לאחר תוצאות הרסניות עבור מפלגת הלייבור בבחירות המקומיות והאזוריות בבריטניה, הסימנים מעידים שהממשלה נמצאת לפני שינוי כיוון כלכלי. הדבר יכול לקרות בין אם כתוצאה מהניסיון של ראש הממשלה קיר סטארמר להחזיק במשרתו, או אם יודח בגלל זהות מחליפו. התנועה ככל הנראה תהיה שמאלה, אבל יש מי שמנסים גם למשוך ימינה.
● הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות
● לראשונה זה שנתיים: ההישג של אוקראינה במלחמה עם רוסיה
בסוף השבוע מיליונים בבריטניה הלכו להצביע בבחירות המוניציפליות בחלקים מאנגליה ולפרלמנטים האוטונומיים של ויילס וסקוטלנד, במה שנחשב לדבר הקרוב ביותר שיש לבריטים לבחירות האמצע האמריקאיות. הלייבור איבדה קולות לשתי המפלגות הפופוליסטיות - הרפורמה מימין והירוקים משמאל - והתוצאות היו קשות: באנגליה היא איבדה יותר מחצי מחברי המועצה ומחצית מהמועצות עליהם הגנה. בוויילס היא רשמה הפסד ראשון זה למעלה מ-100 שנה. בסקוטלנד התוצאה הייתה פחות הרסנית, אך גם שם המפלגה נחלשה.
התוצאות, בעיקר באנגליה וסקוטלנד, לא הגיעו לגודל הקטסטרופה ממנו חששו, אבל הן עדיין היו מרות מאוד. מנהיגי המפלגה בוויילס וסקוטלנד האשימו את ביצועי הממשלה בלונדון בכך שהבוחרים הפנו עורף ללייבור. חברי פרלמנט המייצגים אזורי בחירה בבירה - שגם בה המפלגה ספגה הפסדים קשים למרות שהיא אמורה להיות המעוז שלה - אמרו שעל סטארמר להתפטר כדי להימנע מהתרחיש בו מנהיג מפלגת הרפורמה נייג'ל פרג' יהיה ראש הממשלה.
המהלכים של סטארמר
כבר חודשים שדובר על כך שתוצאות רעות ישמשו כטריגר להדחת סטארמר מראשות המפלגה, ובכך גם מראשות הממשלה. אמש (ש') חברת הפרלמנט קת'רין ווסט הציבה אולטימטום לקבינט: או שתזיזו את סטארמר מתפקידו עד יום שני או שהיא תתחיל בתהליך להתמודד מולו על ראשות הלייבור. ווסט לא נחשבת למי שבעצמה תוכל להדיח את סטארמר ואולי הדבר יתגלה כניסיון נפל, אך ייתכן שהדבר יגרום לשחקנים חזקים יותר שמתחממים על הקווים להצטרף למרוץ בעצמם.
על רקע זה קל להבין למה סטארמר עושה הכל כדי לשמור על משרתו ויצא בשורת צעדים שאמורים להראות שהוא קיבל את המסר מהבוחרים ושהוא מיישם את המסקנות. בטור לגארדיאן הוא כתב שהתגובה לשורה של משברים מאז המשבר הפיננסי של 2008 הייתה "ניסיון נואש לחזור לסטטוס קוו. אבל הסטטוס קוו לא עובד". הפעם, הוא הבטיח, זה יהיה שונה. הוא הציג חזון של מדינה חזקה יותר, עם כלכלה צומחת, אך גם הוגנת יותר, בה ההזדמנויות לא שמורות רק לחלקים מהאוכלוסייה. בימים הקרובים, בישר, הוא יציג את הצעדים שיביאו אותו להגיע ליעד הזה.
הכיוון של הצעדים האלו, כך סבורים הפרשנים, יהיה למשוך את המדיניות הכלכלית שמאלה, אחרי שהשנתיים האחרונות נראו בעיניי רבים בלייבור כשמרנית מדי. גם איליניד מורגן, מנהיגת הלייבור הוולשית היוצאת, אמרה שהמסקנה מהבחירות האלו צריכה להיות שאיפה לחלוקה שוויונית יותר של העושר במדינה, שכרגע מרוכז בדרום-מזרח אנגליה. הסנטימנט שהביעה מייצג רבים במפלגה.
המינוי שמראה על איתות שמאלה
רמז ראשון לכך שהכיוון החדש הוא אכן שמאלה ניתן למצוא בכך שסטארמר מינה במפתיע את שר האוצר וראש הממשלה לשעבר גורדון בראון לשליח מיוחד לענייני המערכת הפיננסית הגלובלית ותאגידים. הגדרת התפקיד בהודעה של דאונינג 10 הייתה מעומעמת, והבטיחה בניית קשרים פיננסיים עם מדינות וגופים שונים.
בראון נחשב לבעל רזומה מתאים מאוד לתפקיד: כהונתו כשר האוצר הייתה הארוכה ביותר בהיסטוריה הבריטית המודרנית, תחתיו נראתה הצמיחה הארוכה ביותר בבריטניה המודרנית ושלמרות הביקורת על תפקודו כראש ממשלה, תפקודו בעת המשבר הפיננסי זכור היום יותר לטובה.
אבל מעבר לקורות החיים המרשימים, הסברה היא שמדובר בדרך לאותת שמאלה. לפי הטיימס, העובדה שבראון הוביל קמפיין שהצליח לגרום לממשלת סטארמר להסיר את המגבלה על קצבאות הילדים, כך שניתנה לשני הילדים הראשונים בלבד, הפכה אותו לאהוד בקרב חלקים רבים בלייבור. בנוסף, כך סבורים פרשנים רבים, תפקיד מפתח של בראון יהיה להדק את הקשרים של בריטניה בעידן הפוסט-ברקזיט עם האיחוד האירופי, עוד תחום שנחשב לאהוד בקרב חלק מהקבוצות השמאליות במפלגה.
וגם, ייתכן שהימצאו כיועץ קרוב לסטארמר, עם הרקע הבולט שלו, נועד להאפיל על שרת האוצר הלא פופולרית רייצ'ל ריבס, שבעצמה נחשבת למי שנמצאת באגף היותר ימני של הלייבור. לפי חלק מהדיווחים, סטארמר שקל ושוקל לשנות את הרכב ממשלתו כדי להשיג מעט קרדיט ציבורי, והזזתה של ריבס מתפקידה נמצא על הפרק. למרות שלא ברור במי תוחלף, הסברה היא שיהיה מדובר במישהו שינקוט במדיניות שמאלית יותר.
המועמדים הבולטים
לפי דיווח בעיתון הבריטי i, סטארמר צפוי להבטיח השבוע בקולו לשבור שמאלה. בין ההבטחות המשוערות ניתן למנות את הידוק הקשרים עם האיחוד האירופי, התעקשות על ההתרכזות באנרגיות מתחדשות ופנייה אל ליבם של הצעירים, כולל הבטחת מענק בגובה 3,000 ליש"ט למעסיקים שיעסיקו בני 18-24 למשך חצי שנה לפחות.
גם אם סטארמר אכן יוחלף, ייתכן מאוד שהמדיניות הכלכלית תעשה פנייה שמאלה. מועמדים בולטים מאוד להחליפו הם סגנית ראש הממשלה לשעבר אנג'לה ריינר, שר האנרגיה ומנהיג הלייבור לשעבר אד מיליבנד וראש עיריית מנצ'סטר רבתי אנדי ברנהם (אם יצליח להיכנס לפרלמנט כדי להתמודד על התואר).
שלושתם משתייכים לאגף "השמאל הרך", כינוי אמורפי למי שהיו רוצים לראות מעורבות גדולה יותר של המדינה בכלכלה, גם אם לא כמו "השמאל הקשה" שמאפיין אנשים כמו ג'רמי קורבין: ריינר קידמה חקיקה שעיגנה זכויות עובדים וזכויות שוכרי דירות, מיליבנד מקדם אנרגיה מתחדשת תוך התעקשות שלא לאפשר קידוחי נפט וגז בים הצפוני, וברנהם הלאים את מערך האוטובוסים במטרופולין שבאחריותו (צעד שזכה לפופולריות). ממשלה בראשות אחד מהם צפויה להתערב יותר בכלכלה, ואולי להיצמד פחות לכללים הפיסקליים הנוקשים שכפתה על עצמה ריבס.
רצון בהידוק קשרים עם אירופה
מבקרים טוענים שבפועל הממשלה פעלה כממשלת שמאל רך, ולראיה הצעדים שקידמו ריינר ומיליבנד. חלק מהפרשנים סבורים שמה שהממשלה צריכה לעשות הוא להסיר חסמים מפני השקעות זרות כדי להשיג את הצמיחה הכלכלית שבריטניה כה מייחלת לה. מי שעשוי להביא מדיניות כזו הוא הפייבוריט של האגף הימני במפלגה, שר הבריאות ווס סטריטינג. אם יש דבר אחד שלא ישתנה גם אצלו הוא הרצון בהידוק הקשרים עם האיחוד האירופי.
שיפור היחסים עם האיחוד, שיכול להגיע עד לכדי יישור קו עם הרגולציות האירופיות, נראה לרבים במפלגה כמרדף אחרי המצביעים הפרוגרסיבים, שבבחירות המקומיות עזבו את הלייבור לטובת הירוקים. אלא שלפי אותם מבקרים, הדבר מזניח את המצביעים הוותיקים של המפלגה שהגיעו ממעמד הפועלים ורבים מהם הצביעו בעד הברקזיט, וכעת נוטשים לרפורמה. חזרה, ולו פרקטית, לחיק האיחוד לא תגרום להם לחזור. הדבר מלמד את גודל האתגר שעומד בפני הלייבור בניסוח מדיניות כלכלית שתרצה את כל בוחריה המסורתיים, ושבפניה בחירות קשות.
