סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf
בימים האחרונים נחת בישראל כלי AI חדש למשקיעים - גרסת הבטא של גוגל פייננס. הכלי החדש כולל תצוגה מותאמת אישית של תיקי השקעות וניתוחי שוק מתקדמים.
● גם אסף רפפורט מצטרף: יוצאי איירון סורס מגייסים עוד 60 מיליון דולר לסטארט-אפ החדש
● מכוונת גבוה: כך מתכננת גיימסטופ להשתלט על Ebay ששווה פי 4 ממנה
בנוסף, הממשק שודרג כדי לאפשר מעקב נוח יותר אחר נתונים בזמן אמת והשוואת ביצועי מניות מול מדדים מרכזיים. המודל החדש מבית גוגל מבטא את העידן הנוכחי במרוץ הבינה המלאכותית - בו כל חברה מחפשת נישה משלה לתפוס בה דומיננטיות.
דוגמה נוספת שניתן למנות היא הכלי החדש מבית OpenAI ליצירת תמונות. זאת, לאחר שהחברה סגרה את מחולל סרטוני הוידאו שלה סורה. אנטרופיק מצדה המשיכה להתרחב בתחום כתיבת הקוד, ואף טלטלה לאחרונה את מניות התוכנה עם מודלים חדשים בתחום הסייבר, שהצליחו להלחיץ אפילו את הבנקים המרכזיים הגדולים.
שיתופי הפעולה משתנים
לצד הפיתוחים הטכנולוגיים, יחסי הכוחות ושיתופי הפעולה בשוק משתנים. דוגמה לכך ניתן למצוא אצל OpenAI וספקית הענן העיקרית שלה - מיקרוסופט. השתיים הודיעו לאחרונה על הסכם שותפות חדש לפיו תשלומי חלוקת ההכנסות מ־OpenAI למיקרוסופט יימשכו עד 2030, ללא תלות בהתקדמות הטכנולוגית של OpenAI. כלומר, OpenAI תשלם למיקרוסופט 20% מכל רכישת מנוי ב־ChatGPT.
במסגרת ההסכם, מיקרוסופט נותרת ספקית הענן העיקרית של OpenAI, אבל חברת הבינה המלאכותית תוכל להגיש את המוצרים שלה בכל ספק ענן, כולל אמזון וגוגל. יתרה מכך, מיקרוסופט תמשיך להחזיק ברישיון קניין רוחני למודלי הבינה המלאכותית של OpenAI עד 2032, אבל הרישיון כבר לא יהיה בלעדי.
ברקע ההסכם החדש והחשש סביב הנעשה בחברה המנוהלת על ידי סם אלטמן, ב־WSJ דווח כי OpenAI החמיצה את יעדיה שלה למשתמשים חדשים ולהכנסות, מה שהדאיג את הנהלת החברה אם היא תוכל לתמוך בהוצאות העצומות שלה על מרכזי נתונים. לפי הדיווח החברה מתמודדת עם שיעורי נטישה גבוה ומתקשה לעמוד בהתחייבויות.
ויולטה טודורובה אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares אומרת לגלובס כי "הקשר בין מיקרוסופט ל־OpenAI עבר משותפות אסטרטגית הדוקה למודל פרגמטי של שיתוף פעולה תחרותי". למה זה קרה? "הגורם המרכזי לשינוי הוא הסקייל. הצמיחה המהירה של OpenAI, הביקוש הגובר מצד ארגונים והמרוץ מול מתחרות כמו Anthropic וגוגל הפכו את התלות הבלעדית בענן של גוגל למגבילה".
אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד קהילת Machine&Deep Learning Israel מתאר את השינוי המהותי שמתחולל בשוק. בעיקר במערכת היחסים בין יצרניות השבבים לחברות הבינה: "אם אנבידיה הייתה החברה המרכזית בתחום שבבי בינה מלאכותית המתמחים בהרצה של מודלים בינה מלאכותית, כעת אנחנו רואים לדוגמה ש־OpenAI חוברת לברודקום כדי להשיק שבבים ולפתח שבבים עצמאיים".
מרוץ שליטה
לצד ההשקות והשינויים שמבצעות החברות בתחום הבינה המלאכותית, ההשקעה הצפויה של ענקיות הטכנולוגיה בחברות הבינה המלאכותית, ובעיקר בפיתוח תשתיות, בשנה הקרובה צפויות לעמוד על כ־700 מיליארד דולר. טודורובה מסבירה כי "הזינוק החריג בהשקעות בתשתיות AI מונע ממשהו עמוק יותר מהייפ: מדובר במרוץ לשליטה בשכבת היסוד הבאה של הכלכלה הגלובלית.
"עבור הענקיות, AI אינו מחזור מוצר אלא שינוי פלטפורמה בהיקף של חשמל, ענן או האינטרנט עצמו. הביקוש האדיר לכוח חישוב, במיוחד עם המעבר מאימון מודלים לפריסה בפועל וליישומים אוטונומיים, מחייב חברות להקים כבר עכשיו תשתיות עצומות של דאטה סנטרים, שבבים ואנרגיה, משום שהמחיר האסטרטגי של תת־השקעה עלול להיות קיומי. ההיגיון פשוט: מי שישלוט בתשתית של ה־AI עשוי לשלוט בכלכלה של העשור הקרוב".
לדבריה, "האם ההשקעות מוצדקות? ברמה רחבה כן, אך עם הסתייגות חשובה. בניגוד לבועת הדוט-קום, ההשקעות כיום מובלות על ידי חברות רווחיות מאוד עם תזרים מזומנים אמיתי, אימוץ מדיד מצד ארגונים ושיפורי פרודוקטיביות נראים לעין. ה־AI כבר מייצר מיליארדים בהכנסות מענן, מאיץ פיתוח תוכנה ומתחיל לייצר ערך כלכלי מוחשי. במובן הזה, מדובר יותר בהקמה תעשייתית רחבת היקף מאשר בהתלהבות ספקולטיבית".