תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים, NVIDIA / צילום: שלומי יוסף
בתחילת השיחה של תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה, עם עורך מדור ההייטק בגלובס אסף גלעד, במסגרת כנס ועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, הופנתה שאלה לקהל: מה שיעור ההשתתפות של תושבי מחוז הדרום והצפון בהייטק. התשובה היא 12% בלבד, כאשר הרוב חשבו יותר. אז מה עושים?
● ועידת הדרום לעסקים: | יגאל דמרי: "חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה"
● ועידת הדרום לעסקים | "ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"
● ועידת הדרום לעסקים | "אנחנו לא רוצים כסף, תנו לנו ביטחון - תורידו את חיזבאללה כארגון צבאי"
"אני בן למושב בצרה, סיימתי את הצבא והתחלתי ללמוד בטכניון, התחלתי לעבוד במלאנוקס (שנרכשה על־ידי אנבידיה ב-2020, ע"א), עשיתי מסלול של 11 שנים בעולם השבבים", אמר עזרזר. "אחרי זה רציתי להתקרב ללקוחות, אז עברתי לתוכנה, שם הייתי עוד 11 שנה. ניהלתי פעילויות, ולפני שלוש שנים חזרתי לקבוצת האם שלי. היום אני מוביל את כל הסיליקון של אנבידיה בישראל".
לקבוצה של עזרזר יש נוכחות משמעותית במרכז המו״פ של אנבידיה בבאר שבע, שהוקם על ידי מלאנוקס לפני כעשור. למעשה, עזרזר אומר כי "בידיי הקמתי את הסניף הזה במלאנוקס. הגענו כמה מנהלים עם רעיונות, ורצינו לשבת קרוב לאוניברסיטה ולקבל גישה למוחות המצוינים של האוניברסיטה, שמושכת המון אנשים שרוצים ללמוד בב"ש ולעבוד תוך כדי הלימודים. התחלנו בבודדים, והיום אנחנו 150 מהנדסים ומהנדסות, רובם בצ'יפ דיזיין וחלקם בתוכנה. באר שבע אמנם היא במרכז הנגב, אבל היא מעיין של חדשנות. יש פה מוצרים וטכנולוגיות של אנבידיה שיש רק פה, והם הולכים לכל המוצרים, כולל GPU ו-CPU".
איך אתם מגדירים את המשרות שאתם פותחים בב"ש? רק סטודנטים וג'וניורים?
"זה מרכז פיתוח, לא שונה מכל מרכז אחר. יש אחריות עם דליברים כמו כל סייט אחר. אם צריך לגדול, המשרה מפורסמת בב"ש ואנחנו מגייסים כאן. יש מועמדים טובים והסייט גדל. לא צריך להביא מת"א, אבל היינו רוצים יותר אנשים". לדבריו, חשוב "שאנשים ירצו לחיות פה, שיהיה אפשר לרכוש השכלה ולגדל ילדים. אבל מבחינת אנבידיה, זה לאפשר לכל מהנדס לעבוד איפה שהוא רוצה לגור. שהוא לא יצטרך להעתיק את מקום מגוריו בגלל שאין עבודה. יש לנו כיסוי גדול ביקנעם, בתל אביב ובתל חי".
לגבי התופעה שאנשים צוברים בנגב ניסיון ואז עוברים לתל אביב, עזרזר מודה שזה נכון, אבל "זו לא תופעה מקומית, זה תופעה גלובלית. אנשים לא תמיד לומדים איפה שהם גרים, אבל בסוף הם חוזרים לשורשים. הכרתי סטודנטית שעבדה בתל חי ובסוף עברה לבאר שבע כי היא גדלה באזור. אבל בסוף המרכז מנצח, יותר אנשים עוזבים מהפריפריה למרכז מאשר הפוך". לדבריו, הם "מאפשרים מעברים לכל הכיוונים. כי אנחנו יכולים לאפשר למהנדסים שלנו לגור איפה שאנחנו רוצים, ולא לאבד אותם לחברות אחרות שכן יאפשרו". הוא מדגיש שהוא "לא רוצה לתת עצות לראש העיר ולנציגי הממשלה. אנחנו רוצים לגדול, ונדאג לתעסוקה. תפקיד האחרים הוא לדאוג שיגורו פה".
לגבי המלחמה, הוא מספר ש"ביום הראשון נחטף עובד, אבינתן אור, שלשמחתי פגשתי אותו לפני פחות משנה בסנטה קלרה עם חברתו אז, נועה ארגמני, ועם ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה. נהרג גם ארכיטקט שלנו בלבנון, עמית חיות ז"ל".
איך ה-AI משפיע על גיוס העובדים?
"מגייסים ג'וניורים ויש תקנים לסטודנטים כמו בכל שנה. לא הקטנו ולא הגדלנו. זווית ה- AI מעניינת, אבל אנחנו לא עושים הכללות. לא ג'וניורים ולא סניורים. אלא בוחנים את היכולת של הבנאדם להשתמש ב-AI. דווקא לאדם שלא התרגל לשיטת עבודה יותר קל להתרגל לעולם החדש. אבל יש יוצאים מן הכלל לכל הכיוונים. לפני שנה, היה ברקס בג'וניורים, אבל עכשיו מרגישים שזה משתחרר וחוזר עוד פעם למה שהיה לפני טרנד ה-AI".
*** גילוי מלא. הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, בנק לאומי ועיריית נתיבות. בחסות: דיפלומט, מפעל הפיס ורדיו דרום ובהשתתפות: תגלית ומקורות.