כך נבחרו הצעירים המבטיחים: מאחורי הקלעים של רשימת 40 עד 40 של גלובס

איך בוחרים את 40 הצעירים המבטיחים של ישראל? ואיך בוחרים אנשים מבטיחים בכלל? זו שאלה שמעסיקה לא רק עורכים ועיתונאים, אלא גם מנהלים, משקיעים ומגייסים בכל תחום. בהרצאה שהעבירה בכנס המנהיגות הצעירה ד"ר ליאת בסיס, מנהלת תהליך המיון של רשימת 40 עד 40 של גלובס לשנת 2026, נחשף המנגנון שמאחורי הבחירה. מנגנון שמטרתו, לדבריה, לאזן בין נתונים, לשפוט באופן מקצועי ואף להבין את המגבלות.

● יו"ר לאומי לנבחרת 40 מתחת ל-40: "אל תחכו להיות גדולים כדי להשפיע"
● מנכ"ל פלאפון ו־yes: "הצלחה ניהולית נמדדת ביכולת להוביל שינוי"

התהליך מתחיל בהגדרה ברורה של קריטריונים: מועמדים מתחת לגיל 40, שכבר הוכיחו הישגים משמעותיים אך עדיין מצויים במסלול צמיחה, ושמעוררים עניין - הן ברמה האישית והן כחלק מנבחרת שמייצגת תמונת מצב רחבה של החברה והמשק. כלומר, לא מדובר רק בהצלחה מדידה, אלא גם בפוטנציאל ובהשפעה עתידית.

עם זאת, בסיס מדגישה כי אינטואיציה לבדה אינה מספיקה. בהשראת מחקריו של חתן פרס נובל דניאל כהנמן, היא מציינת כי תחושת בטן יכולה להיות כלי אמין רק בתנאים מסוימים: ניסיון מצטבר, יכולת לזהות דפוסים, וקבלת משוב מהיר על החלטות קודמות. תנאים אלה כמעט ואינם מתקיימים במלואם בתהליכי מיון מורכבים, ולכן נדרשת שיטה סדורה.

חוכמת ההמונים כבסיס לבחירה

בלב התהליך עומד עיקרון ״חוכמת ההמונים״, הרעיון שלפיו קבוצה מגוונת של אנשים יכולה לקבל החלטות מדויקות יותר מאשר מומחה בודד. הרעיון, שמקורו כבר אצל אריסטו והומשג מחדש בעשורים האחרונים, מיושם כאן באופן שיטתי.

התהליך כלל השנה 527 מועמדים, שנבחנו ב-12 תחומים שונים. בשלב הראשון, כ-50 מומחים דירגו את המועמדים, כאשר כל מועמד נבחן על ידי לפחות שלושה עד חמישה מעריכים. כ-20% מהמדורגים הגבוהים ביותר עברו לשלב הבא, שבו ועדה מייעצת של 13 חברים ביצעה הערכה נוספת.

בשלב הסופי, שמונה חברי מערכת גלובס קיימו דיון מצומצם, תוך שילוב שיקולים עיתונאיים של סיפור, עניין וגיוון. בסך הכול, כל מועמד הוערך על ידי כ-25 אנשים בממוצע, נתון שנועד לצמצם הטיות אישיות ולהבטיח הסתכלות רחבה. אחד האתגרים המרכזיים בתהליך, כפי שציינה בסיס, הוא מניעת השפעה הדדית בין המעריכים: כדי לשמר את עצמאות השיפוט, נמנעת ככל האפשר אינטראקציה מוקדמת בין חברי הוועדה, מתוך הבנה שדיון מוקדם עלול ״להדביק״ דעות ולהחליש את יתרון הגיוון.

עוד לדבריה, הצורך להתמודד עם הטיות קוגניטיביות עומד גם הוא במרכז. בני אדם נוטים להעדיף את המוכר והדומה להם, ולחפש אישוש להנחות מוקדמות. לכן, תהליך הבחירה בנוי כך שיאתגר את ההטיות הללו ויכריח את המעריכים לבחון גם מועמדים שאינם תואמים את הדפוסים הצפויים

תמונת מראה של החברה, והפערים שנותרו

מעבר לשיטה, הנתונים עצמם משקפים מגמות מעניינות. השנה נרשמה עלייה בייצוג נשים, 48% מהנבחרות, לעומת 44% מכלל הפונים והפונות. גם הפיזור הגיאוגרפי השתנה, עם עלייה משמעותית בייצוג מהצפון (25%, לעומת 8% בלבד בשנה שעברה). מנגד, ייצוג הדרום נותר נמוך יחסית, והחברה החרדית והערבית עדיין אינן מיוצגות במידה מספקת ביחס לגודלן באוכלוסייה. גם מבחינת תחומי הפעילות ניכרת תזוזה: 60% מהנבחרים מגיעים מהמגזר העסקי, לעומת ירידה בייצוג התחום החברתי.

בסיס מסכמת כי למרות הניסיון לייצר תהליך אובייקטיבי ככל האפשר, הבחירה תמיד תישאר אנושית ומורכבת. "חוכמת ההמונים" אינה מבטיחה שלמות, אך היא מגדילה את הסיכוי להגיע להחלטה טובה יותר. ובמובן רחב יותר, היא גם מציעה מודל, לא רק לבחירת רשימות, אלא לאופן שבו ניתן לקבל החלטות בחברה מגוונת ומרובת דעות.

***גילוי מלא: פרויקט 40/40 של גלובס הוא פרויקט מערכתי הנערך מזה 21 שנה. בחירת המנהיגים הצעירים מבוצעת בהליך מסודר ומובנה המנוהל על ידי פסיכולוגית תעסוקתית וועדה מייעצת והבחירה היא על פי קריטריונים קבועים עליהם ניתן לקרוא כאן וללא מעורבות מסחרית. גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס המנהיגות הצעירה של ישראל: בנק לאומי, פלאפון, YES, פרופדו ותגלית.