צוותי חילוץ במבנה שנפגע מטיל איראני בחיפה. ''האפליקציה תוכננה כך שתהיה נגישה ונוחה לשימוש גם בשטח'' / צילום: ap, Ariel Schalit
מתקפות הטילים הבליסטיים בסבבי הלחימה מול איראן, שגבו את חייהם של עשרות ישראלים, חידדו את הצורך של כוחות ההצלה בקבלת מידע מדויק ומיידי על מבנים שנפגעו ועל אפשרויות החילוץ של אזרחים הלכודים בהם.
● שילש את השווי בתוך שנה: מאחורי אקזיט ה-200 מיליון דולר של הסטארט-אפ הישראלי
● מה יקרה למשרדים בעידן ה-AI, והקשר לעולם השיווק
היכולת להבין בתוך דקות את תכנון הבניין, לרבות מיקום חדרי מדרגות, ממ"דים, קירות נושאים וחללים בעלי סיכון מוגבר לקריסה היא רכיב קריטי באיתור לכודים ובביצוע חילוץ בטוח ויעיל.
על מנת לייעל ולזרז את פעולות החילוץ, חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה פיתחו כלי בינה מלאכותית המספק לכוחות בשטח מידע הנדסי חיוני ומהיר.
"ההיתרים נשלחו ליחידות החילוץ באופן פיזי"
האפליקציה שפיתחו החוקרים, שמבוססת על כלי AI, נועדה לשלוף את היתרי הבנייה ממאגרי הרשות המקומית, לנתח אותם ולשלוח במהירות את המידע ההנדסי המדויק על הבניין שנפגע. המידע מגיע ישירות למכשירי הטלפון של המחלצים שבשטח ומסייע להם לבצע חילוץ מיטבי.
מטעם הטכניון השתתפו בפיתוח חברי קבוצת המחקר "מעבדת המגורים" - פרופ' יעל אלואיל, ד"ר יפתח אשכנזי והאדריכלית טל שדה, ומטעם אוניברסיטת חיפה - מעבדת אליהו, השתתפו פרופ' משה לביא וליאת בונן.
לדבריהם, כל בניין בישראל מתועד בהיתר הבנייה אך רשויות רבות מתקשות לשלוף אותו בזמן אמת. "אפילו בתל אביב המתקדמת, נשלחים ההיתרים באופן פיזי עם שליח מיוחד לאחר שהודפסו כדי לסייע בחילוץ. מדובר בתהליך ממושך שפוגע במאמצי החילוץ ובסיכוי להציל את הלכודים בבניין", הם מסבירים.
הכלי שפותח על ידי החוקרים נשען למעשה על מחקר עליו עבדו כבר שנים מספר, בשיתוף ובמימון של משרד המדע ורשות החדשנות, שנועד לייעל ולפשט את הדאטה התכנונית בעולמות הבנייה לבעלי מקצוע בענף כגון אדריכלים, מהנדסים וקבלנים, ואף לציבור הרחב.
"כל מי שפועל בענף הנדל"ן יודע שהמידע התכנוני רחוק מלהיות נגיש וברור, ומשם נולד הצורך לייצר כלי AI שאוסף את המידע ומנגיש אותו בצורה שתאפשר ניתוח וקריאת עומק", מסבירה פרופ' יעל אלואיל.
לדבריה, הכלים שפיתחו החוקרים מפענחים את שכבות התכנון השונות במהירות ובאופן נגיש בהרבה, במיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית שנחשבים למורכבים יותר.
"כיום תוכניות הבנייה בישראל מסורבלות, מפוזרות על פני מסמכים וקבצים רבים, ולעתים קרובות קשות להבנה גם עבור אנשי מקצוע", אומר ד"ר יפתח אשכנזי, חוקר ומפתח AI בקבוצת המחקר. "כדי להתמודד עם האתגר הזה פיתחנו כלי AI שמסוגלים ‘לפרק’ מסמכים תכנוניים מורכבים - כמו גרמושקה, תוכנית ההגשה להיתר בנייה המוגשת לוועדה ומתארת את פעולת הבנייה המתוכננת - משימה שכלי AI פשוטים יותר, כמו ChatGPT או קלוד, מתקשים לבצע".
המידע שעליו מתבסס הכלי שפיתחו נשען על מאגרי מידע שפתוחים לציבור הרחב אך מפוזרים במאגרי מידע רבים ומורכבים להבנה.
"קיבלנו פניות מפיקוד העורף וממהנדסי עיר"
המחקר שעליו עבדו החוקרים בשנים האחרונות הבשיל לכדי יכולת מעשית לספק מידע חיוני במיוחד לצוותי חילוץ ולמהנדסי ערים, שפנו אליהם בבקשה לאתר במהירות היתרי בנייה הכוללים את התכנון ההנדסי של מבנים שנפגעו.
"לתדהמתנו גילינו שבמקרים רבים אין בידי הגורמים הרלוונטיים את המידע הבסיסי ביותר על הבניינים: מה בנוי, אם ואיפה יש ממ"ד, כמה קומות יש. במציאות כזו קשה להבין כיצד ניתן לפעול להצלת אנשים בשטח", מסבירה פרופסור אלואיל.
"תוך כדי המלחמה הבנו שהמחקר שבו עסקנו בשנים האחרונות יכול להפוך לכלי יישומי עבור יחידות החילוץ בעת מתקפות טילים", היא אומרת. לדבריה, בימים אלה עובדים החוקרים על פיילוט שפיתחו עם מספר רשויות מקומיות, בהן נהריה וגדרה, והם מתקפים יחד עם העיריות את המידע התכנוני.
היא מציינת כי כל אחד מהגופים שמעורב בפעולות חילוץ למעשה מחזיק בדאטה שונה - לצבא יש מערכת אחת שלא תמיד מעודכנת; לעיריות מערכות אחרות, שחלקן אפילו אינן יודעות כלל היכן מצוי המידע שלהן.
"האפליקציה תוכננה כך שתהיה נגישה ונוחה לשימוש גם בשטח, באמצעות טלפון נייד או טאבלט בשפה העברית. לשם כך בוצעה סגמנטציה של היתרי הבנייה, כך שלמחלצים מוצגים רק החלקים הרלוונטיים להם מתוך הגרמושקה. למעשה, המחלצים שנמצאים בנקודה מסוימת בבניין שנפגע, יכולים לעמוד בנקודת GPS מסוימת ויכולים לשאול בעזרת מודלי ה־AI את האפליקציה איך הוא נכנס לבניין וכיצד הוא מאתר דירה ספציפית, כמו דירה מספר 4. כאשר משלבים בכך גם מידע רלוונטי נוסף, כמו מידע חסוי על אוכלוסייה כפי שנעשה במצבי חירום, ניתן גם לדעת גם מי מתגורר בדירה, כיצד ליצור קשר, והאם הדיירים נמצאים במקום באותו זמן, זה ממש מציל חיים", מסכמת פרופ' אלואיל.