גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשוואה שמגלה: גם אם הנגיד יקנה דולרים, ההשפעה תהיה זמנית בלבד

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין ● בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

צניחת הדולר לרמה של 2.9 שקלים מטלטלת ענפים שלמים במשק. עם ייסוף של כ-20% בתוך שנה אחת, היצואנים כבר זועקים להתערבות, אך בנק ישראל ומשרד האוצר מתעקשים לשבת על הגדר. בזמן שבשוק מחפשים את התחתית, עולה השאלה הגדולה באמת: מי הם הכוחות שדוחפים את הלוחות הטקטוניים של השוק?

מומחים טוענים: הדולר יכול לקפוץ מחדש בשני תרחישים
כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?
הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"
המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון
השקל לא עוצר. מה יכול לבלום את הדהירה?

מי שעמדו במרכז הזרקור בתקופה האחרונה, ובצדק מסוים, הם הגופים המוסדיים. הסיבה: הם צמצמו בצורה חדה את החשיפה שלהם למט"ח, ומכרו דולרים בכמויות גדולות. כך למשל, בשלושת הרבעונים האחרונים מכרו המוסדיים סכום שיא של קרוב ל-29 מיליארד דולר. זאת, הן כחלק משינוי אסטרטגי של צמצום החשיפה למט"ח והן כתוצאה מפעילות גידור שעשו.

איך זה עובד? המוסדיים מנהלים מדיניות של חשיפה קבועה למט"ח (למשל, 20% מהתיק). כשוול סטריט נוסקת, ערך הנכסים הדולריים שלהם עולה, ונוצרת מעין חריגה מהחשיפה המתוכננת. כדי לחזור לאיזון, המוסדיים נאלצים למכור דולרים בכמויות עתק דרך מכשירים פיננסיים שונים. התוצאה היא פרדוקס שוק מקומי: ככל שהבורסה האמריקאית שוברת שיאים, כך הלחץ על הדולר בישראל גובר - והשקל מתחזק.

המנגנון הזה קיים כבר שנים, אך בחודשים האחרונים התלכדו מספר תנאים שהפכו אותו למכפיל כוח. מצד אחד, כאמור, המוסדיים חתכו את החשיפה שלהם למט"ח מרמה של כ-23% בשנת 2024 לכ-17%-18% כיום (לפי נתוני גמל-נט על המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות). אומנם היסטורית לא מדובר ברמה חריגה, אך בטיימינג הנוכחי האפקט היה דרמטי.

הסיבה לכך טמונה בתהליך שהתרחש מתחת לרדאר לאורך זמן: תיק הנכסים של הציבור צמח באיטיות ובעקביות, עד שזינק ב-80% בתוך שש שנים בלבד (מאז 2020) לרמה של יותר מ-7 טריליון שקל. במילים פשוטות, בשנים קודמות, שבהן המוסדיים שינו את החשיפה למט"ח, האפקט היה נמוך בצורה מהותית, פשוט כי סך הנכסים היה קטן בהרבה. כעת, כשהשינוי בניהול החשיפה פוגש בסיס נכסים מפלצתי של 7 טריליון שקל, כמות הכסף שזזה בשוק גדולה מספיק כדי לחולל את אותם שינויים טקטוניים שאנו רואים.

המשוואה בין וול סטריט לשקל

לצד ההחלטה האקטיבית של המוסדיים, ישנן עוד תופעות שהובילו לתנועות הון דרסטיות שפעלו לחיזוק השקל. הראשונה היא התחזקות וול סטריט. כאמור, קיים מתאם ארוך שמראה כיצד תזוזות בוול סטריט משליכות ישירות על שער החליפין. נתונים היסטוריים מראים שב-75% מהזמן הבורסה עולה, ולכן באופן עקבי המגמה הזו צפויה להמשיך.

נכון לפברואר האחרון, סך הנכסים המנוהלים על-ידי המוסדיים נאמד במעל טריליון דולר. מתוכם, לפחות 200 מיליארד דולר במניות חו"ל. בשוק מעריכים כי בשל גודל הנכסים המנוהלים, כל עלייה של 1% במדד נאסד"ק מביאה לכך שהמוסדיים נאלצים למכור סכום של כ-1.5 מיליארד דולר לצורך גידורים. לשם השוואה, מתחילת השנה עלה הנאסד"ק בכ-13% - והמשמעות היא לפי משוואה זו היא מכירה של מעל 20 מיליארד דולר.

שנית, חלק מתנועות ההון שרואים אצל המוסדיים אינן תולדה של החלטה של מנהלי השקעות, אלא שינוי בטעמי הציבור. נתונים חדשים מצביעים על הון משמעותי שהושקע במסלולי "מניות" בחסכונות בקרב הגופים המוסדיים - החשופים לשוק המניות הישראלי בשיעורים גבוהים ובעלי הגנות מפני תנודות מט"ח.

ב-12 החודשים האחרונים שנבדקו (אפריל 2025-מרץ 2026), הועברו למסלול זה בפנסיה כ-35 מיליארד שקל. זאת, בזמן שהמסלול הכללי ומסלולי ה-S&P 500 ראו יציאות כספים, ולצד הפופולריות ההולכת וגוברת של המסלולים עוקבי ישראל, החשופים אך ורק לשקל. כלומר, טעמי הציבור משתנים אף הם, ואם לפני שנתיים-שלוש מסלולי S&P 500 עם חשיפה מלאה למט"ח היו הטרנד החם, כיום הם נותרו מאחור.

הדומיננטיות של המוסדיים ברורה, ובאה לידי ביטוי ביתר שאת בתקופות של גאות בוול סטריט, כמו זו הנוכחית (עלייה של 15% בחודש בנאסד"ק), אך היא אינה הכוח היחיד שמזיז את המחוגים בשוק המט"ח. כך למשל, נתונים חדשים של בנק ישראל על פעילות השחקנים המרכזיים בשוק ברבעון הראשון הראו כי בעוד שהמוסדיים מכרו מעל 5 מיליארד דולר מט"ח, המשקיעים הזרים מצידם היו בצד הקונה, עם רכישות נטו של מעל 6.5 מיליארד דולר.

ההייטק מוסיף שמן למדורה

לצד זאת, מנוע משמעותי נוסף התומך בשקל הוא ההייטק המקומי. יצוא סקטור זה, המהווה כ-11% מהתוצר של ישראל, עלה ב-5% בחודשים דצמבר-פברואר בלבד לעומת שלושת החודשים הקודמים.

כשמסתכלים שנה לאחור, המספרים מרשימים אף יותר, עם עלייה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התרחבות היצוא של ההייטק מגדילה את העודף בחשבון השוטף (סך יצוא מינוס יבוא) ותומכת בהתחזקות השקל.

ובכלל, נראה כי כל הכוכבים הסתדרו לטובת השקל: פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בחדות מאז הפסקת האש עם איראן, הדולר סובל מחולשה גלובלית מול סל המטבעות, והריבית הריאלית בישראל (כ-2%) גבוהה ביחס לשווקים אחרים כמו ארה"ב.

האפשרויות של בנק ישראל

כעת כל העיניים לבנק ישראל. שער הדולר הנוכחי פוגע אנושות בתעשיות שלמות, שראו כיצד הרווח שלהן נשחק לחלוטין בשל הייסוף החריג של השקל. השאלה היא מה יכול הבנק המרכזי לעשות.

הנחת המוצא בשוק היא שגם אם הבנק המרכזי יפחית את הריבית בסוף החודש (25.5) בשיעור של 25 נקודות בסיס, לא צפוי שינוי מהותי. הרי גם בחודשים דצמבר וינואר בנק ישראל עשה כך, ומאז נרשם ייסוף חריג.

הצעה אחת היא לבצע תוכנית רכישות אג"ח ממשלתיות לצד הפחתת הריבית, מה שיהווה מכפיל כוח ויוסיף שקלים לשוק. הצעה נוספת היא הפחתת ריבית שלא מן המניין ובשיעור גבוה. הסבירות לכך נראית כעת אפסית.

אפשרות אחרת, שלכאורה יותר בעייתית, בשל המדיניות האמריקאית התקיפה בנושא, היא רכישה אקטיבית של מט"ח. אומנם בשוק נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לכך, אך הקונצנזוס הוא שהבנק בראשות פרופ' אמיר ירון לא ימהר להתערב - בין היתר בשל החשש מביקורת אמריקאית על "מניפולציית מטבע" והסיכון להצתת לחצים אינפלציוניים.

בית ההשקעות שמעריך - ההתערבות קרובה

בלידר שוקי הון לא פוסלים את האופציה האחרונה של רכישות מט"ח. לשם השוואה, הם מזכירים כי ב-2020 נרכשו 21 מיליארד דולר ובשנת 2021 נרכשו 35 מיליארד דולר. בלידר משווים בין התקופה ההיא, מגפת הקורונה, לימינו. "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה", נכתב אז.

בלידר מסבירים כי "נראה שהיום הנסיבות מאוד דומות, אם מחליפים את המילים 'משבר הקורונה' ב'השלכות המלחמה הממושכת'. ההתרחבות המהירה בסקטור ההייטק היום (כולל השקעות בחו"ל) גורמת ייסוף חד בשקל ופוגעת קשות בתחרותיות של הסקטור הסחיר. נדמה שהסבירות להתערבות בשוק המט"ח עלתה, זאת נוסף על הורדת ריבית ב-25.5".

אלא שגם אז השלכות ההתערבות היו קצרות-טווח. בשוק מסבירים כי בשל גודל הנכסים המנוהלים כיום בקרב הגופים המוסדיים, היקפי הגידור הנדרשים הם אלה שיכתיבו את הטון גם בהמשך. אותם גורמים טוענים כי בנק ישראל צריך לשנות גישה ולא לראות במט"ח כלי מוניטרי בלבד - אלא בעיה שצריך להתמודד איתה, ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

הכרם. ''הייתה שנה מאתגרת מאוד מבחינה אקלימית'' / צילום: פרטי

"בואי נעשה את הדבר שלנו, ורק לבן": ביקב ספרה בחרו להתמקד ביינות לבנים, והתוצאה נפלאה

היינן דורון רב הון ויתר על יינות אדומים כשבישראל שתו כמעט רק אותם: "אומרים שיין לבן הוא נשי. שהוא לדגים. שאין לו יכולת להתמודד עם הזמן. הכול שטויות" ● בציר 2025 של ספרה משקף את ההבשלה של דורון, של הכרמים ושל היקב, ומציג יינות נהדרים

אלון חיימוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

דרמה במיקרוסופט ישראל: הניהול עובר זמנית לצרפת, המנכ"ל פורש, והכול בגלל עבודה עם מערכת הביטחון

אלון חיימוביץ' מסיים את תפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אך הנסיבות לא שגרתיות ● לגלובס נודע כי קדמה לכך בדיקה פנימית סביב ההתקשרות עם מערכת הביטחון והחשש שהפרה את הקוד האתי באמצעות אחסון נתוני מעקב על פלסטינים ● הפעילות תנוהל זמנית מצרפת - דווקא בעיתוי רגיש של חידוש חוזים מול משרד הביטחון

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

עם מיליוני צפיות ומעריצים הוא הפך לגורו של המתמטיקה בישראל

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערכות באוצר: סמוטריץ' יתנגד לסבסוד המשכנתאות

שר האוצר אומנם מסרב להתבטא בעניין, אבל עפ"י הערכות הוא צפוי להתנגד להצעה, שעלותה נאמדת ב־5.5 עד 10 מיליארד שקל לחמש שנים ללא מקור תקציבי ● הדיון בוועדת השרים שהיה צפוי היום נדחה ברגע האחרון

יאן קום / צילום: ap, Manu Fernandez

ייסד את וואטסאפ ותומך בארגוני ימין: המיליארדר שתרם לשערי צדק

יאן קום, מייסד וואטסאפ שעשה את הונו ממכירתה לפייסבוק תרם תרומת ענק לבית החולים הירושלמי ● הוא גדל באוקראינה, היגר לארה"ב וחי בעוני, וכיום נחשב לאחד הפילנתרופים המשפיעים בעולם היהודי ● מה סוד הצלחתו של הנדבן?

רפורמת הקמת מאגר אשראי חוזרת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החורים ברפורמה שתקל על הלוואות לעסקים, והפתרונות המוצעים

יוזמת הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים נפלה מחוק ההסדרים, ומקודמת כעת בנפרד על ידי האוצר ● מה כוללת הרפורמה, מי יהנה ממנה, והאם היא צפויה בכלל לעבור? ● גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / צילומים: AP- Jose Luis Magana, Julia Demaree Nikhinson

הסיגריה ששברה את טראמפ? מה עומד מאחורי הדיווחים על פיטורי ראש ה־FDA

איך הגיב הנשיא טראמפ לדיווחים על כוונתו לפטר את ראש ה־FDA מרטין מקארי ● החברות הישראליות שזינקו בעקבות דוחות טובים ● הסטארט־אפ הצעיר שזכה במכרז של משרד הבריאות הסלובקי ● וכנס הביומד שיוצא לדרך השבוע, לראשונה בשיתוף רשת 8400 ● השבוע בביומד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר ויותר ישראלים זקוקים לסיוע נפשי. האם הפתרון הוא דווקא להפסיק לאבחן אותם?

ישראל הופכת לאומת ה"חוסן־טק" - אבל כמעט מחצית מהזקוקים לעזרה מוותרים עליה בשל חוסר נגישות ● המומחים מסבירים למה הניסיון "לאבחן את כולם" רק מחמיר את המצב וכיצד הפכה המצוקה לחלק מהזהות של דור ה־Z ● וגם: איך הדרך לשיקום הנפש הישראלית עוברת דווקא דרך קבוצות כדורעף, ייעוץ הורים ובוטים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שצפויה לקפוץ היום במסחר, והאם המשקיעים אופטימיים מדי?

קמטק צפויה לקפוץ בפתיחת המסחר היום, אלביט ונייס צפויות לרדת ● עונת הדוחות בארץ תעלה מדרגה השבוע עם פרסום התוצאות של בנק הפועלים והבורסה לניירות ערך ● בינתיים בוול סטריט החששות מפני בועה גוברים ● וגם: מה צפוי באינפלציה בישראל? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בדרך ל"חודש מטורף" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

גלובס שאל את המומחים איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן, והתשובה הייתה מפתיעה ● בשוק מנסים להסביר שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות ● עשרות תשקיפים הוגשו לקראת חודש עמוס בהנפקות בת"א ● וגם: יועצת ההשקעות שממליצה לא לצמצם את רכיב המניות

יקי רייסנר, בעלים ויו''ר רייסדור / צילום: רמי זרנגר

עם 8,000 דירות בקנה: חברת הנדל"ן שמבשלת הנפקה בבורסה

רייסדור, יזמית הבנייה למגורים שהנפיקה אשתקד אג"ח, בוחנת גיוס של כ-400 מיליון שקל במניות - כך נודע לגלובס ● לפני כשנה השלימה החברה גיוס אג"ח ראשון בבורסה בהיקף של 200 מיליון שקל

 

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

מכבות GPS ועוברות: ענקיות האנרגיה שחוצות את הורמוז למרות האיום האיראני

עראמקו ואדנוק מהמפרציות מגלות שלמרות השקעות העתק בתשתיות עוקפות, הדרך לשווקי אסיה עדיין עוברת באיום האיראני ● עובדה זו מאלצת אותן לכבות GPS כדי לשמר את היצוא ● עם זינוק במחירי הנפט ועלויות ביטוח שנסקו פי עשרה, שוק האנרגיה בעיצומו של משבר

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

''קראנץ' אמריקה'' / צילום: גלידות נסטלה

הקראנץ' החדש של הקיץ הושק. מה יש בו הפעם?

נסטלה משיקה את "קראנץ’ אמריקה", טעם חדש בסדרה, לצד שורת מוצרים חדשים נוספים ● במקביל, קריסטלינו בחרה במגי אזרזר וקותי סבג להוביל את קמפיין המזגנים של FAMILY בהשקעה של כ־10 מיליון שקל ● וגם: אנבידיה מקימה מגדל משרדים חדש ביקנעם בהשקעה של כ־167 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

ג'פרי גונדלאך / צילום: ap, Richard Drew

מהמרים על הסוס הלא נכון: האזהרה של "מלך האג"ח"

ג'פרי גונדלאך משקיע אג"ח אגדי, טוען כי הסיכון המרכזי לשווקים כיום הוא האטה דרמטית בקצב המתוכנן של הורדות הריבית, עד כדי סיכוי להעלאה שלה ● לדבריו שוק המניות מתומחר גבוה ולכן הוא ממליץ לבסס חלקים נכבדים בתיק על מזומן וסחורות

ליאור פרנקל בשיחה עם יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל / צילום: פרטי

אחרי שינוי קריירה מדהים, יש לו המלצה - תעשו את הדבר הקטן הזה לפני השינה ולא תישחקו

עם מי מדברים? יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל ● על מה מדברים? המפות שיכולות לעזור להגשים מטרות, איך להפוך את ה-AI ליועץ האסטרטגי שלך, ההבדל ביחס למנהל בין תרבויות שונות - וגם על הרגע בו הבין מדוע אסור לשכוח את הלב בקריירה

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לישראל וטורקיה יש אינטרסים סותרים באפריקה, החברות שהרווחים שלהן גדלו במלחמה, וענקית תעופה אמריקאית בוחרת דווקא בסטארט־אפ ישראלי עבור שת"פ אסטרטגי • כותרות העיתונים בעולם 

פרסום של פולימרקט עם ההימור על הבחירות בניו יורק, נובמבר האחרון / צילום: ap, Olga Fedorova

חוץ מכמה כרישים, כולם מפסידים בפולימרקט - ואלה הסיבות

ניתוח של נתוני פולימרקט מראה שקרוב ל־70% מהמשתמשים מפסידים כסף, בעוד שקומץ מקצוענים גורפים מאות מיליוני דולרים • בזמן שהציבור מהמר על מילה של סלבריטאי, חברות גדולות משלמות הון על נתונים ומשתמשות באוטומציה לביצוע עשרות עסקאות בשנייה - מה שמותיר את הסוחרים המזדמנים "ללא סיכוי באופן שיטתי" • כך נכנעת האינטואיציה האנושית לעליונות המידע ולכוח המחשוב