גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל
אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

איך רואים הישראלים את מצבה הביטחוני והחברתי של ישראל במלאת חודש להפסקת האש במבצע "שאגת הארי" ומה לדעתם הסיכוי לכך שהמלחמה תחודש בקרוב? מאז 7 באוקטובר, עורכים במכון הישראלי לדמוקרטיה סקרים, שמטרתם היא להבין את הלכי הרוח בחברה הישראלית במגוון היבטים - מתפקוד הממשלה והגופים הציבוריים השונים, דרך מצב הרוח הלאומי ועד עמדות פוליטיות.

בחודשיים האחרונים - מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" - ניכר כי מרבית הישראלים אינם מרוצים מהמצב שנקלענו אליו במישור הביטחוני; הם אינם מרוצים מתפקוד הממשלה, לא מההישגים שנרשמו עד כה וגם לא מהפסקת האש השברירית שבה אנחנו מצויים כיום.

מינהלת התקומה: כמות התושבים גדולה מערב ה-7 באוקטובר
הנתונים מגלים: האלימות הקשה מצד קטינים מתפתחת לתופעה רחבה

מסקר עדכני שערכו במכון בשבוע שעבר, אף עולה כי רוב הציבור (62%) מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה בהיקף רחב הם גבוהים. בנוסף, שיעור דומה, כ־60%, חושב כי לו המלחמה הייתה מגיעה כיום לסיום - הדבר היה פוגע באינטרסים הביטחוניים של ישראל. מה אפשר להבין מכך? ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה, סיפק פרשנות.

הפילוג הפך לקונצנזוס

לדברי ד"ר יוחנני, "הפסקת האש כפי שהיא היום אינה נחשבת 'סידור טוב' מבחינת הישראלים, ולכן יש התאמה בין ההערכה שהמלחמה תחודש לבין ההערכה שהפסקת האש מנוגדת לאינטרס הביטחוני. כלומר, ייתכן שחלק גדול מהישראלים מוכנים לספוג עוד סבב, בציפייה שהאיום האיראני יפחת משמעותית".

עוד מתברר, כי כיום רוב הישראלים - קרוב ל־60% - פסימיים בנוגע למצב הביטחוני של ישראל, לפי הנתונים. שיעור האופטימיים במישור הזה הוא רק כ־39%, הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בתחום זה בסקרי המכון זה חצי שנה. "החודש אנחנו נתקלים בתופעה שלא ראינו כבר זמן מה - ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי המצב הביטחוני כאן. אנחנו רואים ירידה חדה גם בשיעור האופטימיים לגבי הלכידות בחברה - מדד שמשקף סולידריות, עזרה הדדית, תחושת 'אנחנו ביחד במערכה'", אומר ד"ר יוחנני.

איך אפשר להבין זאת?
"מצד אחד, אנחנו באיזו תחושת המתנה למשהו לא ברור במישור הביטחוני - בגזרות שונות. מצד שני, בניגוד לתקופה הקצרה מיד אחרי השביעי באוקטובר, שהתאפיינה בסולידריות מאוד גבוהה ובעזרה הדדית, הרי שבמערכה האחרונה מול איראן, ומאז הפסקת האש ועד היום, האקלים הציבורי והפוליטי משופע במתח ומחלוקות. אם יש משהו שנמצא היום בקונצנזוס, זו התחושה שהחברה הישראלית מפולגת ומשוסעת".

הרחוב האמריקאי נגדנו

הסקר האחרון גם עסק ביחסי ישראל־ארה"ב, מנקודת מבטם של הישראלים. כמחציתם סבורים שארה"ב משפיעה יותר מישראל על ההחלטות הביטחוניות במלחמה ו־72% מהישראלים מודאגים מהירידה בתמיכה האמריקנית הציבורית בישראל - דאגה שקיימת גם בימין (64%), אך בשיעורים גבוהים יותר בשמאל (90%) ובמרכז (82%).

"זה נתון מאוד מעניין", מציין יוחנני, "משום שהוא משקף הבנה רחבה - כמעט חוצת־מחנות - שישראל מאבדת את הרחוב האמריקאי, במיוחד צעירים ודמוקרטים, אבל גם יותר ויותר חלקים במפלגה הרפובליקאית. ייתכן שהממסד הרפובליקאי הוותיק עדיין תומך, אבל כוחות בדלניים יותר, או צעירים עם רגישות נמוכה יותר כלפי ישראל - ולעיתים גם עם זיקה לעמדות אנטישמיות או ניאו־נאציות בקצוות - מחזקים את המגמה השלילית הזו. הנושא הזה מסוקר מאוד בתקשורת הישראלית, ולכן הציבור גם מודע לו וגם, כפי שרואים, מודאג ממנו במידה רבה".

הסיבה הראשית להישאר

לפני כשנה - רגע לפני מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון, שהרים לרגע את המורל הלאומי - ערכו במכון סקר מקיף שבדק עמדות של ישראלים ביחס להגירה מישראל. המטרה הייתה להבין לא רק אילו ישראלים מועדים לעזיבה יותר מאחרים, אלא גם מהן הסיבות שדוחפות אנשים לעזוב, לעומת אלה שמעודדות דווקא הישארות. אחד הממצאים המעניינים היה כי הסיבה הראשונה שצוינה לעזיבה (בקרב יהודים השוקלים לעזוב) היא יוקר המחיה, ורק אחר כך עתיד הילדים והמצב הביטחוני.

"רבים בימין מדברים על עזיבה ומעדיפים להצביע על סוגיות רחבות שלא נתפסות פוליטיות. אבל הן כן", מסביר יוחנני. "היעדר עתיד טוב לילדים קשור ישירות למה שאתה חווה ואיך אתה מדמיין את העתיד פה. בשמאל ובמרכז ציינו בשיעורים גבוהים סיבות פוליטיות מוצהרות - מצב שלטוני, ביטחוני, רפורמה משפטית. בימין הן בפרופיל נמוך".

ד''ר ליאור יוחנני / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

גיליתם שלא הדעה הפוליטית, אלא בעיקר מידת הדתיות, מנבאת סיכוי לעזיבה.
"בדיוק. השיח הזה רווח מאוד גם בימין החילוני. שיעור הימנים החילונים ששוקלים לעזוב דומה לזה שבמרכז; 35% מהחילונים בימין שוקלים לעזוב, מול 39% במרכז. בשמאל השיעור גבוה יותר - 48%. זו לא תופעה עם עוגן פוליטי חזק. העוגן הוא רמת הדתיות".

ל־86% מהצעירים חשוב לחיות כאן, אבל יותר משליש שוקלים לעזוב. איך זה מתיישב?
"אנשים פטריוטים מאוד, ששירתו בצבא, שישראל חשובה להם, שהיו רוצים לחיות כאן - מטילים ספק ביכולת להתקיים בישראל בצורה מכובדת ומפחדים להביא כאן ילדים".

כששאלתם מה משאיר אנשים בארץ, גם השוקלים לעזוב וגם מי שלא סיפקו תשובה זהה: המשפחה.
"כן, זה סיר הבשר, 'ליטרלי' סיר הבשר של יום שישי, גם אצל יהודים וגם אצל ערבים. קרבה למשפחה - באחוזים ניכרים יותר מכל דבר אחר. אחר כך אנשים ציינו תחושת מוגנות וביטחון פיזי. מי ששוקל לעזוב מציין את תחושת המוגנות כגורם משאיר משמעותי מאוד. אני חושב שזה מתחבר ל-40 ומשהו יום שישבנו במקלטים. יש הבנה שבגדול אנחנו מוגנים, אם נתנהג נכון".

אנשים גם מציינים רצון לגדל את ילדיהם כישראלים כגורם הישארות.
"זה אותו פרדוקס: היעדר עתיד טוב לילדים הוא גורם דחיפה, ואילו גידול הילדים כישראלים הוא גורם משיכה. ישראלים שכבר בחו"ל מתגבשים כקהילה, מקימים בתי ספר לעברית. חשוב להם שהילדים יבקרו בישראל, שלא יהיו אמריקאים, למשל".

מה המסר לסיום?
"כשליש מהישראלים ששוקלים לעזוב מדברים על עד 5 שנים. זו נקודה מעניינת כי אפשר לחשוב: אולי האיום אינו כה גדול? בנובמבר, כשהצגנו את הדוח לגורמים שונים, כולל משרד האוצר, נאמר לנו: אין בעיה, להפך - רופא שהולך להתמחות, או דוקטורנט במנהל עסקים, שחוזרים עם מיומנויות ונטוורקינג - זה רווח נקי. חוקרי ההגירה רואים זאת אחרת. מספר הישראלים שנמצאים היום בניו ג'רזי ובלוס אנג'לס, שעזבו לשנתיים־שלוש לפני 20 שנה ולא חזרו, הוא גבוה ביותר. לא כדאי לסמוך על זה".

עוד כתבות

תערוכת יורוסאטורי בצרפת ב־2024 / צילום: Reuters, Artur Widak

ישראל חוזרת לתערוכה הביטחונית בצרפת ובדרך לסלון האווירי במרוקו

התעשיות הביטחוניות הישראליות ישתתפו ביורוסאטורי בצרפת, שנתיים לאחר שהוחרמו ממנה בגלל המלחמה ● במקביל הן צפויות להופיע בסלון האווירי במרוקו שיחול בחודש נובמבר

בנייה למגורים באשקלון. נוכחות חזקה לערי הדרום בטבלת השיאניות / צילום: Shutterstock

המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

עפ"י נתוני הלמ"ס לסיכום 2025, באשקלון נרשמו הכי הרבה התחלות בנייה בייעוד תעשייה ואחסנה - יותר מ־160 אלף מ"ר ● באופקים החלה בנייתם של יותר מ־59 אלף שטחי מסחר, ובתחום המגורים נכנסו ארבע מערי הדרום לעשירייה הראשונה

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

גוגל פיננס החדש הגיע לישראל ומסמן את השלב הבא במירוץ ה־AI

גרסת הבטא של הכלי הפיננסי החדש מבית גוגל נחתה בימים האחרונים בישראל ● בקרב הענקיות מנסים להשיג דומיננטיות בנישות השונות ולהשיג יתרון על המתחרות

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

רבעון שיא לאורמת עם זינוק של מעל 70% בהכנסות, המניה קופצת

חברת האנרגיה הגיאותרמית, שנסחרת במקביל בת"א ובניו יורק, פרסמה דוחות חזקים, שנתמכו על־ידי עליות חדות במגזרי המוצרים והאגירה שלה ● המנכ"ל דורון בלשר ציין כי רוב ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל ירוק שיתמוך בדאטה סנטרים שלהן, וגם מסר עדכון לגבי הדור הבא של האנרגיה הגיאותרמית

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

אסף רפפורט מסתובב עם פנקס צ'קים ורשימת חלומות, למרות שעסקת רשת 13 עוד לא אושרה

האישור לעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים טרם התקבל, אך הזרמת הכספים כבר החלה באמצעות הלוואות - לצד משיכת עיתונאים מהערוצים מתחרים לחברת החדשות ● בינתיים, בתאגיד צריכים להיערך במהירות לגיוס מחליפים, לקראת הבחירות הקרובות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רו"ח אמיר דוידוב נבחר לתפקיד סמנכ"ל המחלקה המקצועית ברשות המסים

מעל שנתיים לאחר עזיבתו של סמנכ"ל המחלקה המקצועית הקודם, הודיע מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על בחירתו של רו"ח אמיר דוידוב לתפקיד הסמנכ"ל

משמרות המהפכה מחזיקים במפתחות הכלכלה באיראן. טהרן, החודש / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

עם תקציבים של מיליארדים: הזרוע שמנהלת את איראן וכנראה לא שמעתם עליה

שני גופים אסטרטגיים נפרדים באיראן חולקים את השם ח'אתם אל־אנביא ומחזיקים את הישרדות המשטר: מטה בינוי דורסני השואב מיליארדים מהמשק למשמרות המהפכה, ומפקדת חירום המנהלת את הלחימה ואת המצור בהורמוז ● כך פועל המנוע הכלכלי־מבצעי של טהרן

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

המרצה שהפך לסלב של בני נוער יודע איך להפיג חרדות ממתמטיקה

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

מתו הקמפיין של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אל על ובזק משקיעות את התקציב הגדול ביותר, אבל הפועלים שוב לוקח את הדאבל

הפרסומת של הבנק מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה - בפעם הרביעית תוך פחות מחודשיים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעות הגדולות ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום, שייכות לחברת התעופה ולחברת התקשורת

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בשעה אחת העליות החדות בתל אביב הפכו לירידות; מניית נייס צנחה ב-19%

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת, לאחר שמרבית העליות נמחקו: ת"א 35 ירד בכ-0.4%, ת"א 90 עלה בכ-0.9% ● מדד הבנייה זינק בכ-3%, הביטחוניות צללו ● נייס נפלה לאחר פרסום הדוח הרבעוני ● שער הדולר ממשיך לרדת ועומד מתחת ל-2.92 שקלים

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 ● גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת כי מדד ת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

שר החוץ סער עם שר החוץ הגרמני / צילום: Reuters, Michael Kappeler/dpa

דלק סילוני לגרמניה: בישראל הכריזו על עסקה היסטורית, בברלין הסתייגו

שר החוץ הישראלי הודיע על אספקת דלק סילוני לגרמניה בשל חסימת הורמוז ● ההודעה הפכה לכותרות ראשיות במדינה, והעלתה תהיות האם גרמניה ניצבת בפני מחסור ● ברלין סייגה את הדברים: "מתקיימות שיחות בונות" ● בשלב זה, לא ברורים הלו"ז המתוכנן או עלויות

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

הטבלה לא משקרת? ברשת הופצו נתוני צמיחה, אבל יש בהם לא מעט בעיות

פרסום ויראלי ברשתות החברתיות טען ש"כשנתניהו לא בשלטון, מדינת ישראל מזנקת", אלא שמתברר שהוא נסמך על נתונים בעייתיים ● אבל לפני שנכנסים למלחמות הקרדיט, הכלכלנים מזהירים: אי אפשר לייחס צמיחה כלכלית שנתית לממשלה אחת בלבד ● המשרוקית של גלובס

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"