אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף
הצמיחה המואצת של נתיבות בשנים האחרונות נשענת, בין היתר, על הסכמי הגג - מנגנון לשיווק קרקעות ולפיתוח תשתיות בשיתוף המדינה. בעיר, בה מתגוררים כיום כ-60 אלף תושבים, מציבים יעד כמעט להכפלת האוכלוסייה בתוך עשור. בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, התייחסה אלונה שפר-קארו לאופן שבו המודל פועל בפועל ולשינויים שהוא מייצר בעיר.
● ועידת הדרום לעסקים | ראש העיר נתיבות: "משקיעים בתעשייה ונבנה בי"ח, לא יעזור כלום"
● ועידת הדרום לעסקים | אלונה בר און: "אנחנו כבר שנה שלישית בדרום, זו המשכיות וזה קשב"
להסכמי הגג יש מעמד חשוב בפיתוח העיר. איך זה עובד? הרי לא שלחו לך צ'ק ממשרד האוצר ואמרו לך: קחי, תעשי מה שאת רוצה ותפתחי את העיר. איך אתם מחליטים במה להשקיע את הכסף?
"קודם כל, אנשים לא תמיד מבינים מה זה הסכם גג. הסכם גג הוא פלטפורמה פיננסית-כלכלית. במובן מסוים, משרד האוצר כן נתן לנו צ'ק וירטואלי. אנחנו משווקים יחד עם רשות מקרקעי ישראל. הכסף מתחלק כך ששווי הקרקע הולך למדינה, והמדינה עשתה הרבה מאוד מיליארדים על נתיבות ועל כל אזור הנגב המערבי. דמי הפיתוח מגיעים אלינו, ומהם נבנים הדברים שרואים בשכונות החדשות. אנחנו לא תלויים בתקציבי ממשלה, לא מחכים לנדבות, לא מחכים להחלטות שיתנו לנו ואחר כך ייקחו. כל הדברים היפים שרואים כאן מגיעים מהעובדה שיש ביקושים לאזור הזה, ומהעבודה של ראשי רשויות מצוינים, שהבינו שזו שעת כושר לנצל את הפלטפורמה שממשלת ישראל נתנה להם. יש כאן אין־סוף שותפים: רשות מקרקעי ישראל, משרדי ממשלה, יזמים, אדריכלים, יועצים, חברי מועצת עיר, סגני ראש עיר ועוד. זה פרויקט אדיר".
מה למדתם בין הסכם הגג הראשון לשני? מה אתם רוצים להשיג או לשפר?
"אחת התובנות החשובות מהסכם הגג הראשון היא שהחינוך הוא עניין נדל"ני. כשמקימים קמפוס, זה לא רק אירוע חינוכי. זה אירוע חינוכי, חברתי ונדל"ני. הוא מעלה את ערך הדירות בכל העיר, משנה את מערכת החינוך, משנה את התדמית של העיר ומביא לכאן אנשים אחרים. הקמפוס עם מכון ויצמן הביא שורה ארוכה של יוזמות. יש לנו בית ספר לתעופה עם חיל האוויר, שבו מחזור ראשון של תלמידים קיבל רישיון טיס במטוסים קלים. הם יכולים לטוס בטיסה קלה, בשיתוף חיל האוויר, והם יהיו הטייסים הבאים. אין מספיק טייסים מהאזור הזה, וזו בדיוק הייתה המטרה: שיהיו טייסים בחיל האוויר הישראלי גם מכאן, ולא רק מאזורים סוציו-אקונומיים חזקים.
כמו שהסכם הגג הוא פלטפורמה לראשי ערים, כך הפרויקטים האלה הם פלטפורמה לילדים. אתה נותן להם אפשרות להצטיין. יש כאן ילדים מדהימים מכל הגוונים, הצבעים, הדתות והעדות. פשוט צריך לתת להם הזדמנות. תן להם קמפוס לפיזיקה - כמעט 800 ילדים יסיימו 5 יחידות פיזיקה. תן להם אפשרות להיות טייסים - תפתח להם את הדלת והם יהיו טייסים. יש גם מכינה קדם-צבאית עם מכון דוידסון, אין סוף יוזמות חברתיות, ויש נשים חרדיות שעובדות כאן כאזרחיות עובדות צה"ל ומטיסות רחפנים. כשמסתכלים על האוכלוסייה באזור הזה מבינים שזה אזור שקצת ננטש ונזנח, שלא השקיעו בו מספיק. עכשיו זו שעת כושר לתפוס את ההזדמנות ולעשות את מה שצריך".
"במקום להגדיל את העוגה, נותנים לרשויות להתחרות זו בזו"
דיברת הרבה על החינוך. תוכלי לומר כמה מילים על הבריאות?
"נפתח כאן מרכז של הדסה, ובהסכם הגג הבא יהיה פה מרכז רפואי גדול, כמו שראש העיר ציין. עכשיו נפתח מרכז רפואי שיש בו MRI, CT, רנטגן ויועצים. בכל מחוז הדרום, יש 10 מכשירי MRI, וזה יהיה המכשיר ה-11. רובם בבאר שבע, ואני לא יודעת אם יש באשקלון, אבל בוודאי לא במרחב הזה. כמו בהרבה שירותים אחרים, גם כאן המרחב הזה נמצא בפיגור, ואנשים לא מקבלים את השירות שמגיע להם. כמו כל דבר, זה מושג במלחמות ובמאמצים עילאיים של ראש העיר להשיג רישיון ל-MRI. לעולם לא אבין למה צריך רישיון לזה. המכשיר לא יקר. למה צריך שיחות באמצע הלילה לפוליטיקאים, עם איומים, דקה לפני שהממשלה הקודמת נפלה?
יש כאן משהו מובנה שמשאיר אזורים מסוימים במצוקה ובחוסר שירותים. אני חושבת שזה מכוון. הייתי מנכ"לית משרד ממשלתי, ואני מכה על חטא בדיעבד. בכלל לא הבנתי את השיטה של הקולות הקוראים: במקום להגדיל את העוגה, שולחים רשויות להתחרות זו בזו, זורקים להן פירורים ומחלישים אותן, כי השלטון המרכזי רוצה להישאר חזק. היום, הנגב המערבי הוא לא פריפריה משום בחינה: יש כאן חינוך, מגורים באיכות גבוהה ותחבורה באיכות גבוהה. ראשי הרשויות כאן השכילו להבין שהם צריכים לשתף פעולה, לדאוג לעצמם, להיות מקצועיים וענייניים ולשים לנגד עיניהם רק את השיקולים הענייניים. ותראי מה קורה כאן".
מה את יכולה להמליץ לחבריכם בצפון, שם ערי הפיתוח פחות מתקדמות מהדרום?
"קטונתי. המצב שלהם כרגע באמת קשה מאוד, ולתת עצות מרחוק זה קל. אבל הצפון מדהים, ואני בטוחה שכשהמצב הביטחוני ישתפר, עם ישראל ינהר לשם כמו שהוא הגיע לכאן וקנה כאן דירות גם אחרי 7 באוקטובר, ואפילו יותר מאשר קודם. אני בטוחה שהם יצליחו. אלה אנשים טובים ורציניים, ואם הם ישתפו פעולה - זה יעבוד".
איך אתם משתפים פעולה?
"חייבים ראייה אזורית, ולהגדיל את העוגה לכולם. הקמפוס הוא אזורי ומשרת את ילדי נתיבות, אופקים, שדרות, חוף הנגב וחוף אשקלון. לכן, יש בו קרוב ל-900 ילדים, ובשנה הבאה קרוב ל-1,000 ילדים שיבואו ללמוד פיזיקה. אם היו בונים את זה רק בנתיבות או רק בשדרות, זה היה יקר מאוד וקשה מאוד לבנייה ולתחזוקה, ולא היינו מגיעים למספרים האלה. הילדים מגיעים בהסעות, וזו הבעת אמון גדולה מאוד של ראשי הרשויות. גם שיתוף הפעולה עם חיל האוויר בנושא התעופה הוא אזורי, וגם המכינה הקדם-צבאית היא אזורית. חייבים להסתכל על האזור הזה בראייה אזורית.
פעם, הערים נחשבו האחיות החורגות והמקרטעות של המרחב הכפרי, שהיה במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר וברמת חיים גבוהה יותר. הערים נתפסו כערי עולים שלא נוהלו כמו שצריך. היום רואים היפוך מגמה: הערים הן הקטר של המרחב הזה. הן מושכות אנשים, מכפילות את עצמן בגודל, והן מנוע כלכלי, תעסוקתי וחינוכי. הן מאפשרות לבנות כאן פרויקטים אזוריים משמעותיים. זו בשורה חשובה".
"נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בסדר גודל גדול"
בהקשר של ערים שמתחדשות וגדלות, מה לגבי התחדשות עירונית? זה נושא בו ערי הדרום עדיין מפגרות אחרי המרכז. במרכז רואים מנופים במרכזי הערים, וכאן בעיקר בשכונות החדשות.
"אני יכולה להגיד בוודאות, וזו הבטחה של ראש העיר ואני בטוחה שזה יקרה, שנתיבות תהיה הראשונה שתעשה כאן התחדשות עירונית בסדר גודל גדול. אנחנו כבר בוותמ"ל לאישור תוכנית עצומה של 8,000 יחידות דיור חדשות בעיר הוותיקה, במקום 2,500 יחידות קיימות. כלומר: 2,500 נכנסות, 8,000 יוצאות. העיר הוותיקה חייבת התחדשות. קודם כל מבחינה חברתית, זה חוסר־צדק משווע. אין כאן מנגנון הורשה. אנשים שהגיעו לכאן אין להם מה להוריש לילדים, וחייבים לתקן את העוול הזה. גם מבחינה ביטחונית, ראינו שערי הדרום היו על הכוונת, למשל בדימונה ובערד. לכן צריך לשנות כאן את הדיסקט. בדיוק כמו שנתנו לרשויות לעשות הסכמי גג ולבנות שכונות חדשות, צריך להתייחס להתחדשות העירונית כאן כמו אל הסכמי גג.
המדינה חייבת לפתוח את הכיס. ערך הקרקע כאן הוא לא כמו בתל אביב. בתל אביב אפשר לעשות יחס של 1 ל-2, וכאן צריך יחס של 1 ל-8. לכן, המדינה חייבת לפצות את היזמים. זה חייב לקרות, וחייבים למצוא את המנגנונים. רשות מקרקעי ישראל איתנו במאבק. רמ"י נתנה לנו מנגנון פיצוי במגרשי השלמה. יש דין ודברים עם אגף תקציבים אם הפיצוי יהיה בכסף או במגרשים. רמ"י איתנו חזק, והנושא עבר לאחרונה במועצת רמ"י. אני מקווה שהפתרון יימצא. חייבים לפתור את העניין הזה ולאפשר ליזמים להתחיל לבנות. היזמים רוצים כבר להתחיל, וחייבים לאפשר למצות את הפוטנציאל הכלכלי של המקום הזה".
ראש העיר הזכיר קודם שחלק גדול מהאוכלוסייה בעיר חרדית. האם בניינים גבוהים במרכז העיר יתאימו?
"אין שום בעיה. אנשים מגיעים מכל העדות והגוונים. אין בעיה אם זו שכונה סגורה או רחוב סגור, כל עוד יש איזון וכבוד הדדי. כל הגוונים האלה מאוד מוסיפים לעיר. יש כאן גם זרמים שונים בתוך האוכלוסייה החרדית. יושב כאן סגן ראש העיר, שהיה בצבא והוא בעל משרד מהנדסים. לא חסר. לא צריך להיכנס לסטיגמות. כל מי שבא לכאן - ברוך הבא. העיר תגדל ותצליח".
אתמול מונתה מנכ"לית משרד הקליטה, היחידה מבין 33 משרדי ממשלה. מה את אומרת על היעדר נשים בתפקידים בכירים בממשלה, ומה המחיר שמשלמים על זה?
"אני חושבת שזה עצוב, וזה אובדן עצום לממשלה. המנכ"ליות שאני הכרתי היו מעולות, חרוצות מאוד וחכמות מאוד. זו מן פאזה כזאת שתעבור. אני בטוחה שאנחנו נתקדם הלאה מהדבר הזה. זה אירוע שאני לא מצליחה להבין אותו".
*** גילוי מלא: הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, בנק לאומי ועיריית נתיבות. בחסות: דיפלומט, מפעל הפיס ורדיו דרום ובהשתתפות: תגלית ומקורות.