טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
מדינות אירופה מרבות לבקר את ישראל בשל צרכים פוליטיים של ממשלותיהן, אבל בשטח הן ממשיכות להשתמש ביותר מערכות כחול לבן. לצד זאת, אוקראינה משיקה אמצעים בלתי מאוישים נוספים בניסיון להתמודד עם הפלישה הרוסית הממושכת, וחברה ביטחונית טורקית נוספת שוברת שיאי מכירות. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● דלק סילוני לגרמניה: בישראל הכריזו על עסקה היסטורית, בברלין הסתייגו
● ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר
● ישראל חוזרת לתערוכה הביטחונית בצרפת ובדרך לסלון האווירי במרוקו
ישראל תלווה כסף לקניה - עבור רכישת מערכת ישראלית
קניה סגרה עם ישראל הלוואה בסך 6.1 מיליארד שילינג קנייתי (כ־47 מיליון דולר), לטובת רכישת מערכת ההגנה האווירית ספיידר מרפאל. כך דווח באתר ביזנס דיילי אפריקה. ההלוואה שתועבר ביולי הקרוב מהווה עלייה דרסטית של 79% ביחס להלוואה מיועדת קודמת מאשתקד, שעמדה על כ־26 מיליון דולר. המיקוד הביטחוני של קניה נובע מהגבול המזרחי שלה עם סומליה, המדינה הנחשלת ביותר באפריקה. בצד הסומלי מי ששולטים דה־פקטו הם אנשי אל־קאעידה, מארגון הטרור המקומי אל־שבאב.
ספיידר היא מערכת הגנה אווירית מתקדמת, שנמצאת בשימוש מבצעי בכמה צבאות ברחבי העולם, בהם צ'כיה, ומספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים. המערכת מיירטת את האיומים באמצעות שתי משפחות של מיירטים מתוצרת רפאל - פייתון (PYTHON) ודרבי (DERBY).
יתרון מהותי של ספיידר הוא גם שיש לו אפשרות של תצורת All in One, קרי מערכת הגנה אווירית שלמה הכוללת מכ"ם אינטגרלי, מטען ייעודי אלקטרו־אופטי, מערכת שליטה ובקרה מתקדמת ומיירטים מסוגים פיתון ודרבי, המותקנים כולם על רכב אחד בלבד. תצורה זו מהווה פתרון להגנה אווירית אופטימלית להגנת נקודה או כהגנה אווירית על כוחות מתמרנים; זאת, כחלק מסוללת ספיידר או בפריסה עצמאית ובהפעלה עם צוות מינימלי.
נורבגיה מבקרת את ישראל, אבל מפעילה מערכות מתוצרתה
נורבגיה מוכרת כמדינה אירופית ביקורתית מאוד כלפי ישראל, אבל מה שנכון לזירה הדיפלומטית - לא בהכרח משתקף בזירה הביטחונית. גרמניה החלה לספק לנורבגיה טנקים מדגם לאופרד 2A8NOR במסגרת עסקת מכירה ראשונה של הפלטפורמה המתקדמת, אך היא טומנת בחובה גם הקשר ישראלי מובהק: בכל טנק מסדרת 2A8 יש את מערכת יורוטרופי, הווריאנט האירופאי של מעיל רוח מתוצרת רפאל.
יורוטרופי היא מיזם משותף לייצור, שיווק ומכירת מעיל רוח באירופה של רפאל, KMW הגרמנית וג'נרל דיינמיקס מערכות יבשה אירופה. מעיל רוח מבצעית מאז שנת 2010 והיא עברה את מבצע צוק איתן עם חטיבה אחת. ב־2018 היא נמכרה לכוחות השריון האמריקאיים וב־2021 נבחרה עבור טנק הליאופרד הגרמני והצ'לנג'ר הבריטי.
כיום המערכת מותקנת על 16 פלטפורמות ברחבי העולם, אבל היא לא הופעלה בשום קנה מידה שמזכיר את מלחמת חרבות ברזל, עם מאות מערכות מתמרנות בשטח. באתגר טילי הנ"ט, שמומחים מגדירים אותו כחסר תקדים, המערכת עומדת בהצלחה. כולל במבצע חיצי צפון ויתר ההסלמות מול חיזבאללה.
אוקראינה משיקה רכב חשמלי כבד בלתי מאוייש
מלחמת רוסיה־אוקראינה הפכה בארבע השנים האחרונות למנוע עולמי של אמצעים בלתי מאוישים. לרוב עוסקים בכטב"מים, אבל אלו גם כוללים רכבים בלתי מאוישים, כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים), ואף כצב"מים (כלים צוללים בלתי מאוישים). במסגרת מהלך חדש של אוקראינה, החברה המקומית ארמולאב השיקה את מאמונט, רכב חשמלי בלתי מאוייש 6X6.
הבחירה בשישה גלגלים נובעת מהרצון לאפשר לו מעבר קל יותר במתווה האופייני לאוקראינה, שכולל נהרות, בוץ וקרקע מאתגרת. אלו מביאים לקושי באספקות לוגיסטיות לחזית, כשהתקווה של קייב היא כי באמצעות כלים אלו - ניתן יהיה לדאוג לשדרות לוגיסטיות בקצב גבוה יותר. יתרה מכך, טווח הפעילות של מאמונט עומד על כ־100 ק"מ, והוא מסוגל לשאת 700 ק"ג מטען, ולהגיע למהירות של כ־40 קמ"ש.
במטרה להפחית את האיום לכוחות בחזית, למאמונט יש את היכולת לפרוק בעצמו את האספקות בשטח, ללא מעורבות אנשי צוות. אתגר מרכזי באוקראינה הוא רחפני ה־FPV וכדי שאלו לא ישביתו את הרכבים הבלתי מאוישים באלה אחר אלה, ארמולאב דאגה לשריון ריאקטיבי שיספוג מעוצמת הפגיעות, ולמבנה רכב שיפחית את יכולת השבתת המנוע.
החברה הטורקית ששוברת שיאי מכירות
חברת האלקטרוניקה הביטחונית הטורקית אסלסאן שעוסקת, בין השאר, במכ"מים, מערכות תקשורת, אוויוניקה והגנה אווירית, סיימה את הרבעון הראשון של 2026 עם שיא יצוא חדש. מתוך סך הכנסות של כ־760 מיליון דולר (צמיחה של 15% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד), היצוא הסתכם לכ־629 מיליון דולר, זינוק של 69%.
היקף החוזים הכולל של אסלסאן צמח בכ־39% לכ־20.7 מיליארד דולר, תוך שההשקעות בייצור סדרתי קפצו ב־261% לכ־137 מיליון דולר. בה בעת, ההשקעה במחקר ופיתוח הוגדלה ב־41% לכ־357 מיליון דולר. ברמה המקומית, אסלסאן נהנית מתוכנית ההגנה האווירית הרב־שכבתית כיפת פלדה של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, שמבטיחה להם חוזים ארוכי־טווח בזירה המקומית לטובת מכ"מים, לוחמה אלקטרונית, ומערכות הגנה מבוססות בינה מלאכותי.
מנכ"ל אסלסאן אחמט אייקול ציין כי ההכנסות ברבעון הראשון של השנה צמחו ביחס לשנה קודמת בכל אחת משלוש השנים האחרונות: בתחילה 5%, אחר כך 9%, וכעת 15%. לדבריו, כבר ברבעון הראשון מימשה החברה כמחצית מתוכנית ההשקעות שלה לכל שנת 2026. מוקד ההשקעה הוא בבסיס הטכנולוגיה אוע'ולביי, שאבן הפינה שלו הונחה בשנה שעברה, וצפוי להתחיל לפעול במחצית השנייה של השנה.