בנימין (ימנו) זלקה ז''ל / צילום: ללא קרדיט
סיפורו של בנימין (ימנו) זלקה, מנהל משמרת בן 21 בפיצה האט שנדקר למוות בערב יום העצמאות בפתח תקווה בסוף המשמרת שלו, הותיר זעזוע עמוק בכל בית בישראל. היום (א') הוגש כתב האישום נגד 15 המעורבים בפרשה: נגד הנאשם העיקרי, לו מיוחסת הדקירה, הוגש כתב אישום בגין רצח באדישות; ונגד שאר המעורבים הוגש כתב אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה בצוותא. נגד שלושה מהם עומד גם אישום בגין תקיפה בנסיבות מחמירות.
נזכיר כי בנוגע לנאשם המרכזי, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על רצח בנסיבות מחמירות, ואולם הפרקליטות החליטה כאמור להאשים את הנאשם המרכזי בעבירה נמוכה יותר - רצח באדישות. על כך זועקים היום בני משפחתו של זלקה ז"ל, בטענה כי ישנן נסיבות מחמירות הדורשות שכתב האישום יהיה על רצח בדרגה הגבוהה ביותר.
● גל האלימות מתרחב: מספר העבירות החמורות בקרב בני נוער זינק ב-150% מאז 2019
● הנתונים מגלים: האלימות הקשה מצד קטינים מתפתחת לתופעה רחבה
● רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?
מהן עובדות המקרה לפי כתב האישום?
השתלשלות העניינים, כפי שתוארה בכתב האישום שפורסם היום, היא שחבורת נערים השפריצו ספריי שלג בערב יום העצמאות על שתי בנות, כאשר אחת מהן נכנסה בריצה לסניף פיצה האט לתפוס מחסה. שלושה נאשמים מתוך החבורה נכנסו אחריה לסניף, התיזו תרסיס לעברה ולכלכו בתרסיס את פנים הסניף.
עובדי הסניף, ובהם זלקה, העירו להם וביקשו מהם לצאת מהסניף, והתפתח ביניהם ויכוח, במסגרתו אחד הנאשמים קילל את זלקה ואמר: "בוא לפה אם אתה גבר, בוא לאיפה שאין מצלמות". אותו נאשם אמר לחבריו כי זלקה פגע בכבודו, ואיים כי ידקור אותו, והוא מוכן לשבת על זה בבית סוהר, מתאר כתב האישום.
בהמשך אותו לילה, זלקה יצא מהסניף עם עוד עובד, ואחד הנאשמים חידש איתו את העימות. שאר חברי החבורה התגודדו סביב זלקה וקראו להתנפלות אלימה עליו, כך לפי כתב האישום. נאשם אחר פנה לזלקה, ופרץ ביניהם עימות מילולי, כשבסופו הוא דחף אותו והפיל את זלקה לרצפה. מיד לאחר מכן, שאר חברי החבורה הסתערו על זלקה ותקפו אותו בעוצמה, בצוותא, באגרופים, בבעיטות, בהשלכת מיכלי שלג בעוצמה על ראשו בהטחתם ובגרירתו.
במהלך ההתנפלות, לפי כתב האישום, מספר נאשמים הכו את זלקה באגרופים בפניו וראשו ובעטו בו. תוך כדי התקיפה ניסה זלקה להימלט לכיוון המדרגות, אך הנאשמים המשיכו להלום בו. במהלך ההתנפלות, כך מתואר בכתב האישום, חברו לעבודה של זלקה ניסה לסייע אך הרחיקו אותו הנאשמים.
תוך כדי אותה התנפלות, הנאשם המרכזי רץ כשהוא חמוש בסכין חדה אותה החזיק בידיו, והמתין לשעת כושר לגשת ולדקור את זלקה. משהבחין שזלקה הצליח להתנתק מהנאשמים, הוא ניגש לעברו בנחישות, דקר אותו בעוצמה במפשעתו והביט בחבריו שהמשיכו בפראות להכות את זלקה ואז נמלטו מהמקום, כשזלקה מתבוסס בדמו, כך תיאר כתב האישום.
מדוע משפחתו של זלקה מבקשת להאשים את הנאשמים ברצח בנסיבות מחמירות?
בסביבתו של זלקה ז"ל טוענים כי הנאשמים ביצעו את הרצח בדרגה הגבוהה ביותר, בנסיבות מחמירות - זאת ככל הנראה בטענה כי היה תכנון מוקדם, וכי הנאשם הלך והביא את הסכין.
רצח בנסיבות מחמירות הוא רצח בדרגה הגבוה ביותר, כשהעונש ככלל לגבי בגירים הוא מאסר עולם חובה. עבירת רצח באדישות היא עבירה נמוכה יותר, כאשר לצידה עונש מאסר העולם הוא לא חובה, ויש לבית המשפט שיקול-הדעת רחב להחליט מה העונש. כשמדובר בקטין, גם ברצח בנסיבות מחמירות מאסר עולם הוא לא חובה, שכן יש שיקולים שיקומיים.
אולם דווקא בגלל המסר הציבורי וגם בתוך שיקול-הדעת השיפוטי, אם היה מוגש אישום בעבירה חמורה יותר, ניתן היה להשית עונש חמור יותר, כך מסביר פרופ' יניב ואקי, מומחה למשפט פלילי. "בעקבות הרפורמה של עבירות ההמתה משנת 2019 יש שלוש עבירות רצח: רצח בכוונה, רצח באדישות ורצח בנסיבות מחמירות. במקרה של זלקה ז"ל, הפרקליטות הגישו את החלופה הפחות חמורה.
"גם ברצח בכוונה וברצח באדישות יש עונש מאסר מקסימלי ולא חובה, ונותנים לבית המשפט שיקול-דעת לקבוע בתוך הטווח. סביר להניח שאדם שרצח בכוונה יקבל עונש יותר חמור מאשר שאדם שרצח באדישות, זאת כמובן בהתייחס לנסיבות המקרה והנסיבות האישיות. אם את מנטרלת את שאר הנסיבות - שני נאשמים זהים בנסיבותיהם ושני מקרי רצח, אחד רצח בכוונה ואחד רצח באדישות - זה שרצח בכוונה סביר שיקבל עונש חמור יותר".
מהי עבירת רצח בנסיבות מחמירות, והאם היה ניתן לייחס אותה לנאשם המכרזי?
"רצח בנסיבות מחמירות הוא רצח שנעשה או באדישות או בכוונה מבחינת היסוד הנפשי, אבל התקיימה לגביו גם אחת הנסיבות שקבועות בחוק", מסביר פרופ' ואקי. "למשל כשהרצח נעשה תוך תכנון מוקדם או גיבוש החלטה להמית, או כשהרצח נעשה תוך סיכון חיים של אחרים. במקרה הזה, הפרליקטות הגיעה למסקנה שאין במקרה נסיבות מחמירות".
על כך מוחים בסביבתו של הקורבן. למרות שכשמדובר בקטינים, שיקול-הדעת מסור לבית המשפט, ואין עונש מאסר עולם חובה - ייתכן שהעונש שיינתן יהיה חמור יותר אם כתב האישום יכלול נסיבה זו.
ייתכן כי הסיבה שבגללה הפרקליטות הגישו כתב אישום על רצח באדישות ולא על רצח בכוונה היא הנטל הכבד יותר שאותה עבירה תדרוש מהם להוכיח, וכדי שיושת עונש מרבי.
מקרה עבר אחד כזה, בטרם עברה רפורמת עבירות ההמתה, הוא זה של החייל יפתח גריידי ז"ל, שנדקר למוות במועדון השש ברעננה בשנת 2014. באותו מקרה כתב האישום הוגש בתחילה על עבירת רצח, ומאוחר יותר התיק נסגר בהסדר טיעון בגין עבירת הריגה; זאת למרות שהנאשם נכנס למטבח ונטל משם סכין קצבים, ולמרות שמיקום הדקירה היה בצידו השמאלי של גוף המנוח, והייתה פגיעה בעורק הראשי. זאת, בין היתר לאור זאת שהפסיקה קבעה בעבר שעשוי להיות קושי ראייתי בהוכחת רצח כשמדובר בדקירה אחת. הרפורמה בעבירות המתה שעברה בהמשך נועדה למצוא לכך פתרון, אבל קושי דומה עומד היום בהבדל בין שתי העבירות - רצח באדישות ורצח בכוונה.
מהו העונש שהנאשם המרכזי יכול לקבל?
פרופ' ואקי מסביר כי יש קושי לנבא מה יהיה העונש העתידי, וכי "מדובר בעבירה יחסית עבירה חדשה משנת 2019, אבל יש כבר לא מעט מקרים כאלה, ויש מנעד שלם בענישה. עונש המאסר עבור הנאשם המרכזי שדקר יכול להיות מספר שנים דו-ספרתי, כלומר מעל 10 שנים. זה עדיין רצח, ועדיין מדובר בעבירה חמורה, אבל זה לא מתקרב למאסר עולם".
למה נגד שאר המעורבים לא הגישו כתב אישום על שותפות לרצח או סיוע, אלא רק בגין חבלה בכוונה מחמירה?
פרופ' ואקי מסביר כי אם הפרקליטות לא הצליחה להראות כוונה ביחס לנאשם המרכזי, קל וחומר שיהיה קושי להראות כוונה לגבי שאר המעורבים; וכי גם אם רק אחד מחזיק בסכין, ניתן באופן כללי לייחס רצח גם לשאר המעורבים. "כששני אנשים מתכננים לרצוח, תמיד אחד מהם מחזיק בכלי נשק והשני לא, אבל עדיין אפשר לייחס את הרצח לכולם, אלא שאז צריך להראות שותפות ביניהם".
באותו מקרה, "אם היה אחד שידע שהנאשם המרכזי בא עם סכין, אז אפשר לייחס לו שותפות לרצח. ככל הנראה, בהתאם לגרסאות שנמסרו בחקירה, לא הצליחו לייחס לשאר הנאשמים מודעות לסכין", מסביר פרופ' ואקי.
*** חזקת החפות: הנאשמים לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.