לראשונה זה 13 שנה רשות התחרות מכריזה על קבוצת ריכוז חדשה במשק: חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי). הרשות טוענת כי הבנקים גבו ביתר מהציבור 20 מיליארד שקל בשנים 2022־2023 על אפליית לקוחות בפיקדונות בשל היעדר תחרות. הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, לא הסתפקה בהכרזה, אלא הודיעה בנוסף כי בתוך שנה מהיום, במאי 2027 יוטלו על הבנקים שורה של הגבלות בתחום הפיקדונות.
● התביעה הייצוגית נגד בנק הפועלים שקיבלה חיזוק מבנק ישראל
● טור דעה | המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית
● הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים
אם לשפוט לפי תגובת שוק ההון נראה שבבנקים לא מתרגשים מההכרזה והמניות בסקטור נצבעו ירוק בוהק במהלך יום רביעי ועלו בשיעור של בין 1% ליותר מ־2% (זאת, פרט לבנק דיסקונט שירד). ייתכן שמבחינתם המהלך הנוכחי כבר תומחר מזמן, שכן לממונה על התחרות נדרשו שלוש שנים להשלים את הבדיקה, וכעת טוענים בשוק שהמשמעות היא בעיקר טכנית, ולא תשפיע דרמטית על רווחי הבנקים.
מה מצאה הבדיקה?
הבדיקה שערכה רשות התחרות מאז 2023 מצאה כי הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות, ונרשם זינוק במרווחי הריבית שלהם, כלומר בפער שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לעומת הריבית שהם נותנים בפיקדונות. עוד נמצא, כי לקוחות הבנקים סובלים מתחרות מועטה, כולל חסמי מעבר מבנק לבנק וקושי לבצע השוואת מחירים. התוצאה: רוב הלקוחות נשארים בבנק שלהם גם כשיכולים היו לקבל תנאים טובים יותר במעבר ו־86% מהם צורכים פיקדון בבנק שבו הם מנהלים חשבון עו"ש. בהתאם לכך, כהן הטילה על הבנקים שורה של הגבלות, המגיעות אחרי שימועים שנערכו להם.
מה כוללות ההגבלות?
לפי רשות התחרות, כיום הבנקים נמנעים מלהציע מוצרים בנקאיים בודדים ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש. בנוסף, לקוחות שונים מקבלים ריביות שונות על פיקדונות ולקוחות שאינם פונים לבנק מקבלים ריביות פחות טובות. במצב הנוכחי, הריבית שמפורסמת על ידי הבנק אינה משקפת את הריביות שהבנק מעניק בפועל על פיקדונות.
כהן אוסרת אפוא על אפליה של לקוחות, מחייבת לאפשר גם למי שאינו מנהל חשבון עו"ש לפתוח פיקדון בבנק, ודורשת שקיפות מלאה בין הפרסום לבין המצב בפועל במטרה להקל על השוואת מחירים ולהפחית את חסמי המעבר.
"המהלך צפוי לסייע משמעותית בקידום תחרות מול משקי הבית", כך מעריך הממונה על התחרות לשעבר, פרופ' דיוויד גילה. לדבריו, "אם לקוחות קטנים יוכלו ליהנות מאותה הריבית על הפיקדונות שנהנים ממנה לקוחות עסקיים גדולים מאוד, יש כאן בשורה מאוד משמעותית, משום שהבנק לא יוכל, כפי שעשה בעבר, להפלות בצורה בוטה לרעה את הלקוחות הקטנים, למרות שהעלויות שלו בטיפול בפיקדונות דומות בין הלקוחות הקטנים והגדולים. זה יכול לעזור לפתור את כשל השוק שהיינו עדים לו בשוק הפיקדונות".
עוד מחייבת כהן את הבנקים לפנות ללקוח באופן יזום לפני חידוש או פירעון של פיקדון ולהציג לו הצעות מחיר לפיקדונות ולקרנות כספיות שאותם יוכל לרכוש בהליך פשוט ונוח. ברשות זיהו, כי כאשר הפיקדון צפוי להשתחרר, לבנק יש אינטרס להשאיר את הכספים אצלו ולכן הם נמנעים מלעדכן את הלקוחות לגבי האפשרות לחידוש ולגבי אלטרנטיביות להשקעה.
הגבלה נוספת נוגעת למרכזי כספים, המהווים בעצמם תחרות לבנקים הגדולים. מדובר בגופים פיננסיים המרכזים אצלם כספי לקוחות ומפקידים אותם בפיקדונות כדי לקבל ריבית. כהן חוששת כי הבנקים מציעים למרכזים הללו תנאים רעים יותר כדי לפגוע בתחרות, ועל כן היא אוסרת על הבנקים הגדולים לסרב להתקשר איתם ולהפלות אותם.
כהן אף מתייחסת לניוד פיקדונות וקרנות כספיות בין בנקים - או מבנק לגוף פיננסי אחר. היא מחייבת את הבנק המקורי ואת הבנק שאליו מעביר הלקוח את הפיקדון לעשות את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח לנייד את הפיקדון. ההעברה תצטרך להיעשות באופן מקוון ובחינם, ואסור יהיה להקשות על הבנק שאליו מבקש הלקוח לעבור לבצע בעצמו את הניוד.
ברשות התחרות הסבירו, כי נכון לסוף שנת 2024, חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות שולטות יחד בכ־98% מנכסי המערכת הבנקאית, כאשר שתי הקבוצות הגדולות, לאומי והפועלים, מחזיקות יחד בכ־48% מהנכסים. לאורך השנים הצטמצם באופן משמעותי מספר הבנקים הפעילים בישראל. מתוך 12 בנקים מסחריים עצמאיים שפעלו לפני כ־20 שנה בנוסף לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, נותר כיום בנק עצמאי אחד בלבד, ורק בשנים האחרונות החל לפעול בנק חדש (וואן זירו).
כמה הפסיד הציבור
הבדיקה של רשות התחרות נולדה על רקע העלאת הריבית מצד בנק ישראל בשנת 2022. בתגובה על המהלך, הבנקים החלו להעלות את הריבית על הפיקדונות ונוצר פער חד בין הרווחים שהפיקו מפיקדונות של משקי בית לאלה של עסקים. באותה תקופה נרשמה גם עלייה ניכרת ברווחי הבנקים.
חישוב שערכה הרשות מצא, כי במצב שבו מרווח הפיקדונות של משקי הבית היה משתנה באופן זהה לזה של העסקים הגדולים, הרווח של הבנקים ממשקי הבית היה מצטמצם, כאמור, בכ־20 מיליארד שקל בשנים 2022 ל־2024 - סכום שהיה יכול לעבור למשקי הבית במקום לבנקים.
ברשות הזכירו, כי הכרזה על קבוצת ריכוז נעשתה בפעם האחרונה בתחום הנמלים בשנת 2013 בה נקבע שנמל חיפה ונמל אשדוד הם קבוצת ריכוז במתן שירותי פריקה וטעינה של מכולות מקומיות בקווי הובלה ימיים סדירים. עוד נאסר אז על הנמלים להפעיל את נמל המפרץ ונמל הדרום. ההליך ההוא הסתיים בהסכמה עם הנמלים.
"צעד קיצוני ולא מידתי"
כאמור בשוק ההון נותרו אדישים להחלטה ומדד הבנקים נסחר בעליות במהלך יום רביעי. עם זאת מתחילת השנה בזמן שמדד ת"א-35 טס ב-26%, מדד הבנקים עלה בפחות מ-10%, כאשר בין הסיבות לכך היו מס רווחי יתר שהסכימו הבנקים לשלם לקופת המדינה כפשרה מול משרד האוצר. וכן בעיקר, הצפי להפחתות הריבית על ידי הנגיד. גורמים עימם שוחחנו בשוק מעריכים שלא תהיה השפעה דרמטית על רווחי הבנקים, אבל מודים שמדובר במהלך שלילי עבורם. מי שיצא בנחרצות נגד המהלך הוא הרגולטור הישיר של הבנקים - בנק ישראל.
מהבנק המרכזי נמסר כי "בנסיבות העניין, ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז היא צעד קיצוני ולא מידתי שעלול מחד להרתיע משקיעים מלפעול בישראל ומאידך אינו צפוי להוביל באופן כלשהו להגברת הרווחה של לקוחות הבנקים", אמרו בבנק ישראל. "זאת, בפרט בשל העובדה כי מרבית ההוראות הנלוות להכרזה כבר יושמו בפועל על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל".
בבנק ישראל הזכירו לעניין הפיקדונות בבנקים, כי חלה כבר כיום חובת פרסום מרוכז והשוואתי של פיקדונות נפוצים בבנקים, לרבות מנגנוני חיפוש והשוואה. כמו כן ציינו כי חלה "חובת הצגת מידע ביחס לקרנות כספיות", צעד שהוסדר להגברת התחרות. עוד הוסיפו שם כי האפשרות לפתיחה ולניהול פיקדון ללא חשבון עובר ושב, וכן הקלות בניוד כספים בין בנקים, הוסדרו גם הן בעבר. "ההכרזה וההוראות הנלוות לה נותרות במידה רבה מהלך הצהרתי בלבד, אשר פוגע בוודאות הרגולטורית במשק הישראלי ולכן עלול להרתיע משקיעים מלפעול בישראל, מבלי לייצר תועלת תחרותית כלשהי", סיכמו בבנק המרכזי.
"יחסי ציבור ולא מעבר"
ואכן, גם בשוק מסכימים כי ההשפעה על הבנקים אמנם שלילית, אך לא דרמטית. אלון גלזר, אנליסט הבנקים וסמנכ"ל לידר שוקי הון אומר בשיחה עם גלובס: "ברור שזה לא טוב. משום שלא טוב שמטילים הגבלות ולא טוב שאתה מוגדר 'לא תחרותי'. אם אני צריך לנחש האם זה אמור לעשות דרמה גדולה ברווחיות העתידית של הבנקים? כנראה שלא. הדבר הכי רע, הוא שאנחנו לא יודעים איך זה ישפיע. ובנוסף שהבנקים מקבלים פתאום עוד רגולטור. עד היום היו בעיקר תחת פיקוח בנק ישראל, פתאום יש עוד רגולטור על הראש. בינתיים עם זאת, קשה לראות בטווח הקצר השלכות על הרווחיות שלהם. מן הסתם זה עלול בעתיד".
במערכת הבנקאית הגיבו בזעם רב להחלטת הממונה. גורם במערכת הבנקאית אמר לגלובס: "זה מהלך שלא נעשה אף פעם בשום שוק. צריכים להתרחש מקרים קיצוניים במיוחד בכדי לנקוט בצעד כזה. והאבסורד הוא שזהו צעד חסר ערך, צעד של יחסי ציבור ולא מעבר לזה". אותו גורם מעריך כי הבנקים ייקחו את הנושא לבית המשפט. "בתכלס זה יותר סוג של ניסיון כניסה של רגולטורית לתחום הבנקים".
