הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הכריזה היום (ד') כי חמש קבוצות הבנקים הגדולות - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי - מהוות יחד קבוצת ריכוז בתחום השירותים ללקוחות, וכי היא מטילה על חברי הקבוצה הגבלות בתחום הפיקדונות.
● ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?
● הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"
● המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית
ההכרזה מגיעה בהמשך לבדיקה שניהלה רשות התחרות לגבי ריכוזיות הבנקים מאז 2023, ואחרי שאלה העלו את הריבית על הפיקדונות, ונרשם זינוק במרווחי הריבית שלהם. בבדיקה נמצא שבשוק סל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים ישנם תנאים לתחרות מועטה ותחרות מועטה בפועל. השוק מאופיין בחסמי מעבר מבנק לבנק.
בנוסף, עבור לקוחות קמעונאיים (משקי בית ועסקים קטנים) השוואת המחירים בין סלי השירותים שמציעים הבנקים השונים היא מורכבת. קשיים אלה מביאים לכך שמעורבות הלקוחות הקמעונאיים נמוכה - רובם אינם משווים באופן תדיר בין התנאים שמציעים בנקים שונים ואינם עוברים בנק גם כאשר הדבר צפוי להיטיב עמם. כך ניתן לראות ש 86% מלקוחות הבנק צורכים פיקדון בבנק בו הם מנהלים חשבון עו"ש עיקרי.
כהן הטילה שורה של הגבלות על הבנקים, שייכנסו לתוקף בעוד שנה (מאי 2027). בראש ובראשונה, תיאסר אפליה במחירי הפיקדונות, והבנקים יחויבו בשקיפות. ההגבלה מפרקת את מוצר הפיקדון מהסל הבנקאי ואוסרת על התנהגות הבנקים שעלולה לפגוע בתחרות ובציבור.
שקיפות מלאה ואיסור על אפליה
לפי רשות התחרות, כיום הבנקים נמנעים מלהציע מוצרים בנקאיים בודדים ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש. בנוסף הם מפלים בין לקוחותיהם, כך שלקוחות שונים מקבלים ריביות שונות על פיקדונות ולקוחות שאינם מעורבים מקבלים ריביות פחות טובות. במצב הנוכחי, הריבית שמפורסמת על ידי הבנק אינה משקפת את הריביות שהבנק מעניק בפועל על פיקדונות. ההוראה אוסרת על אפליה של לקוחות, גם כאלה שאינם מעורבים, ומייצרת שקיפות מלאה בין הפרסום לבין המצב בפועל, שמקלה על השוואת מחירים ומפחיתה את חסמי המעבר.
עוד מחייבת כהן את הבנקים לפנות ללקוח באופן יזום בסמוך לצמתי החלטה בדבר חידוש או פירעון של פיקדון, להציג לו מידע לגבי הצעות מחיר לפיקדונות ולקרנות כספיות ולאפשר לו לרכוש במועד הפירעון או החידוש את הפיקדונות והקרנות הכספיות בהליך פשוט ונוח.
מועדי חידוש או פירעון של פיקדון מהווים טריגרים טבעיים למעורבות הלקוח. במועד זה, כספי הפיקדון עשויים להשתחרר והלקוח יוכל לבחור כיצד להשקיע אותם בעתיד. לבנק בו מופקד הפיקדון יש אינטרס שהלקוח יותיר את כספיו בבנק, ויימנע מהעברתם לספק אחר או ינסה לשפר את התנאים שהוא מקבל. אם במועד הרלוונטי צפוי שהכספים ישתחררו לחשבון העו"ש של הלקוח, לבנק תמריץ לצמצם את מעורבות הלקוח.
הבנקים אכן אינם נוהגים להודיע ללקוח מיוזמתם על מועד החידוש או הפירעון באופן יזום, אינם מתמרצים אותו לבחון חלופות רווחיות יותר עבורו ואינם מנגישים מידע על החלופות העומדות בפניו.
איסור להקשות על העברת פיקדונות
הגבלה נוספת אוסרת על הבנקים הגדולים, הנחשבים לבעלי היקף פעילות רחב, לסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם "מרכזי כספים" ואוסרת על אפלייתם בהשוואה ללקוחות דומים.
מרכז כספים הוא גוף פיננסי העוסק בריכוז כספים של לקוחות קמעונאיים, בין היתר, לצורך הפקדתם בפיקדון, ומשלם ללקוחות ריבית בגין כספים אלה. אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים של מרכזי הכספים הוא פיקדונות בנקים וההוראה מבקשת להתמודד עם החשש שהבנקים ירעו את התנאים המוצעים למרכזי הכספים על מנת לפגוע בתחרות מצד גופים אלה.
כהן אף מתייחסת לניוד פיקדונות בין בנקים - או מבנק לגוף פיננסי אחר. היא מחייבת את הבנק המקורי ואת הבנק שאליו מעביר הלקוח את הפיקדון לעשות את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח לנייד את הפיקדון. ההעברה תצטרך להיעשות באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום בעד הליך ניוד הפיקדון. הוראה זו אוסרת להקשות על הבנק הקולט לנייד את הפיקדון או הקרן הכספית עבור הלקוח.
שליטה בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית
נכון לסוף שנת 2024, חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות שולטות יחד בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית, כאשר שתי הקבוצות הגדולות, לאומי והפועלים, מחזיקות יחד בכ-48% מהנכסים.
לצד קבוצות אלו פועלים מספר מצומצם של שחקנים נוספים. לאורך השנים הצטמצם באופן משמעותי מספר הבנקים הפעילים בישראל. מתוך 12 בנקים מסחריים עצמאיים שפעלו לפני כ-20 שנה בנוסף לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, נותר כיום בנק עצמאי אחד בלבד, ורק בשנים האחרונות החל לפעול בנק חדש (וואן זירו), לראשונה מזה עשרות שנים.
כאמור, הבדיקה של רשות התחרות נולדה על רקע העלאת הריבית מצד בנק ישראל בשנת 2022. בתגובה למהלך, הבנקים החלו להעלות את הריבית על הפיקדונות, אך באופן איטי ביחס לריבית בנק ישראל, והדבר הוביל לעלייה במרווחי הריבית של הבנקים מפעילות קבלת פיקדונות. במגזר משקי הבית הייתה עליית המרווח של הבנקים חדה במיוחד והפער בין מרווח הפיקדונות של הבנקים במגזר משקי הבית למרווח הפיקדונות במגזר העסקים הגדולים התרחב באופן משמעותי. בתקופה זו נרשמה גם עלייה ניכרת ברווחי הבנקים.
הבנקים תורמים להעצמת הקשיים של הלקוחות
בדיקת הרשות מצאה כי הבנקים עצמם תורמים להעצמת הקשיים שבהם נתקלים הלקוחות ומפחיתים את מעורבות האחרונים. כך, הבנקים כמעט אינם מציעים שירותים פריקים (במנותק מחשבון העו"ש) ונמנעים מלהציג את תנאי השירותים באופן שקוף וברור. הבנקים מפחיתים בכך את מעורבות הלקוחות ופועלים באופן שעלול לפגוע בתחרות ובציבור. הבנקים מצדם נהנים מהתחרות המועטה במגזר הקמעונאי, והדבר התבטא, בין היתר, בעליית מרווח הפיקדונות שלהם במגזר זה.
חישוב שערכה הרשות מצא כי במצב שבו מרווח הפיקדונות של משקי הבית היה משתנה באופן זהה לאופן שינוי מרווח הפיקדונות של העסקים הגדולים, הרווח של הבנקים מממשקי הבית היה מצטמצם בכ-20 מיליארד שקל בשנים 2022-2024- סכום שהיה יכול לעבור למשקי הבית במקום לבנקים.
לדברי עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, "ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז היא מהלך חשוב להעברת כוח המיקוח לציבור. ההוראות שיוטלו במסגרתה נועדו לעצור את התנהגות הבנקים שמקשים על השוואת מחירים ומעבר לבנקים ומוסדות פיננסיים מתחרים. ההוראות יהפכו את הסל הבנקאי לפריק יותר וימנעו פגיעה בתחרות".
הכרזה על קבוצת ריכוז נעשתה בפעם האחרונה בתחום הנמלים בשנת 2013, אז נקבע כי נמל חיפה ונמל אשדוד הם קבוצת ריכוז במתן שירותי פריקה וטעינה של מכולות מקומיות בקווי הובלה ימיים סדירים. עוד נאסר על הנמלים להפעיל את נמל המפרץ ונמל הדרום. ההליך הסתיים בהסכמה עם הנמלים.
