גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון

הגופים המוסדיים מצמצמים בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח ומוכרים סכום שיא של דולרים ● הדומיננטיות המוחלטת שלהם בשוק המקומי עושה את שלה ומהווה כוח מרכזי בהתחזקות השקל ● התעשיינים מצדם טוענים לפגיעה דרסטית בשורת הרווח ודורשים מהממשלה להתערב כל עוד בנק ישראל יושב על הגדר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שער הדולר לא עוצר, ומאז שחצה כלפי מטה לפני כחודש את רף ה־3 שקלים - המגמה רק נמשכת. נכון לסיום המסחר בסוף השבוע שערו עמד על קצת פחות מ־2.94 שקלים, מה שמוביל אותנו לשורה התחתונה: שוק המט"ח הוא שוק עמוק מאוד המושפע מגורמים רבים, הן גלובליים והן מקומיים.

בצד הגלובלי ניתן למנות בין היתר את כוחו של הדולר מול סל המטבעות בעולם, מחירי האנרגיה, מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) והסנטימנט במדדי המניות בוול סטריט. בגזרה המקומית המשקל עובר לפעילות בנק ישראל, גובה הריבית במשק, מאזן התשלומים והיציבות הפוליטית.

לקוחות עוזבים בקצב עצום: האם אלטשולר יאבד את מקומו בשוק?
האינדיקטור שמלמד: אלה המניות היקרות בבורסה. ואיפה ההזדמנויות?
אפריל המדהים בגמל: המסלול שעקף את כולם ואלו שכמעט שברו שיא של 15 שנה

לצד כל אלו פועל גורם משפיע במיוחד והוא פעילות הגופים המוסדיים בישראל. מדובר בגופים שמקבלים לניהולם בכל שנה כ־200 מיליארד שקל חדשים, וכל שינוי קטן שהם מבצעים בתיק משנה סדרי עולם בשווקים.

המוסדיים שינו תפיסה וצמצמו חשיפה למט"ח

במובן מסוים נראה שכל הכוכבים הסתדרו כעת לצד התחזקות השקל. פרמיית הסיכון של ישראל נמצאת בירידה, הדולר בעולם נחלש, מדדי המניות בארה"ב שוברים שיאים והורדת הריבית בישראל "נתקעה". במצב כזה, קשה למצוא אלמנט שתומך כעת בכיוון ההפוך. עם זאת, בשוק טוענים שלמוסדיים יש משקל מרכזי במיוחד במגמת הייסוף החריגה. בימים האחרונים ראינו שגם כשהמדדים בוול סטריט ירדו ומחירי הנפט זינקו, השקל המשיך להתחזק במנותק מהתבנית ההיסטורית.

על פי נתוני בנק ישראל, במחצית השנייה של 2025 מכרו המוסדיים סכום אסטרונומי של מעל 23 מיליארד דולר - נתון המהווה שיא כל הזמנים למחצית אחת. לשם השוואה, אלו מכירות מט"ח בשווי של כ־3.5% מהתוצר של ישראל.

למרות שאין עדיין נתונים רשמיים לגבי תחילת 2026, בשוק מעריכים כי הפעילות הזו נמשכת במלוא העוצמה. מה שעומד מאחורי גל המכירות חסר התקדים הזה הוא שינוי תפיסה של המוסדיים ושל משקיעי הריטייל לטווח הארוך. כשבוחנים את נתוני 2025, רואים שכמעט כל הגופים צמצמו את החשיפה שלהם למט"ח בתיקי ההשקעות.

בדיקת נתוני המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות מראה כי באלטשולר שחם הורידו את החשיפה מ־22.5% ב־2024 ל־17.3%, בהראל נרשמה ירידה מ־22.3% ל־17.6% ובמור החשיפה קוצצה מ־26.5% ל־19.2%. הגוף היחידי ששמר על רמה דומה הוא מנורה מבטחים. במקביל, הם לא בהכרח מצמצמים את החשיפה לחו"ל, שכן השוק הישראלי לא יכול להכיל את כמויות הכסף שהם מנהלים. המשמעות: הם נאלצים לגדר. נכון להיום, מוערך כי הגופים המוסדיים מגדרים כ־90 מיליארד דולר.

עסקאות אלו מבוצעות בחלקן מול בנקים בינלאומיים גדולים אשר בפועל, תמורת תשלום, מגדילים את הפוזיציה השקלית שלהם בהיקף התיק המגודר. במילים פשוטות, הפעולה שהם מבצעים היא רכישה מסיבית של שקלים ומכירת דולרים, מה שממשיך לתמוך במגמת הייסוף. הגופים המוסדיים מצדם נהנים מהגנה מפני תנודות חריגות במטבע ונצמדים לשקל המקומי.

לצד הגידור, קיים מנגנון כמעט אוטומטי שמשפיע על פעילות המוסדיים - התנהגות השווקים מעבר לים. לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, "ככל שהשווקים בחו"ל עולים, שווי הנכסים הדולריים שלהם עולה, ולכן הם באים ומוכרים מט"ח - כי הם לא רוצים להגדיל את החשיפה נטו שלהם", הוא מסביר. כך נוצרת קורלציה יומיומית בין מגמות המסחר בעולם לבין שער הדולר לשקל.

אלא שהתנודה החריפה של המוסדיים אינה חפה מביקורת. המרכזית שבהן היא כוחם של המוסדיים, שכפי שמראים הנתונים צמצמו במקביל את שיעור החשיפה לחו"ל וסייעו כדרך אגב להתחזקות השקל. נכון להיום, אין מגבלות על פעילות המוסדיים והם סוברניים לקבוע את רמות החשיפה למטבע חוץ.

בשוק מעריכים: הרגולטור לא יתערב

הרשות האחראית על הפיקוח על הגופים המוסדיים היא רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בראשות הממונה עמית גל. לפחות כעת, ההנחה היא שהרשות לא תתערב ולא תטיל על הגופים מגבלות חדשות בתחום המט"ח. בשוק גורסים כי התערבות מסוג זה עלולה לפתוח פתח לרגולציה מיותרת שתכביד על חופש הפעולה של מנהלי ההשקעות ועל חופש הבחירה של החוסכים - שיכולים לבחור כיום במגוון מסלולים, לרבות מסלולי S&P 500 עם חשיפה מלאה למט"ח.

מעבר לכך, אפשר לשאול האם התערבות כזו וקביעת כללי השקעה נוקשים לא תהיה מזיקה בסופו של דבר. שכן במציאות אנשים פורשים לפנסיה, עוברים לפעמים בין מסלולי השקעה ובישראל הציבור אף נהנה מכך שכאשר העולם מתהפך ומגיעות ירידות לשווקים הפגיעה בחוסכים מצטמצמת כשהדולר קופץ מול השקל. התערבות או מגבלה על המוסדיים עלולה להוביל לכך שבכל המקרים הללו החוסכים ייפגעו.

טענה מעניינת ולא שגרתית מגיעה מכיוון מעניין אחר. חרף המגמה הנוכחית, הפעילות הבסיסית לאורך השנים של הגופים המוסדיים דווקא תורמת לביקוש לדולר. בעוד שעד לפני כשני עשורים רוב ההשקעות התרכזו בשוק המקומי, עצם הוצאת ההון לחו"ל מחלישה את השקל באופן מבני, גם אם המוסדיים משנים מעת לעת את שיעור הגידור שלהם.

בסופו של דבר מה שקובע את התחזקות השקל הוא העודף בחשבון השוטף של ישראל (עודף יצוא על יבוא), בעקבות ההייטק שהוא קטר המשק וגם יצוא הגז. זה מתקיים כבר יותר משני עשורים וההנחה היא שכל עוד הכח החזק הזה יימשך, השקל ימשיך להתחזק.

התעשיינים מבקשים פיצוי לעסקים שנפגעו

יותר מ־50% מהתעשייה הישראלית היא מוטת יצוא, לפי התאחדות התעשיינים. שם מתלוננים כי ירידת הדולר לאורך זמן מחוללת "תנועת מלקחיים" לא פשוטה לתעשייה: התקבולים הדולריים מצטמצמים בעוד שהתשומות השקליות - שכר, מים, ארנונה, חשמל - דווקא מתייקרות. "יצואנים שהיו רווחיים בעבר עוברים לקו האדום ונאלצים לקבל החלטות קשות", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, "עצירת ייצור של מוצרים, סגירת קווי ייצור, או הסטת השקעות לאתרים מחוץ לישראל".

הנתונים האמפיריים ממחישים את הפער: ברבעון האחרון לעומת המקביל, היצוא הדולרי עלה בכ־2%, אך כשמודדים בשקלים, המטבע שבו ערוכים דוחות החברות, מדובר בצניחה של כ־12%. כשמוסיפים לכך את מכסי טראמפ בארה"ב, הפער מעמיק.

נובוגרוצקי מציג שלוש בקשות עיקריות מקובעי המדיניות כדי לייצב את שער הדולר: ראשית, הורדת ריבית של חצי אחוז על ידי בנק ישראל. שנית, רכישת דולרים על ידי בנק ישראל, או לפחות איתות ברור לשוק על נכונות לרכוש בשערים מסוימים.

מעבר לכך, הוא תוקף את "עמידת משרד האוצר מהצד" וקורא להגדלה מהותית של תקציבי התמיכה בהשקעות בציוד ובמכונות, בדומה לנעשה בארה"ב ובאירופה. הוא מזהיר מפני אובדן הכנסות מס ומשכורות. עוד הוא מציין פגיעה ביצרנים שמייצרים גם לשוק המקומי, שכן יבוא של מוצרים מתחרים מחו"ל יוזל. עם זאת, צריך לזכור שהתעשיינים גם מייבאים חומרי גלם, שעלותם פוחתת עם התחזקות השקל.

בנק ישראל עשוי להוסיף לחץ על שער הדולר

אחד השחקנים החשובים ביותר בשוק המט"ח הוא בנק ישראל. חרף יתרות המט"ח הגבוהות שברשותו, 228 מיליארד דולר, הוא לא צפוי להשתמש בכלי זה אלא במקרים חריגים. הפעם האחרונה שבה ראינו התערבות משמעותית כזו הייתה לאחר פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר.

הכלי השני שברשותו, שסביר יותר שיעשה בו שימוש, הוא הפחתת ריבית. לאחר שתי הורדות רצופות בדצמבר ובינואר, עצר הבנק המרכזי. הסיבה המרכזית: המתיחות הגיאופוליטית וחוסר הוודאות.

גורמים בשוק המט"ח מסבירים כי כל עוד בנק ישראל לא יחזור למתווה של הפחתות בקרוב, סביר שהלחץ על שער הדולר כלפי מטה יימשך. בכנס של מכון אהרן שנערך בשבוע החולף, אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון כי בתרחיש שבו הלחימה העצימה באיראן נגמרה, תתאפשר הורדה אחת או שתיים, אך הדגיש כי הדבר תלוי בהתפתחויות הגיאופוליטיות. בשוק מתמחרים כעת שתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה - כך שתעמוד על 3.5%.

נוסף על כך, בבנק ישראל אותתו כי הפגיעה ביצואנים היא משנית בסל השיקולים שלהם בכל הנוגע להתערבות בשוק המט"ח. זאת, כל עוד האינפלציה נמצאת בתוך היעד של הבנק המרכזי (1%-3%), המשק צומח והמערכת הפיננסית נותרת איתנה.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

"לא נלקח ברצינות": אוקראינה ניסתה להזהיר את ישראל מרחפני הנפץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל סירבה לסיוע אוקראיני מול רחפני הנפץ של חיזבאללה, איראן מאיימת כי לא תתיר לספינות ישראליות לחצות את מצר הורמוז "בכל זמן", והתוקפנות של משטר האייתוללות נגד איחוד האמירויות הביאה להידוק משמעותי נוסף ביחסי אבו דאבי עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

דוד אזולאי ואלון דוידי / צילום: שלומי יוסף, גולן סבג

"אנחנו לא רוצים כסף, תנו לנו ביטחון - תורידו את חיזבאללה כארגון צבאי"

בפאנל בוועידת דרום לעסקים של גלובס, שהפגיש את ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתח אזולאי ביקורת על כך שהשיקום "לא קיים" ● דוידי הציג תמונת מצב אופטימית של התפתחות אזורית, פרגן לקולגה מנתיבות ואמר: "הצמיחה כאן היא משימה לאומית"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

ביטוח ישיר התקפלה: תורשה לשוב לשווק ביטוחים מקיפים

חברת ביטוח ישיר קיבלה הלילה אישור מרשות שוק ההון לחזור למכור ביטוחי רכב ● זאת לאחר סנקציה חריפה שהופעלה עליה מצד רשות שוק ההון, כאשר מתחילת החודש החברה לא הורשתה למכור ביטוחי רכב, כפי שנחשף אתמול בגלובס

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

בוקר מתוח במפרץ: "כל התערבות תיחשב הפרה של הפסקת האש"

התהליך - החל מהבוקר הקרוב; הנשיא איים: "אם יפריעו לנו, נטפל בכך בכוח" ● איראן: "מצר הורמוז והמפרץ הפרסי לא ינוהלו בידי הפוסטים ההזויים של טראמפ" ● צה"ל על ההתרעות ביראון: חיל האוויר יירט בהצלחה מטרה אווירית חשודה בטרם חצתה לשטח ישראל ● עדכונים שוטפים

רענן קובלסקי, מנכ''ל שטראוס ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

מנכ"ל שטראוס ישראל: "כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בצפון ובדרום, ואנחנו נמשיך להשקיע"

מנכ"ל שטראוס ישראל, רענן קובלסקי, פתח את ועידת הדרום לעסקים של גלובס והצביע על חוסנם של האזרחים: "למרות המציאות הקשה, אנשים קמים ובאים למפעלים. בזכותם אנחנו ממשיכים לייצר" ● לדבריו, מציאות דומה מתרחשת בימים אלו גם בצפון הבוער: "הספקים, החקלאים והקמעונאיים מצליחים לייצר רציפות"

BYD Dolphin / צילום: Shutterstock, Pond Thananat

ייצוגית תקדימית נגד יצרנית הרכב הסינית BYD: אוספת מידע אישי על הנוסעים

בבקשה, שהוגשה נגד יבואנית הרכב שלמה מוטורס ונגד היצרנית, נטען כי BYD אוספת את המידע אך לא מעדכנת בכך את הרוכשים, תוך פגיעה חמורה ומתמשכת בפרטיותם ● עוד נטען כי מדיניות הפרטיות מוצגת לרוכשים רק לאחר השלמת העסקה, תוך "שימוש בטקטיקות אפלות שאינן מקימות הסכמה מדעת כחוק" ● שלמה מוטורס בתגובה: "פועלים עפ"י דין"

קריית הממשלה / צילום: אבי דרור - ויקיפדיה

מה יעלה בגורל מיזמי התשתיות? ההכרעה נמצאת בחלק הלא מוכר של התקציב

תשומת־הלב הציבורית נתונה למקומות מסוימים של תקציב המדינה, אבל דווקא בחלק הפחות מדובר טמונות בשורות משמעותיות ● ומה אפשר ללמוד מזה על עתיד תשתיות התחבורה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

המכשול האחרון הוסר: בג"ץ דחה את העתירות נגד רפורמת הרווחים הכלואים

רפורמת הרווחים הכלואים - שהטילה חיובי מס חדשים על חברות שצברו ערמות של מזומנים ועוררה סערה במשק - צלחה את מבחן בג"ץ: העתירות שהוגשו נגד הרפורמה נדחו, והעותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 100 אלף שקל לטובת המדינה

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הממשלה אישרה: יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ תעמוד בראש מועצת הכבלים והלוויין

המינוי מגיע על רקע רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שבמסגרתה צפויה מועצת הכבלים והלוויין להיסגר ● שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה בעבר כיו"ר הרשות השנייה, ובהמשך מונתה למנכ"לית חדשות 13 - מינוי שבוטל לאחר זמן קצר בלחץ עובדי החברה ● ארגון העיתונאים בתגובה: "הממשלה ממשיכה לקדם מינויים בעלי אופי פוליטי"

איור: גיל ג'יבלי

מחקר חדש בדק: למה אנשי השיווק לא מתמסרים לבינה המלאכותית?

כמעט כולם בענף השיווק והפרסום מבינים את היתרונות של הבינה המלאכותית היוצרת, ואפילו משתמשים בכלי אחד או שניים, אבל אימוץ מלא וקבוע לצורכי עבודה? זה כבר עניין אחר ● המחקר של ענקית הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסלטינג גרופ ממפה את החסמים, ובכירי השיווק בחברות הטכנולוגיה הישראליות מנתחים למה זה קורה, ואיך בכל זאת אפשר להדביק את הקצב

משרדי איביי EBAY בישראל / צילום: רמי זרנגר

ב-56 מיליארד דולר: גיימסטופ מנסה לבלוע את eBay

בעסקת ענק עוינת וממונפת, קמעונאית משחקי המחשב הקטנה רוצה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ששוויה גבוה פי ארבעה משלה ● ההצעה של גיימסטופ, המתבססת על מזומן ומניות, משקפת ל-eBay פרמיה של כ-20%

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט לא מוצא מה לקנות וחושב שהשוק הפך לקזינו

האסיפה השנתית של ברשייר האת׳ווי התקיימה אתמול, הפעם עם וורן באפט שפרש מתפקיד המנכ״ל - בקהל ● למרות זאת כמה אמירות חדשות שלו גנבו את ההצגה

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

לקוחות עוזבים בקצב עצום: האם אלטשולר שחם יאבד בקרוב את מקומו בשוק?

בית ההשקעות שהיה כבר שליש מהשוק מנהל כעת רק 11% מהכספים המנוהלים בו, כשבית ההשקעות מור נושף בעורפו ● מיטב שוב רשם את החודש עם הגיוס החודשי החזק ביותר שלו אי-פעם ● הראל מפתיעים בגיוסים חזקים, וילין לפידות שוב רושם את החודש הגרוע ביותר שלו באובדן כספים למתחרים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

מתי וורן באפט יחזור לקנות מניות? "כשאף אחד אחר לא יענה לטלפון"

האסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי נוהלה לראשונה על ידי המנכ"ל החדש גרג אייבל ● ובכל זאת, עיניי המשקיעים עדיין היו נשואות למושב בשורה הראשונה שבו ישב וורן באפט ● מה דעתו על השווקים ומה תהיה ההשקעה הבאה שלו: 5 תובנות מה"וודסטוק של הקפיטליזם"

אלימות בני נוער / צילום: Shutterstock

גל האלימות מתרחב: מספר העבירות החמורות בקרב בני נוער זינק ב-150% מאז 2019

לקראת דיון חירום בכנסת בעקבות רצח בנימין (ימנו) זלקה בפ"ת, נתוני מרכז המחקר והמידע חושפים היפוך מגמה: לאחר מספר שנות ירידה, מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער זינק ב-25% ב-2025 ● מספר העבירות שבהן נחשדים קטינים עלה ב-22% בתוך שנה

דוד פתאל, בעל השליטה בפתאל החזקות / צילום: כדיה לוי

מה הקפיץ את מניית פתאל לשיא והוסיף 1.4 מיליארד שקל לשווי בעליה

מניית רשת המלונות זינקה בכ-30% בחודש האחרון, הודות לתחזיות חזקות ● פרט לבעלים, גם שורת מוסדיים רשמה רווח נאה על הנייר

כנס מתמחים בעריכת דין / צילום: איל יצהר

הראיונות להתמחות בעריכת דין חזרו, אך הדרישות עשויות להשתנות בקרוב

סבב הראיונות להתמחות בעריכת דין במשרדים הגדולים חזר השבוע, באיחור של חודשיים בעקבות המלחמה ● בעבר המתמחים בעריכת דין נדרשו לבצע מטלות טכניות כגון איסוף ומעבר על חומר, ואילו כיום מבצעת אותן הבינה המלאכותית ● האם הדרישות השתנו?

הבורסות שוב בשיא / איור: Shutterstock

"החודש הטוב מאז 2020": מה צפוי בשווקים לאחר אפריל המדהים?

הריבאונד המהיר בשוקי המניות הניב תשואה פנומנלית לחוסכים הישראלים בחודש אפריל ● ומה לגבי החודש הבא, שמסורתית מניב תשואות חלשות? הפניקס: "המומנטום חיובי, ובמבט קדימה השוק השורי צפוי להימשך" ● פסטרנק שהם: "פערי התמחור בין ישראל לבין ארה"ב הצטמצמו משמעותית, החשיבות של פיזור בחלק המנייתי - עולה"

ועידת הדרום לעסקים יוצאת לדרך, השנה השלישית ברציפות

ועידת הדרום לעסקים מתקיימת זו השנה השלישית, והיא עוסקת בצמיחה באזור, בהזדמנויות וגם באתגרים ● בכירים במשק ובהנהגה המקומית ייפגשו על במה אחת וידונו בתעשייה, בפיתוח הנדל"ן ובשיקום שנדרש בדרום

מייסדי Bridgewise / צילום: רמי זרנגר

BridgeWise הישראלית משתפת פעולה עם רשת X של אילון מאסק

במסגרת המהלך, ברידג'ווייז תספק למשקיעים בעולם גישה לשירות SentimentWise - ניתוח חודשי של מידע פיננסי המבוסס על מיליארדי שיחות שמקיימים מאות אלפי משתמשים ברשת X