גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטבלה לא משקרת? ברשת הופצו נתוני צמיחה, אבל יש בהם לא מעט בעיות

פרסום ויראלי ברשתות החברתיות טען ש"כשנתניהו לא בשלטון, מדינת ישראל מזנקת", אלא שמתברר שהוא נסמך על נתונים בעייתיים ● אבל לפני שנכנסים למלחמות הקרדיט, הכלכלנים מזהירים: אי אפשר לייחס צמיחה כלכלית שנתית לממשלה אחת בלבד ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ
בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

"הטבלה לא משקרת: כשנתניהו לא בשלטון, מדינת ישראל מזנקת" - כך נקבע בפרסום ברשת איקס שזכה לאלפי תגובות. בפרסום - שהופץ במהרה בשלל הרשתות החברתיות, מוצגת טבלה עם אחוז הצמיחה השנתי מ־1992 עד 2025, כשליד כל שנה מצוין גם מי עמד בראשות הממשלה באותה עת. כל שורה בטבלה נצבעה בצבע מסוים, לפיה גובה הצמיחה: ירוק, צהוב וכתום.

הנתונים מגלים: האלימות הקשה מצד קטינים מתפתחת לתופעה רחבה
מה קרה לגניבות הרכב בשנתיים האחרונות?

ואכן, במבט ראשון נראה שהממצאים באמת מובהקים: לפי הטבלה, רוב תקופות השפל מזוהות עם כהונותיו של בנימין נתניהו, בעוד שתקופות של צמיחה גבוהה מיוחסות לראשי ממשלה אחרים - בהם אריאל שרון, אהוד אולמרט, נפתלי בנט ויאיר לפיד.

אבל לפני שאתם לוחצים על כפתור השיתוף או מעבירים לחברים בוואטסאפ, כדאי להעיף עוד מבט בנתונים. כי כשמתעמקים בו קצת, נחשפות לא מעט בעיות מהותיות בפרסום הוויראלי הזה. אז ננסה לעשות סדר.

הנתונים הנעלמים

קודם כל, צריך להגיד מילה על הדבר הבולט ביותר בטבלה - הצבעים. הצבע הירוק ניתן לצמיחה גבוהה במיוחד (מעל 5%), צהוב לצמיחה "טובה" (4%־5%), וכתום לכל מה שמתחת לכך. כבר כאן עולה בעיה: ההבחנה בין צמיחה ממוצעת, צמיחה חלשה וצמיחה שלילית אינה מבוססת על הגדרה כלכלית רשמית, ונראית שרירותית למדי.

חוץ מזה, בטבלה משום מה לא מופיעים השנים 2001־2004. וזה חשוב, שכן השמטת השנים 2001־2004 משפיעה משמעותית על התמונה הכוללת. בשנים אלו, תחת ממשלת אריאל שרון, המשק הישראלי חווה תקופה קשה: בשנת 2001 הצמיחה עמדה על כ־0.3%, בשנת 2002 נרשמה צמיחה שלילית, וב־2003 הצמיחה הייתה נמוכה יחסית - סביב 1.4%. הוצאת השנים הללו יוצרת הטיה שמבליטה את השנים החזקות של ממשלות מסוימות תוך הסתרת התקופות החלשות שלהן.

לתקופה הזו הייתה גם חשיבות רחבה יותר. במהלך האינתיפאדה השנייה הכלכלה הישראלית נפגעה קשות, אך התאוששה יחסית במהירות. חלק מההתייצבות מיוחס למדיניותו של נתניהו כשר אוצר, שכללה קיצוץ בקצבאות והפחתת מיסים. ד"ר יניי שפיצר, שהיה עד לאחרונה מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, מסביר שנתניהו קידם צעדים שהגדילו את ההשתתפות בשוק העבודה, אך טוען שגם כיום נדרש שיפור בתחום הזה.

בעיה נוספת בטבלה היא היחס הלא עקבי לגורמים חיצוניים. כך למשל, משברים עולמיים כמו המשבר הפיננסי של 2008־2009 או משבר הקורונה ב־2020 מוצגים כהסבר לשנות שפל. אך כאשר מדובר בשנות צמיחה גבוהה תחת ממשלות אחרות, כמעט שלא נלקחים בחשבון גורמים גלובליים חיוביים. לדוגמה, בשנים 2021־2022 נרשמה צמיחה גבוהה בישראל - אך זו הייתה מגמה עולמית שנבעה בעיקר מההתאוששות ממשבר הקורונה, כפי שהראינו בבדיקות קודמות. לכן, לא בהכרח מדובר בתוצאה של מדיניות ייחודית של ממשלת בנט־לפיד.

ולא פחות חמור: גם הנתונים עצמם לא תמיד מדויקים. לפי הטבלה, בשנים 2010־2011 הצמיחה עמדה על כ־4.5%־4.6%, אך נתוני בנק ישראל מצביעים על צמיחה של כ־5.5% בשנים אלו - פער שמשנה את הסיווג ואת הרושם הכללי. מנגד, הטבלה מדגישה את שנת 2005 תחת שרון כשנה חריגה עם צמיחה של 5.3%, בעוד שלפי נתוני בנק ישראל הצמיחה בפועל הייתה קרובה יותר ל־4.4%.

מי אחראי לצמיחה?

אבל אם כבר נכנסנו לקרב הקרדיטים על נתוני הצמיחה של ישראל, מומלץ לפרוס רקע קצר. נהוג לחלק את הכלכלה הישראלית לשתי תקופות עיקריות: מהקמת המדינה ועד תחילת שנות ה־70 נרשמה צמיחה גבוהה במיוחד, ומשנת 1974 ואילך נרשמה צמיחה מתונה יותר בעקבות משבר הנפט ומלחמת יום הכיפורים. שפיצר מסביר שמדובר למעשה במגמה עולמית: עד שנות ה־70 העולם המערבי כולו צמח בקצב חריג במונחים היסטוריים, כאשר ישראל צמחה עוד יותר מהר מהממוצע.

שפיצר מציין גם תקופה שלישית - בין 1973 ל־1985. לדבריו, מה שאפשר לישראל להיחלץ ממשבר עמוק היה תוכנית הייצוב של 1985. "זאת הייתה נקודת מפנה - מקבלי ההחלטות קיבלו החלטות נכונות שמנעו הידרדרות כלכלית".

מאז, הוא אומר, ישראל צומחת פחות או יותר בקצב דומה לזה של שאר מדינות המערב. גם תהליכי הליברליזציה וההפרטה משנות ה־80 ועד תחילת שנות ה־2000 לא היו מזוהים עם ממשלה אחת בלבד, אלא היו תהליך הדרגתי שנמשך תחת ממשלות פרס, שמיר, רבין, נתניהו, שרון ואולמרט.

תקופה של יציבות?

ומה קרה תחת כהונותיו של נתניהו? כאן גם נרשמו לא מעט שנים של צמיחה יציבה. בין 2010 ל־2019, המשק הישראלי לא הציג שיעורי צמיחה חריגים במיוחד, אך גם לא חווה חולשה משמעותית. ברוב השנים הללו הצמיחה נעה בין ממוצעת למעל הממוצע, תוך שמירה על יציבות יחסית לאורך זמן.

לפי שפיצר, "העובדה שאנחנו ממשיכים לצמוח בקצב דומה לשאר מדינות המערב מראה שאין מדיניות ספציפית שפוגעת בכלכלה שלנו - אבל גם לא מדיניות שמביאה לצמיחה חריגה לטובה. אנחנו יציבים. מאז עלייתו של נתניהו ב־2009, אנחנו פחות או יותר באותו מקום".

וכשמסתכלים על גרף הצמיחה בישראל לאורך השנים, צצה תופעה בולטת נוספת: ההתאוששות המהירה יחסית ממלחמות ומבצעים: "יש כאן שתי תפיסות", אומר שפיצר. מצד אחד, קיימת יכולת הסתגלות - השוק כבר רגיל לכך שיש בישראל מבצעים ומלחמות מדי כמה שנים. אם המלחמה נתפסת כמוצלחת, זה אפילו עשוי לחזק את אמון המשקיעים".

אך מצד שני, ייתכן שלדינמיקה הזאת גם יש השפעות שליליות. שפיצר מצטט את טענתו של פרופ' יוסי זעירא, מהאוניברסיטה העברית: "ישראל לא מממשת את הפוטנציאל הכלכלי המלא שלה בגלל מחסור כרוני בהשקעות, שנובע מרמת הסיכון הגבוהה במשק הישראלי".

כמה הממשלה משפיעה?

אבל דומה שהבעיה המהותית ביותר בטבלה המפורסמת היא ההנחה המובלעת שמקשרת צמיחה בשנה ספציפית עם הממשלה המכהנת. "ההחלטות החשובות ביותר במדיניות כלכלית הן ארוכות טווח", שפיצר טוען. "בדרך כלל לא רואים את התוצאות בתוך קדנציה אחת - אם הממשלה פועלת נכון, ההשפעה נבנית בהדרגה לאורך עשורים. מנגד, כשמקבלים החלטות הרסניות, רואים את זה מהר. קל לשבור, קשה לבנות".

פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן באוניברסיטת ת"א, מסכים: "המשק לא מושפע רק מממשלה אחת או מקדנציה מסוימת. אלה תהליכים ארוכי טווח". לדבריו, כיום הצמיחה מושפעת במידה רבה מסקטור ההיי־טק, שכן בעוד שרק כ־10% מהישראלים עובדים בהיי־טק, פריון העבודה שלהם גבוה בכ־25% מממוצע ה־OECD, בעוד ששאר המשק נמצא כ־40% מתחת לממוצע. "ההיי־טק מחזיק ומייצב את הכלכלה הישראלית. בלי השקעה רחבה יותר בחינוך ובהכשרה מקצועית, הסקטור הזה לא יוכל להחזיק את המשק לבדו".

בן־דוד מדגיש ש"מה שמייצר צמיחה אמיתית הוא פריון - שיפורים טכנולוגיים הנובעים משדרוג הידע והמיומנויות. אלו תהליכים ארוכי טווח. ישראל נמצאת בתחתית המדינת המפותחות במבחני פיז"ה בלימודי ליבה, והממשלה לא עושה מספיק בנושא. זו לא רק הממשלה הנוכחית ולא רק ממשלות נתניהו - זו בעיה שמוזנחת כבר שנים".

ומכאן גם נגזרות המסקנות לעתיד. לדעת שפיצר, "אם נמשיך באותו מסלול של מלחמות ומבצעים חוזרים, כנראה שנמשיך לצמוח בקצב רגיל". אבל, הוא מזהיר, "ככל שהחברה החרדית תגדל ללא שילוב רחב יותר בשוק העבודה והנחלת לימודי ליבה, הדבר יכביד על הצמיחה. בעוד 30־40 שנה זה עלול לפגוע משמעותית במעמד הכלכלי של ישראל".

בן־דוד מסכם: "אפשר עדיין לתקן, אבל אנחנו מתקרבים לנקודת אל־חזור - גם דמוגרפית וגם כלכלית. בלי שינוי ארוך טווח בחינוך, בתעסוקה ובתשתיות אנושיות, יהיה קשה מאוד לשמור על היתרון הכלכלי של ישראל".

עוד כתבות

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

המרצה שהפך לסלב של בני נוער יודע איך להפיג חרדות ממתמטיקה

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

משמרות המהפכה מחזיקים במפתחות הכלכלה באיראן. טהרן, החודש / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

עם תקציבים של מיליארדים: הזרוע שמנהלת את איראן וכנראה לא שמעתם עליה

שני גופים אסטרטגיים נפרדים באיראן חולקים את השם ח'אתם אל־אנביא ומחזיקים את הישרדות המשטר: מטה בינוי דורסני השואב מיליארדים מהמשק למשמרות המהפכה, ומפקדת חירום המנהלת את הלחימה ואת המצור בהורמוז ● כך פועל המנוע הכלכלי־מבצעי של טהרן

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

פרויקט של מחיר למשתכן / צילום: Shutterstock

לא הצליחה למכור את דירות מחיר למשתכן שלוש שנים: האם החברה יכולה למכור אותן בשוק הפרטי?

חברת בנייה ביקשה לחייב את המדינה לאפשר לה למכור דירות שלא הצליחה למכור במסגרת מחיר למשתכן בשוק הפרטי ● המדינה התנגדה, ובית המשפט קבע כי אם ייענה לבקשתה, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של החברות למכור במסגרת התוכנית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט נסוגה מהשיאים; הראלי במניות השבבים נעצר

הנאסד"ק ירד ב-0.2% ● מניות השבבים ירדו לאחר ראלי של 65% מתחילת השנה, בעוד מניות התוכנה זינקו ● מניית ARM נפלה לאחר הדוח הרבעוני ● מניית דאטהדוג, חברת ניטור הענן זינקה בכ-30% ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מחזור מסחר היסטורי בבורסה בעקבות עדכון המדדים. איזו מניה בלטה מעל כולן?

המדדים המובילים ננעלו בירידות, לאחר עדכון המדדים החצי־שנתי של הבורסה ● טאואר לבדה ריכזה מחזור של כמעט 2 מיליארד שקל ● בשווקים ברחבי העולם ניכרת אופטימיות ביחס לאפשרות שתסתיים המלחמה נגד איראן ● השקל ירד מתחת ל-2.9 שקלים, שיא של כ-33 שנה ● אורמת זינקה לאחר שדיווחה הלילה ועקפה את צפי האנליסטים ● היום, עדכון המדדים החצי-שנתי צפוי לגרור מחזורי מסחר גבוהים

זום גלובלי / צילומים: AP-Angelina Katsanis, Susan Walsh, Ananya Das

לראשונה זה שנתיים: ההישג של אוקראינה במלחמה עם רוסיה

הסעיף החדש והמדאיג שנכנס לחוקה בקוריאה הצפונית • רוסיה איבדה בחודש האחרון יותר שטח ממה שכבשה, והפוליטיקאית הבכירה בהודו שמסרבת לקבל את תוצאות הבחירות

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"

תערוכת יורוסאטורי בצרפת ב־2024 / צילום: Reuters, Artur Widak

ישראל חוזרת לתערוכה הביטחונית בצרפת ובדרך לסלון האווירי במרוקו

התעשיות הביטחוניות הישראליות ישתתפו ביורוסאטורי בצרפת, שנתיים לאחר שהוחרמו ממנה בגלל המלחמה ● במקביל הן צפויות להופיע בסלון האווירי במרוקו שיחול בחודש נובמבר

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

חמארה דה פיג'וטו / צילום: אמיר מנחם

החמארה החדשה שעושה חשק להזמין את כל התפריט

המקום החדש בפאתי שוק לוינסקי בתל אביב הוא מקום פשוט, עכשווי, שעושה חשק להסתער על כל התפריט – והמחירים מאפשרים את זה

צילומים: AP-Charles Krupa, שאטרסטוק

קריסת החברה שמוכיחה: לא תמיד מניעת מיזוג מועילה לצרכן

חברי הכנסת צריכים חיזוק ● האם תחרות היא תמיד עדיפה ● ולמה עבודה של שנה וחצי הלכה לפח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

צילום: טלי בוגדנובסקי

תוכנית המתאר של תל אביב: ניתן להגיש התנגדויות עד יום שבת

תוכנית המתאר מתאימה את התכנון בעיר להקמת המטרו ולתמ"א 70, שקובעת זכויות בנייה רבות לאורך צירי המטרו ● עד כה הוגשו 72 התנגדויות, כשהמתנגד הבולט ביותר הוא דווקא מהנדס העיר