החיים והוא מאוד לא נעים, בטח לאנשים שעבורם זו ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אומר עו"ד יוסי בנקל, שמונה כנאמן לנכסי פישמן. הוא מבדיל את המקרה של פישמן מזה של דנקנר בכך שהראשון עדיין חלש על אימפריה עסקית בזמן פתיחת ההליך. בנקל נאבק בזמנו מול הסדר הפשרה בתיק, אשר כלל "תספורת" של כ־50% לנושים ואושר בסופו של דבר בעליון, וההליכים ממשיכים גם לאחר פטירת פישמן.
מנגד, ביהמ"ש דחה ב־2017 את בקשת בנק הפועלים להכריז על עזבונו של איש העסקים המנוח, מוטי זיסר, כמצוי בפשיטת רגל, בעקבות חוב של כ־1.4 מיליארד שקל.