ישראל הודיעה שתספק דלק סילוני לגרמניה, אבל בברלין מצננים את ההתלהבות

בתום מסיבת העיתונאים המשותפת של שר החוץ הישראלי גדעון סער ושל עמיתו הגרמני יוהאן וואדפול השבוע, הפיץ משרד החוץ הישראלי הודעה מפתיעה, שלפיה ישראל הסכימה לספק דלק מטוסים לגרמניה. "בעקבות המשבר בהורמוז: ישראל תעביר לגרמניה דלק סילוני", נכתב בהודעה, ופורט כי גרמניה היא זו שפנתה לישראל בבקשה לסייע לה באספקת קרוסין, דלק מזוקק המשמש לתעופה, ונמצא במחסור עולמי בשל המלחמה באיראן. "לאחר בדיקת מינהל הדלק במשרד האנרגיה והתשתיות נמצא כי קיימים עודפי ייצור הניתנים ליצוא", נכתב.

● כותרות העיתונים | מדוע תקפה איראן דווקא את נמל פוג'יירה של איחוד האמירויות?
● המומחה שמסביר: למה האיראנים יורים לאמירויות ומה הסיכוי שהטילים יגיעו שוב לישראל

עבור משרד החוץ, הצעד שהוכרז הוא חלק משורה של התפתחויות שמשדרגות את מעמדה של ישראל בברית האסטרטגית שהתפתחה בין גרמניה ובינה בעשורים האחרונים. ישראל לא רק רוכשת נשק אסטרטגי מגרמניה, אלא גם מוכרת לה מערכות הגנה אווירית מטילים בליסטיים ומל"טים תוקפים; חברות ביטחוניות ישראליות שוקלות לרכוש מפעלים של תעשיית הרכב המקרטעת של גרמניה; שיתופי פעולה בתחום המודיעין מסייעים לטרפד טרור נגד אזרחים גרמנים ועוד.

שר החוץ וואדפול עצמו הודה לישראל על שורת הצעדים הללו במסיבת העיתונאים הידידותית שהתקיימה בברלין, ואמר כי היחסים הביטחוניים בין הצדדים נמצאים "בשלב חדש".

הידיעה הביכה את הממשלה הגרמנית

אבל התיאור של ישראל כמעצמת אנרגיה המחלקת דלק סילוני לכלכלה הגדולה ביותר באירופה הפתיע רבים. בראש ובראשונה, הידיעה הביכה את הממשלה הגרמנית - שעד כה הכריזה שאין כל משבר קרוסין במדינה. שר התחבורה פטריק שניידר הצהיר בימים האחרונים בשורת ראיונות, כי בגרמניה "אין כל מחסור בדלק סילוני", וכי יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק בגרמניה ובשכנותיה למוצר זה היא "מספיקה". הוא התייחס לדברים משום שקבוצת לופטהנזה ביטלה עשרות אלפי טיסות בקיץ כבר עם תחילת העימות, בנימוק של מחסור צפוי בדלק סילוני.

ההודעה הישראלית, שפורסמה בתיאום עם משרד האנרגיה, סתרה בעקיפין את דברים אלה, ופירטה כי "הבקשה מגרמניה לסיוע בדלק סילוני ובגז טבעי התקבלה בימים האחרונים במשרד האנרגיה והתשתיות, והשר אלי כהן הנחה את גורמי המקצוע לעשות מאמץ על מנת להשיב בחיוב". גורמים ישראליים מסרו לגלובס כי גרמניה פנתה לשורת מדינות שעימן יש להן הסכמי סחר ואנרגיה, וכי הצד הישראלי "הרים את הכפפה" והחליט להיעתר לבקשה.

מי שעוד הופתעו הם כלי התקשורת הגרמניים, שדיווחו על ההתפתחות בכותרות הראשיות של עמודי הבית שלהם. "ישראל מספקת דלק מטוסים לגרמניה", הכריזו הכותרות; "ישראל תספק לגרמניה קרוסין - למרות שהממשלה הבטיחה שיש מלאים מספיקים", כתב המגזין "שטרן".

חלק מכלי התקשורת סייגו את הדיווחים, וכתבו כי "עד כה, לא התקבל אישור מהצד הגרמני למהלך שהוכרז על ידי הצד הישראלי". זאת, למרות שלפי הודעת משרדי החוץ והאנרגיה הישראליים, סער עדכן את שרת הכלכלה והאנרגיה הגרמנית קתרינה רייכה בצעד.

גם בצד הישראלי היו כמה גורמים מופתעים. מומחים בתחום לא זכרו את הפעם האחרונה שבה ישראל ייצאה דלק סילוני למדינה כלשהי. בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה מייצרים את הקרוסין כחלק מתהליכי זיקוק דלקים שונים, וגורמים הסבירו כי ייתכן שישנו עודף מסוים בשל הקפאת נתיבי טיסה רבים בגלל המלחמה, ובשל העובדה כי רק חברות ישראליות - וקומץ חברות זרות - טסות מישראל ואליה. עם זאת, לא ברור להם כיצד יתבצע היצוא בפועל. בהודעת משרד החוץ ומשרד האנרגיה נכתב רק כי "תיאום המטענים יבוצע אל מול בתי הזיקוק".

"ירידה מהותית בצריכת הדלק הסילוני"

משרד האנרגיה והתשתיות מסר בתשובה לשאלת גלובס, כי "עדיין לא הוחלט על הכמויות, ובכל מקרה המידע לא צפוי להתפרסם מטעמים ביטחוניים ומסחריים". בנוגע ליכולת הישראלית להעביר דלק סילוני לגרמניה, המשרד פירט, כי "מדינת ישראל הצטיידה ונערכה למערכות האחרונות עם מלאים לטווח ארוך. בתי הזיקוק פועלים באופן מלא, ובמקביל בחודשים האחרונים חלה ירידה מהותית בצריכת הדלק הסילוני בשל הירידה בפעילות בתעופה האזרחית".

אחרי שעות של המתנה, ובעקבות שורת שאלות מכלי תקשורת גרמניים, במשרד האנרגיה הגרמני הכחישו בצוהרי יום שלישי את קיומו של משבר דלק סילוני, והסתפקו בתגובה שלפיה "מתנהלות שיחות בונות" עם ישראל ועם מדינות נוספות בנוגע לאספקת קרוסין.

לפי העיתון הגרמני "די צייט", ישראל הציעה עזרה לגרמניה והסכמים כלשהם "יצטרכו להיחתם בין החברות הפעילות בתחום".

בעיית הדלק הסילוני מטרידה רבים בעולם

ברחבי העולם, סוגיית הדלק הסילוני וחוסרים אפשריים בעתיד הקרוב מעיבה על מניות על חברות התעופה ומדאיגה נוסעים רבים לקראת הקיץ. אנליסטים חוזים מחסור אפשרי בעיקר באסיה.

כ-57% מהדלק הסילוני המזוקק עובר במצר הורמוז בדרך כלל, חלק גדול ממנו בדרך למזרח. מחירי הקרוסין זינקו אף יותר ממחירי הנפט הגולמי, בין היתר בשל ההשפעה הכפולה של המלחמה - גם על מחיר החבית וגם על עלות הזיקוק. מחירי קרוסין עלו פי שניים מאז תחילת המלחמה, לרמה של כ-200 דולר לחבית. הממשלה הגרמנית אמרה עד כה כי לא תסבסד את מחירי הדלק הסילוני, והכחישה כי יש צורך להתערב בשוק זה. זאת, בניגוד לביטול מסים על דלק ודיזל למכוניות, בשווי של 1.3 מיליארד אירו לשלושה חודשים.

בעבר ייצאה ישראל בעקיפין גז טבעי לגרמניה, באמצעות מתקני הנזלה במצרים. חלק מהגז הטבעי מהמאגרים במים הכלכליים של ישראל עבר בצינורות למצרים, שהעבירה אותו במכליות LNG לנמלים ולטרמינלים בגרמניה. עם זאת, היה מדובר בשברי אחוזים בלבד מהצריכה הכוללת של גז מונזל בגרמניה. כעת, בשל הצריכה הפנימית במצרים, הופסק יצוא LNG לגרמניה.

גורמים ישראליים אמרו בעקבות ביקור שר החוץ סער בגרמניה, כי הידידות עם גרמניה "איתנה" וכי המדינה מסייעת לישראל בין היתר במאבק נגד יוזמות אנטי-ישראליות באיחוד האירופי. גרמניה ואיטליה - יחד עם מדינות אחרות - עדיין מהוות "גוש חוסם" מפני הצעות להשעות חלקית את הסכמי האסוציאציה עם ישראל, המהווים את הבסיס ליחסי הסחר עם האיחוד.

העובדה שאנחנו כעת גם נחלצים לטובת הגרמנים בתחום האנרגיה, כמו שעשינו בתחום הביטחוני, היא עדות לשינוי אופי היחסים, אמר לגלובס גורם ישראלי.