פארק גב-ים נגב לתעשיות עתירות ידע / הדמיה: יח''צ
הכותב הוא מנכ"ל חברת Good Vision מקבוצת פאהן קנה ומחבר הספר "אחריות חברתית 2.0"
בשנתיים וחצי האחרונות אנו עוסקים רבות בגבורה ובאובדן הבלתי נתפס של קהילות הנגב המערבי והטרגדיה שעברה עליהם בנפש ובגוף. הטבח ב־7 באוקטובר הוא הגראונד זירו של כל מה שעברנו מאז אותה שבת נוראית, ולכן הוא גם צריך ויכול להיבנות כנקודת המפנה, בדגש על הממד החברתי והכלכלי - זהו הממד שיבשר את היציאה מהבור לתקווה ולשיקום.
● ועידת הדרום לעסקים | ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ': "מדינת ישראל מקדשת את גוש דן ומייצרת קניבליזם בנגב"
● ועידת הדרום לעסקים | "ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"
ככל שהשיח עובר משלב החירום לשלב השיקום והבנייה מחדש, יש יותר מקום לדיון כלכלי וחברתי - ולא רק ביטחוני ומדיני.
אמירתו של ידידי אופיר ליבשטין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח כשיצא להגן על ביתו - שהעוטף הוא 95% גן עדן ו־5& גיהנום - צריכה להיות המצפן והחזון של כולנו בבואנו לעסוק בפיתוח חבל־הארץ המקסים והחשוב הזה.
לגייס את המגזר העסקי
בהקשר הזה, הממשלה צריכה בראש ובראשונה להחזיר את האמון לתושבי העוטף, לעודד חזרה ומעבר של תושבים נוספים גם מעבר למספרי ה־7 באוקטובר, לשקם ולפתח את כלל התשתיות, ולהכריז על האזור כאזור פיתוח בעדיפות לאומית עם מתן תמריצים מקומיים ובינלאומיים לחברות שישקיעו בנגב. בנוסף, ניתן למתג את חבל־הארץ הזה ברמה הבינלאומית כמוקד לחדשנות אגרו וקיימות.
במקביל יש לעודד את המגזר העסקי להתחבר לתנועת הפיתוח - לא כגורם פילנתרופי בלבד, אלא כשחקן כלכלי־אסטרטגי. בשונה מהממשלה, הפועלת לא פעם תחת תהליכים איטיים - למגזר העסקי יש יתרון מובהק: יכולת תגובה מהירה, גמישות תפעולית וחיבור ישיר לשוק העבודה, לשרשראות אספקה ולהשקעות. אלה בדיוק הכלים הנדרשים כדי להפוך שיקום להזדמנות.
הניסיון המצטבר מלמד כי סיוע אפקטיבי אינו מסתכם בתרומות או במחוות סולידריות, חשובות ככל שיהיו. כאשר חברות פועלות דרך פעילות הליבה שלהן - דוגמת תעסוקה, רכש, נוכחות עסקית ושיתופי־פעולה - האפקט הכלכלי והחברתי הוא עמוק וארוך־טווח בהרבה. זהו ההבדל בין סיוע שמקל על כאב רגעי לבין מהלך שמייצר יציבות, חוסן ויכולת התאוששות אמיתית.
לעבור משלב הסיוע לשלב השותפות
כעת נדרש שדרוג נוסף: מעבר משלב הסיוע לשלב השותפויות. שיקום הדרום כמו בצפון לא יקרה באמצעות יוזמות בודדות, אלא דרך שיתופי־פעולה חוצי־מגזרים: בין עסקים, רשויות מקומיות, ממשלה וחברה אזרחית. השקעה בתשתיות, בטכנולוגיה ובהון האנושי, לצד מודלים של שותפויות ציבוריות־פרטיות (PPP), יכולים להפוך את הנגב מזירה דואבת לזירת צמיחה.
בתוך כך, חשוב במיוחד להתייחס במיוחד לשני מגזרים שונים בתכלית אך רלוונטיים באותה מידה - ערי הנגב המערבי (שדרות, נתיבות ואופקים) והמגזר הבדואי - כמכפילי כוח שחייבים להיות חלק מהפתרון ובעיקר כהזדמנות חברתית וכלכלית של ממש: כוח עבודה צעיר, יזמות מקומית ופוטנציאל לשילוב עמוק ובר־קיימא בכלכלה האזורית. שילוב כזה אינו רק מהלך חברתי; הוא מנוע צמיחה אזורי ולאומי בעל משמעות ארוכת־טווח.
עבור מנהיגי המגזר העסקי, זוהי נקודת הכרעה. אפשר להסתפק בגישת "תרמנו את חלקנו" ולחזור לשגרה - ואפשר לבחור בנוכחות ארוכת־טווח בנגב, כמשקיעים, כמעסיקים וכשותפים. הבחירה השנייה אינה רק ערכית; היא גם עסקית. חברות הפועלות כך בונות אמון עם עובדים וקהילות, מחזקות את המוניטין שלהן ותורמות ליציבות הכלכלית והחברתית של המרחב שבו הן פועלות.
הדרום משווע כיום לא רק למשאבים, אלא לנוכחות. לא רק לעזרה, אלא לשותפות. אם נדע לראות בו לא שוליים שצריך לשקם, אלא מרכז שצריך לבנות - נרוויח כולנו. אך רק אם נבחר להתייחס אליו לא כאל בעיה זמנית, אלא כהזדמנות אסטרטגית למדינת ישראל כולה.