בפאנל בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס, בהנחיית כתב הטכנולוגיה נבו טרבלסי, דנו מנהיגים ופורצי דרך במשמעות של יצירת "אימפקט" בזירה הציבורית, הכלכלית וההסברתית. גידי מרק, מנכ"ל תגלית, הציג את הפרויקט כ"סטארט־אפ היהודי הגדול בעולם" וכזרוע אסטרטגית המהווה "כיפת ברזל" עבור ישראל בקמפוסים בחו"ל. לצדו, שון שטראוס, מנהל החדשנות בסופר־פארם וממקימי פורום הצעירים של תגלית, הסביר כיצד רתימת מנהלים צעירים מייצרת אימפקט כלכלי והסברתי משולש. אלה קינן, שותפה בארגון Here For Good, שיתפה במאבקה בחזית הדיגיטלית נגד "הרעלת הידע" והפצת פייק ניוז על ישראל במנועי ה־AI ובוויקיפדיה. את הזווית הניהולית־תאגידית השלימה עו"ד צפנת דרורי, מנכ"לית פירמת פישר (FBC), שהדגישה את חשיבות הניהול הנשי והאינטליגנציה הרגשית ככלים להובלת שינוי חברתי ועסקי בצמתי הכרעה.
● כנס המנהיגות הצעירה | יו"ר לאומי לנבחרת 40 מתחת ל-40: "אל תחכו להיות גדולים כדי להשפיע"
● כך נבחרו הצעירים המבטיחים: מאחורי הקלעים של רשימת 40 עד 40 של גלובס
"צעירי תגלית - כיפת הברזל של ישראל"
בפתח הדברים הסביר גידי מרק, מנכ"ל תגלית, כי הפרויקט אינו רק "קייטנת קיץ" עבור בני נוער, אלא "הסטארט־אפ היהודי הגדול ביותר במאה ה־21". מרק הדגיש כי הארגון בוחן את פעילותו לפי תוצאות ולא לפי תשומות, וציין כי מרבית דוברי האנגלית עם המבטא האמריקאי שבוחרים לעלות לישראל, לשרת כחיילים בודדים או להשקיע במדינה, הם בוגרי תגלית. לדבריו, למרות שישראל נתפסת כיום כמנותקת מהעולם, הארגון מצליח לייצר גשר אסטרטגי שבו המשתתפים הופכים לשגרירים הסברתיים בקמפוסים.
האימפקט של הפרויקט בא לידי ביטוי גם בתרומה הכלכלית וגם בהתגייסות בשעת חירום. מרק ציין כי מאז ה־7 באוקטובר הביא הארגון כ־25 אלף מתנדבים לישראל, בנוסף לכ־3,000 מתמחים המגיעים מדי שנה, מהלך שהתחיל מבקשה של בוגרי הפרויקט בשטח. דוגמה בולטת להשפעה הכלכלית היא בוגר מהרווארד שעלה לישראל והוביל השקעות של מיליארד דולר בסטארט-אפים מקומיים, לצד בוגרים אחרים שמופיעים בקונגרס ומגנים על ישראל. "הם הכיפת ברזל שלנו בקמפוסים", סיכם מרק, "אנחנו צריכים להכניס בהם ציונות והם חוזרים מתלהבים להגן על המדינה".
כיום, שון שטראוס מכהן כמנהל החדשנות בסופר־פארם, אך במקביל הוא מוביל את הפורום העסקי של תגלית, המונה כ-70 צעירים וצעירות בגילאי 28-40 מתחומי ניהול מגוונים. הפורום מסייע לתגלית בגיוס משאבים, שהסתכמו בשנים האחרונות במאות אלפי דולרים שהושקעו בישראל, בין היתר בפרויקטים כמו הקמת חברה ללימודי אנגלית בפריפריה. שון מסביר כי מדובר ב"אימפקט משולש": "הסטודנטים היהודים שמגיעים מארה"ב ומהעולם לישראל עוברים חוויה המדהימה בישראל, חוזרים לביתם והם נהיה השגרירים שלנו בחו"ל. יש הרבה פייק ניוז והם רואים את המדינה שלנו כפי שהיא באמת באמצעות תגלית. האימפקט השני שהוא כלכלי הוא התרומות, והשלישי, על חברי הפורום עצמם, הנתינה לעשות טוב גורם לך להרגיש טוב".
בזירה ההסברתית והדיגיטלית, אלה קינן, שותפה בארגון "Here For Good" ומתנדבת ותיקה בתגלית, מובילה מאבק נגד מה שהיא מכנה "הרעלת הידע". קינן מתמקדת בהשפעה של מדינות כמו קטאר, איראן ורוסיה על מנועי AI ועל פלטפורמות כמו ויקיפדיה, שם מופצת דיסאינפורמציה ונמחקת היסטוריה תיעודית של ישראל. היא מצביעה על כך שהתופעה חמורה בהרבה מכתבה בעיתון, שכן היא מעצבת את צריכת הידע של צעירים בעולם: "אנשים נכנסים לוויקיפדיה וקוראים מידע לא נכון; תגליות ארכיאולוגיות בעיר דוד ועדויות לקיום יהודי פשוט נמחקות".
איך נלחמים בזה?
קינן: "אני לא יכולה לחשוף את כל ההצלחות כדי לא לתת לאויב דרך לגלות, אבל הפעולה שלנו מורכבת משלושה שלבים. בשלב הראשון אנחנו חוקרים וחושפים את הנתונים, בשלב השני אנחנו מוכיחים את הקשר לשחקניות מדינתיות או לארגונים נתמכים - כשקטאר ואיראן מובילות בהקשר הזה. בשלב השלישי, אנחנו פונים למדינות או מפעילים לובי מול הרשתות כדי להסיר את התוכן."
בתגובה לשאלה איך מעטים (7 מיליון) יכולים להילחם מול מאות מיליונים, השיבה קינן: "אנחנו שבעה מיליון יהודים בים של מאות מיליונים שלא מתים עלינו, ועדיין הצלחנו להקים משהו ולשגשג. זו הוכחת הצלחה. אני מאמינה שאם מדינת ישראל מתרכזת סביב מטרה, אפשר לפתור אותה. ברמה המעשית, עלינו להשתמש ביתרונות שלנו - טכנולוגיה ומחקר - ולרתום בעלי ברית מסביב לעולם שנמצאים תחת מתקפה דומה וזקוקים לכלים שיש לנו, כדי להסיר יחד את ההתארגנויות הללו מהרשת."
"להביא לשולחן ניהול נשי פר-סה"
עו"ד צפנת דרורי, מנכ"לית ושותפה בפירמת פישר (FBC), חברה בנבחרת "40 עד 40" של גלובס (2019) ובפורום הצעיר של תגלית. דרורי, אם לשתי בנות, שמונתה לתפקיד המנכ"לית - פונקציה שלא הייתה קיימת קודם לכן במשרד - פועלת לקידום נשים לעמדות השפעה בסקטור המשפטי.
איך בנית את התפקיד הזה?
דרורי: "עם הרבה עבודה קשה, נחישות ואהבה של אנשים. שוק עריכת הדין השתנה; הפירמות הגדולות הן היום תאגידים המעסיקים מאות עובדים ומגלגלים מיליונים, וזה אתגר ניהולי לא קטן. העובדה שארגון בוחר למנות מנכ"לית זמן קצר לאחר כניסתה מעידה על DNA תרבותי בריא. מה שהופך מנהל למנהיג זו אינטליגנציה רגשית וארגונית -להבין מה מניע את העובדים ולרתום זאת לתהליכים עסקיים. לצד זה, אני מביאה לשולחן ניהול נשי 'פר-סה', בשילוב ראייה עסקית מפוקחת. אני גאה בניהול הנשי שלי ולא עוטפת אותו בהתנהגויות".
כשנשאלה על הפרויקט שלקחה בו חלק בימי הרפורמה המשפטית והסיוע שהעניקו עורכי הדין החל מה-7 באוקטובר, השיבה: "אימפקט לא מתקיים בחלל ריק. זה לא פילנתרופיה אלא שריר שצריך לאמן כל הזמן. משרדי עורכי דין נמצאים בצמתים רגישים ובנקודות הנכונות לעשות שינוי, ועם זה מגיעה אחריות גדולה. שיתפנו פעולה עם גופים רבים כדי לתמוך בעובדי הפירמה שנקראו למילואים ובמשפחות שכולות".
איך ממציאים את עצמך מחדש ואיך מגיעים לאימפקט?
שטראוס: "צריך קודם כל להבין את הצורך ואת האזור שבו אתה נמצא - בין אם זה בתגלית, בטכנולוגיה או בכל תחום אחר. אחרי שלומדים את הצורך, צריך להיות אמיץ ופשוט לצאת לדרך כדי לשפר את הבעיה שמצאת, לבד או ביחד".
*** גילוי מלא: פרויקט 40/40 של גלובס הוא פרויקט מערכתי הנערך מזה 21 שנה. בחירת המנהיגים הצעירים מבוצעת בהליך מסודר ומובנה המנוהל על-ידי פסיכולוגית תעסוקתית וועדה מייעצת, והבחירה היא על-פי קריטריונים קבועים עליהם ניתן לקרוא כאן וללא מעורבות מסחרית. גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס המנהיגות הצעירה של ישראל: בנק לאומי, פלאפון, yes, פרופדו ותגלית.