איור: גיל ג'יבלי
לפני כשבועיים, רגע אחרי הפסקת האש עם איראן, פורסמו בזה אחר זה שני אקזיטים של חברות ישראליות: דאסטפוטוניקס נמכרה לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ-850 מיליון דולר עד 1.3 מיליארד דולר; טרמאונט נמכרה לחברת Molex האמריקאית, תמורת סכום המוערך בכ-400 מיליון דולר.
● הריבית בארה"ב נותרה ללא שינוי; פאוול: "אני נשאר במועצת הנגידים"
● אחד מעשירי העולם או הכי שקוע בחובות? במקרה של לארי אליסון זה לא סותר
שתי החברות, שמתעסקות בתחום הסיליקון פוטוניקס (שמאפשר לשלב רכיבים אופטיים ישירות בשבבי סיליקון), מבשרות למעשה את המהפכה הבאה בתעשיית השבבים: שימוש באור להעברת נתונים, במקום השימוש בחשמל שהיה מוכר עד היום.
"מהפכת הבינה המלאכותית עוברת שלב", כך מסביר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך ההשקעות בבנק לאומי.
"בתחילת גל ההשקעות בבינה המלאכותית, צוואר הבקבוק היה המעבדים הגרפיים שמייצרות החברות הגדולות, והיה חשש ממחסור בהם. היום, כשהתשתית מבוססת על עשרות אלפי מעבדים, צוואר הבקבוק הפך להיות השאלה איך הם ידברו ביניהם וכיצד המידע יעבור בצורה המהירה ביותר.
"ככל שהמעבדים ידברו במהירות גבוהה יותר, כך למעשה המודלים יפיקו את התוצאה הטובה ביותר".
כיום, האותות החשמליים עוברים ברובם באמצעות כבלי נחושת, מה שמייצר לא מעט מגבלות. "המידע לא יכול לעבור בקצב שמהפכת הבינה המלאכותית דורשת. בנוסף, הכבלים עצמם מתחממים, צריך לקרר אותם, ואז צריכת החשמל הרבה יותר גבוהה. לכן, אופטיקה וסיבים אופטיים חוסכים לנו גם חשמל - הם כמעט ולא פולטים חום, כך שהצורך בקירור יורד משמעותית - וגם מעבירים את המידע במהירות גבוהה יותר".
כסף גדול זורם בתעשייה
היתרונות הללו מייצרים כסף גדול שזורם בתעשייה בחודשים האחרונים. כך למשל, אנבידיה השקיעה כ-4 מיליארד דולר בחברות בתחום. זאת, נוסף על הסכם של 2 מיליארד דולר לשילוב אופטיקה בשבבים, שנחתם בינה ובין חברת מארוול.
אגב, מארוול עצמה הודיעה בדצמבר האחרון על רכישה של אחת החברות הבולטות בתחום הסיליקון פוטוניקס (Celestial AI) בעסקה של כ-3.25 מיליארד דולר. השבוע היא אף הודיעה על רכישת חברה נוספת בתחום (Polariton Technologies).
למה אנחנו רואים את הגל הזה דווקא עכשיו? זה הכרח בסיסי או מחשבה על העתיד?
"כיום אנחנו עומדים על העברה של כ-800 ג'יגבייט לשנייה, ויש צורך אמיתי להכפיל את זה. כדי שזה יקרה חייבים לאמץ את הפתרון של הסיבים האופטיים. אם החברות לא יעשו את זה עכשיו - אז זה לא משנה כמה המעבדים שלהם יהיו חזקים ומהירים, לא יהיה איך להעביר את הנתונים. לכן, בסופו של דבר, בלי פתרון לזה - מהפכת הבינה המלאכותית תיתקע".
אורגד אף מציין דמיון בין מהפכת הסיבים הנוכחית, לזו שעברה על עולם התקשורת לפני מספר שנים. "ניקח לדוגמה את קורנינג, יצרנית הסיבים האופטיים הגדולה בעולם. בעבר, רוב הלקוחות שלה היו חברות התקשורת. היום, כל החברות הגדולות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל ומטא - כולן לקוחות שלה בהיקפים מאוד גדולים. זה בהחלט דומה למה שעבר על שוק התקשורת - הדרישות עולות ויש צורך בכוח מחשוב הרבה יותר חזק".
לדעתך, אם נסתכל על התחום בעוד חמש שנים - זו תהיה המהפכה הבאה, או שיש סיכוי שמדובר באפיזודה חולפת?
"אני מאמין שנראה שינוי מבני בחוות השרתים, ובהחלט נראה את האופטיקה נכנסת הרבה יותר חזק - יש כאן צורך חיוני. יכול להיות שיהיו טכנולוגיות חדשות, אבל כבסיס, תחום הסיבים האופטיים ילך ויגדל".
מה זה אומר על הכסף שלנו?
כעת, נשאלת השאלה כיצד השינוי הזה בתחום פוגש את המשקיעים, ועל מה כדאי להם להסתכל. "אנחנו רואים מניות של חברות בתחומים הללו עולות בחודשים האחרונים, חלקן גם ביותר מ-50%. יש גם חברות קטנות שעלו בהרבה יותר. אבל כאן צריך להזהיר קצת את המשקיעים: יש כל מיני טכנולוגיות מקבילות שמתפתחות במקביל, ויש גם אי-ודאות מסוימת. לכן, לא צריך לרוץ אחרי כל חברה קטנה שפועלת בתחום.
"בסופו של דבר, החברות הגדולות הן אלו שקובעות את הפרוטוקולים ומעצבות את התעשייה. מתחתיהן, ישנה השרשרת השנייה, של החברות שמייצרות את הרכיבים. זה בהחלט תחום עם פוטנציאל, אבל גם צריך לבחור נכון, סלקטיבית, ולא ללכת לכל מיני חברות שעלו עכשיו כתוצאה מההייפ".
יש גם חסרונות בתחום, או סיכונים נוספים שכדאי לשים לב אליהם במיוחד?
"קודם כל, יש אתגרי ייצור - הרבה יותר מורכב לייצר רכיבים אופטיים על פני השבב עצמו. חלק מהחיבורים למשל יכולים לצאת פגומים. מעבר לזה, כמו שאמרנו, חלק מהחברות מאמצות כמה טכנולוגיות במקביל, כדי לא להיות מאחור בשום פרמטר.
"בנוסף, צריך לזכור שאם ענקיות הטכנולוגיה, שאחראיות לרוב ההוצאות, יצמצמו את ההוצאות שלהן - אז גם ההשקעות בסיבים אופטיים ירדו".
***גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם