וולבו ES90 חשמלית / צילום: יח''צ
באמצע אפריל ערכה וולבו אירוע חגיגי לרגל 99 שנים להיווסדה, אלא שהאירוע החגיגי לא התקיים בשוודיה, ארץ הולדתה, אלא במרכז הכנסים הלאומי בבייג'ינג. הבחירה לא הייתה מקרית; סין היא מדינת האם של קבוצת ג'ילי, בעלת הבית של וולבו, וגם חמישה מתוך שמונת מפעלי הייצור הגלובליים של וולבו ממוקמים בסין, לעומת מפעל בודד בשוודיה.
● ההתקפלות של ביטוח ישיר והדגמים שמחיר הפוליסה שלהם נחתך ב-30%
● המהפך שעשוי לדחוק את טויוטה ויונדאי מצמרת הפלח ההיברידי
אפשר לראות בכך עדות להצלחה של "ספונסר" סיני עשיר בהפיכת חברת נישה אירופית למודת טלטלות ליצרנית גלובלית רווחית. אבל אחרים יראו בכך הוכחה לדרך שבה משתלטים הסינים על "חברות מורשת" אירופיות, שואבים מהן ידע הנדסי מתקדם ומיישמים אותו בשורה רחבה של דגמים ומותגים שנוגסים במכירות של אותן חברות אירופיות.
בינתיים, בעלת הבית הסינית ממשיכה לשחרר קצת חבל (ותקציבים) לחברה הבת השוודית שלה עבור דגמים עם עיצוב ומיתוג עצמאי. אחד התוצרים היא מכונית הפרימיום־מנהלים החשמלית החדשה ES90.
עיצוב חיצוני
באגף העיצוב ויתרה וולבו על תצורת הסדאן המקובלת בפלח רכבי השרד לטובת תצורה המכונה "שתיים וחצי קופסאות", כלומר מכונית עם בליטת זנב קצרה יחסית ודלת חמישית מתרוממת מאחור.
המבנה הזה לא מצליח להסתיר את העובדה שה־ES90 גדולה מאד, עם אורך של כמעט 5 מ', רוחב 1.94 מ' וגובה די חריג לקבוצה של 1.55 מ'. בגרסה עם מתלי האוויר שבה נסענו יש גם מצב "שטח" שמוסיף עוד כמה סנטימטרים לגובה הכולל, שמציב אותה בגובה דומה לשל קרוס־אובר.
החרטום המסיבי מציג אלמנטים שמוכרים מדגמי וולבו אחרים, דוגמת פנסים עם תצורת תאורה ייחודית למותג וגריל "חסום" עם סמל גדול במרכזו. פרופיל הצד שובר שגרה עם גג שזורם לאחור בקימור אלגנטי, ופוגש בעמוד גג אחורי שנוטה לעבר בליטת זנב קצרה. קו החלונות צר יחסית למשטחי המרכב המסיביים והחישוקים הענקיים.
את המראה יוצא הדופן משלימים זנב/דלת אחורית עם חלק תחתון אנכי ושמשה אחורית כמעט אופקית. נחזור לשמשה הזו בהמשך. זה עיצוב עם הרבה נוכחות, שמצליח למשוך תשומת לב גם על כבישי ישראל שרוויים בדגמים ומותגים חדשים.
פנים הרכב
הכניסה לתא הנוסעים נוחה בזכות רצפה גבוהה יחסית ומפתח דלתות רחב. חבל שבוולבו החליטו לוותר על שלט פיזי ולהפקיד את פתיחת הדלתות בידי אפליקציה או גרוע מכך - בכרטיס "חכם" שצריך להצמיד פיזית לרכב, בדיוק כמו בטסלה. וזו לא מחמאה.
מרחב הפנים עצום בגודלו ומזכיר רכבי קרוס־אובר ענקיים למעט מרחב הראש. המושבים הקדמיים רחבים וממוקמים די גבוה, ובהתאם למסורת של וולבו העיצוב הארגונומי שלהם נוח מאד לנסיעות ארוכות. המושב האחורי רחב מספיק עבור שלושה מבוגרים גדולים ומציע מרחב רגליים כמעט מוגזם בגודלו, כפי שניתן לצפות מבסיס גלגלים באורך 3.1 מ'. ביחד עם הדלתות האחוריות הענקיות והחלונות הארוכים, התחושה מאחור היא של ישיבה בלימוזינת VIP מתוחה.
בניגוד בולט, לתא המטען נפח צנוע של 424 ליטר בלבד, אם כי לאחר קיפול מסעד המושב אפשר להעמיס בקלות לתוך הרכב אריזות שטוחות וארוכות של איקאה. בכל זאת, רכב שוודי.
הראות לפנים ולצדדים טובה אבל הראות לאחור חסומה כמעט לחלוטין בשל השמשה הצרה והאופקית. גם מי שלא סומך על מצלמות היקפיות בעת נסיעה לאחור יצטרך לסגל הרגלים חדשים.
הנדסת האנוש מאמצת את הפילוסופיה המינימליסטית של טסלה ומרכזת את רוב הפיקוד והבקרה בלוח מחוונים אופקי מלבני שלצידו מסך אנכי ענק ושטוח. במערך הפיקוד אין כמעט מתגים פיזיים וכל השליטה מתבצעת באמצעות תפריטי מגע או פקודות קוליות. זה מטרד לא קטן כשרוצים לכוון במהירות את מראות הצד, לשנות את הצללת הגג, לכוונן את המושב ואת מערכת האקלים וכו', אבל בעלי טסלה יסתגלו במהירות.
כפיצוי מקבלים גרפיקה נאה וממשק אנוש שמטמיע באופן מלא את מערכת ההפעלה לרכב של גוגל. זו מפיגה את השעמום בנסיעות ארוכות ומתפקדת כמעין שילוב של יועץ, די.ג'יי, מידען ונווט עם שליטה במערכות הרכב. הכל באמצעות פקודות קוליות פשוטות.
המכונית אמנם מיוצרת בסין אך איכות הייצור והגימור שלה מרשימה והעיצוב הסקנדינבי הרגוע עטוי בחומרי דיפון איכותיים ונעימים. גם בידוד הרעשים, בגרסה הבכירה בה נסענו, הוא מהטובים בפלח ויוצר סביבה אקוסטית אידיאלית למערכת קול הרצינית.
האבזור התקני מכובד גם בגרסת הבסיס, כמתבקש מהמחיר, אבל כדי לקבל פריטים כמו הגה חשמלי, חלונות אקוסטיים, מתלי אוויר, שליטה חשמלית בשקיפות גג הזכוכית ועוד, צריך לבחור בגרסאות הבכירות והיקרות עוד יותר.
מנוע וטווח חשמלי
המכונית משווקת בישראל רק בגרסה חד־מנועית עם הספק של 333 כ"ס וסוללה בקיבולת 92 קילוואט-שעה. ההספק צנוע ביחס למקובל כיום בחשמליות גדולות אבל התאוצות נמרצות, חלקות ומותאמות היטב לאופי הרגוע של המכונית ושל לקוחותיה.
היצרן מצהיר על טווח מכובד של עד 661 ק"מ בגרסת הבסיס ו־638 ק"מ בגרסת ה"אולטרה" שבה נסענו. אבל לגג הזכוכית הגדול אין כיסוי פיזי נגלל ונדרשת הפעלת מזגן כדי לקרר את החלל הגדול גם במזג אוויר מתון. לפיכך אפשר לצפות לטווח ריאלי של 500-550 ק"מ פלוס מינוס. הסוללה תומכת בטעינה מהירה של עד 350 קילוואט.
על הכביש
על הכביש המכונית מכוילת בעיקר עבור האח"מים שבמושב האחורי. ההיגוי נוטה לצד הקליל למעט במצב הספורטיבי, וגם בגרסה הבכירה עם מתלי האוויר עדיין יש לא מעט נטיית גוף בפניות הדוקות ותנועות אנכיות בעת מעבר על מהמורות. בחירה במצב הקשיח יותר של מתלי האוויר משפרת את ספיגת הזעזועים ומרסנת את תנודות הגוף.
המכונית מצטיינת בשיוט מהיר למרחקים ארוכים בזכות יציבות כיוונית מופתית ונוחות מצוינת במהירויות גבוהות. טרם נסענו בגרסאות הבסיס שאינן מצוידות במתלי אוויר, וקרוב לוודאי שהכיול שלהן יהיה שונה. מצב ה"שטח" של מתלי האוויר מגדיל את מרווח הגחון לכמעט 21 ס"מ והוא בונוס מפתיע ומשעשע, שמאפשר למכונית המהודרת הזו לצלוח ללא נזק דרכי עפר משובשות, במהירות נמוכה, להפתעת בעלי ג'יפים קשוחים שבסביבתה. כמקובל אצל וולבו יש גם מערכת מקיפה של מערכות סיוע לנהיגה, שאכן מסייעות מבלי להטריד את הנהג ללא הרף.
מחיר
גרסת הבסיס של ה־ES90 עולה 420 אלף שקל, ובישראל זה נחשב מחיר כניסה די נוח עבור מכונית חשמלית של מותג פירמיום אירופי בממדים האלה. הגרסה הבכירה שבה נסענו עולה כ־540 אלף שקל וזו כבר טריטוריית מכירות דלילה יותר לכלי רכב חשמליים בכלל ולרכבי פאר בפרט. מנגד, קשה למצוא בשוק עוד מכוניות מנהלים/שרד ייחודיות שאינן תלויות באספקת דלק וגם יכולות להימלט לדרכי עפר במצבי חירום. ובישראל מצב חירום הוא הנורמה.
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו I5-40
580 אלף שקל לגרסה החד־מנועית של I5 החדשה. מנוע אחורי בהספק 340 כ"ס שמאיץ ל־100 קמ"ש ב־6 שניות, וסוללה עם טווח של עד כ־550 ק"מ. השלדה ספורטיבית והתא מרווח ומפואר.
מרצדס EQE
499-599 אלף שקל לחשמלית של מרצדס. עיצוב ייחודי, ממדים מכובדים ותא נוסעים ענק ועתיר טכנולוגיות. מנוע אחורי בודד מייצר 245 כ"ס ומאיץ ל־100 קמ"ש ב־6.9 שניות. טווח נסיעה של עד 580 ק"מ.
