ירון אלעד ואליק עציון / צילום: אפלא דרייב
ירון אלעד ואליק עציון משיקים היום (ב') את אלפא דרייב, קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. הקרן פועלת כבר מספר חודשים, ובמהלך תקופה זו השלימה חמש השקעות ראשונות. לפי הקרן, ההשקעות בוצעו בחברות הפועלות בצומת שבין סייבר ל-AI, חלקן הוקמו על ידי יזמים סדרתיים, ובשיתוף קרנות הון סיכון בינלאומיות.
● סראונד ונצ'רס מגייסת קרן שנייה: "נגייס עד 81 מיליון דולר במחווה ליחידה 81"
● ב-56 מיליארד דולר: גיימסטופ מנסה לבלוע את eBay
אלעד ועציון, לשעבר בכירים באלרון ונצ’רס, הובילו בעבר פעילות השקעות רחבה בעיקר בתחום הסייבר. לפי נתוניהם, השקעות קודמות שבהן היו מעורבים הניבו 22 אקזיטים בהיקף מצטבר של כ-2.5 מיליארד דולר. אליהם מצטרף כשותף גורינדר סידהו, לשעבר ראש תחום הסייבר והתוכנה ב-UBS, שליווה לאורך השנים עסקאות עבור חברות כמו קראודסטרייק, סייברארק וסנטינל וואן.
בנוסף, לקרן הצטרפה כמשקיע עוגן לאומי פרטנרס, ולצדה משקיעים פרטיים נוספים, בהם הפמילי אופיס "אורום" של משפחת קאהן, יזמים מתחום הסייבר בישראל ובארה"ב, וכן מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים מארה"ב ואירופה. הקרן צפויה להשקיע בחברות בשלבים שונים, החל משלב הסיד ועד לשלבים מתקדמים, וכן לבצע השקעות משותפות בהיקפים גדולים יותר.
לדברי אלעד, אחד המאפיינים המרכזיים של הקרן הוא היכולת לפעול בהיקפי השקעה גמישים יחסית למקובל בשוק. לדבריו, קרנות סייבר ישראליות רבות גדלו בשנים האחרונות להיקפים משמעותיים, מה שמחייב אותן להוביל סבבים גדולים יחסית. "קרנות גדולות נדרשות להשקעות דו ספרתיות במיליוני דולרים ולכן לעתים מאבדות גישה לעסקאות קטנות יותר", הוא אומר לגלובס. "אנחנו יכולים להשתלב גם בהשקעות בהיקף חד ספרתי במיליוני דולרים, ולא מתחרים ישירות בקרנות הגדולות אלא פועלים לצדן".
אלעד אף הוסיף כי הקרן כבר פעלה כך במספר השקעות שביצעה עד כה, וכי מחקרים מצביעים על כך שקרנות בהיקף של 80 עד 100 מיליון דולר מציגות לעתים ביצועים עודפים.
"הגבולות בין שלבי ההשקעה מיטשטשים"
כאמור, בניגוד לקרנות רבות המתמקדות בשלב השקעה מוגדר, אלפא דרייב פועלת במספר שלבים במקביל. לדברי אלעד, הבחירה נובעת בין היתר מהשפעת הבינה המלאכותית על תעשיית הטכנולוגיה ועל שוק ההון סיכון. "הגבולות בין שלבי ההשקעה מיטשטשים, מחזורי הפיתוח והגיוס מתקצרים ויש יותר גמישות במעבר בין שלבים", הוא אומר. בהתאם לכך, הקרן פועלת בכמה מודלים במקביל, בהם השקעה ביזמים בשלבים מוקדמים, הקמה של חברות יחד עם יזמים סדרתיים במודל Foundry, וכן השקעות משותפות בשלבים מתקדמים יותר.
בהתייחס לשינויים בציפיות היזמים, אומר אלעד כי יזמים, במיוחד בתחום הסייבר, נהנים כיום מגישה רחבה יותר להון, ולכן שיקולי הבחירה במשקיעים משתנים. "יזמים מחפשים שותפים שמביאים איתם הבנה עמוקה של התחום, קשרים בתעשייה ותשתיות שיכולות לסייע להם להגיע להתאמת מוצר לשוק ולהאיץ צמיחה".
לדבריו, השפעת הבינה הלאכותית משנה גם את אופן בניית החברות ואת הסביבה התחרותית שבה הן פועלות. "יזמים מבינים שהשוק משתנה ומחפשים משקיעים שיכולים לסייע להם להבין את השינויים ולפעול בתוכם. אנחנו מנסים לחבר בין ניסיון אופרטיבי בבניית חברות לבין הבנה טכנולוגית ומימונית, כדי לתת מענה לצרכים האלה".