מטוס לופטהנזה / צילום: ap, Michael Probst
דוחות הרבעון הראשון של ענקית התעופה לופטהנזה מספקים הצצה לאופן שבו השיבושים בענף התעופה כבר מתורגמים למספרים: הפיצויים לנוסעים על עיכובים וביטולים עלו ב־17% לסכום של 55 מיליון אירו, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. גם הוצאות הסיוע לנוסעים זינקו ב־47% ל־73 מיליון אירו.
כמו כן, הקבוצה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות, כחלק מהתאמת הפעילות למציאות של אי־ודאות. לופטהנזה כבר הודיעה על קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בעונת הקיץ, בין היתר על רקע החשש ממחסור בדלק והצורך לשלוט בקיבולת.
● ישראל הודיעה שתספק דלק סילוני לגרמניה, אבל בברלין מצננים את ההתלהבות
● וויזאייר לא תקים בסיס בישראל לאחר פיצוץ של המשא־ומתן עם משרד התחבורה
הביטולים הללו לא פסחו על ישראל: כאן הפעילה החברה 65 טיסות שבועיות ליעדים מרכזיים באירופה. עד כה, ובהתאם למערכת ההזמנות שלה, החברה ביטלה את טיסותיה עד סוף יוני, כלומר, בסך־הכול בוטלו כארבעה חודשי פעילות, שהם כ־1,000 טיסות. נזכיר כי כבר בשבועות שלפני תחילת "שאגת הארי" צמצמה החברה פעילות, ובפרט הפחיתה טיסות לילה, ומאז תחילת המלחמה טרם חידשה את פעילותה לישראל.
לופטהנזה לא צמצמה פעילות רק בישראל, אלא הקפיאה שורה רחבה של יעדים במזרח התיכון בהם דובאי, אבו דאבי, עמאן, ביירות, ריאד, דמאם, ארביל, מוסקט וטהרן. חלק מהקווים הושעו לתקופות קצרות יחסית, בעוד שבמקרים אחרים ההקפאה תימשך עד תחילת עונת החורף בענף התעופה - בסוף אוקטובר.
למרות השיבושים בהורמוז, ההכנסות צמחו
במקביל להיצע שמצטמצם ולעלויות הפיצויים שטיפסו, גם העלויות הקשיחות עלו. הדלק מהווה את אחד המשתנים המרכזיים בתמונה. לפי החברה, עלויות הדלק צפויות לגדול בכ־1.7 מיליארד אירו בשנת 2026, על רקע הזינוק במחירי הדלק הסילוני בשל המלחמה במזרח התיכון והחשש משיבושים באספקה, בין היתר סביב מצר הורמוז. במקביל, החברה מציינת כי גידרה כ־80% מצריכת הדלק שלה לשנה זו, אך מדגישה כי עדיין קיימים סיכונים להמשך 2026, זאת במקרה של שיבושים נוספים באספקה או עלייה נוספת במחירים.
עם זאת, הכנסות קבוצת לופטהנזה עלו ב־8% ברבעון הראשון והסתכמו בכ־8.7 מיליארד אירו, לעומת הרבעון המקביל, והחברה מציינת כי המשבר אף יצר תנועת נוסעים חלופית דרך מוקדי הפעילות שלה. למעשה, הסכסוך במזרח התיכון הוביל לכך שנוסעים שינו את מסלולי הטיסה שלהם, ובמקרים רבים בחרו לנתב טיסות דרך אירופה ובפרט דרך מוקדי הפעילות של הקבוצה.
במקביל, גם פעילות המטען של החברה נהנתה מהשינויים הללו, כאשר שיבושים בנתיבי טיסה ובפעילות של חברות אחרות, יצרו ביקוש לשירותים חלופיים. עם זאת, למרות העלייה בהכנסות, הנתונים עדיין היו נמוכים מהציפיות בשוק.
תמונה למצב ענף התעופה כולו
קבוצת לופטהנזה היא אחת מקבוצות התעופה הגדולות בעולם, וכוללת בין היתר את לופטהנזה, סוויס, אוסטריאן איירליינס, בריסל איירליינס ויורווינגס, שפעלו בארץ בעת שגרה. באמצעות חברות־הבת שלה היא מפעילה רשת רחבה של טיסות קצרות וארוכות־טווח, עם מוקדי פעילות מרכזיים בפרנקפורט, במינכן, בציריך, בוינה, בבריסל וברומא - מה שממקם אותה בלב התעבורה האווירית בין אירופה לשאר העולם.
היקף הפעילות הזה מעניק לדוחות שלה משקל רב - מעבר למצב החברה עצמה. הקבוצה פועלת במגוון שווקים: תעופה פנים־אירופית, טיסות ארוכות־טווח, פעילות מטען ושירותים תעופתיים - ולכן השינויים שהיא מציגה משקפים לא רק החלטות ניהוליות נקודתיות, אלא תגובה למצב רחב יותר בענף התעופה. כאשר היא מצמצמת קיבולת, מעלה מחירים או מתמודדת עם עלויות דלק ושיבושים תפעוליים, מדובר לרוב בתהליכים שמתרחשים במקביל גם אצל מתחרותיה.
קיצוצי טיסות ושינויים במגוון חברות בענף
התמונה שצויירה כאן אינה ייחודית ללופטהנזה. נתוני חברת האנליטיקה Cirium מצביעים על קיצוץ של כ־13 אלף טיסות בעולם בחודש מאי בלבד, לצד ירידה של כ־2 מיליון מושבים.
כך למשל, חברות בארה"ב החלו בהתאמות משמעותיות, יונייטד איירליינס קיצצה כ־5 אחוז מהקיבולת המתוכננת ודלתא איירליינס הפחיתה כ־3.5 אחוז וביטלה את תוכניות הצמיחה שלה לרבעון. במקביל, חברות בעולם משנות את אופן הפעילות - מצמצמות תדירויות, מבטלות טיסות פחות רווחיות, מוסיפות היטלי דלק ונמנעות מהפעלת קווים שעלולים להיפגע משיבוש באספקת הדלק.