גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית ההשקעות שמעריך: בנק ישראל יעצור את קריסת הדולר

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין ● בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

צניחת הדולר לרמה של 2.9 שקלים מטלטלת ענפים שלמים במשק. עם ייסוף של כ-20% בתוך שנה אחת, היצואנים כבר זועקים להתערבות, אך בנק ישראל ומשרד האוצר מתעקשים לשבת על הגדר. בזמן שבשוק מחפשים את התחתית, עולה השאלה הגדולה באמת: מי הם הכוחות שדוחפים את הלוחות הטקטוניים של השוק?

מומחים טוענים: הדולר יכול לקפוץ מחדש בשני תרחישים
כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?
הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"
המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון
השקל לא עוצר. מה יכול לבלום את הדהירה?

מי שעמדו במרכז הזרקור בתקופה האחרונה, ובצדק מסוים, הם הגופים המוסדיים. הסיבה: הם צמצמו בצורה חדה את החשיפה שלהם למט"ח, ומכרו דולרים בכמויות גדולות. כך למשל, בשלושת הרבעונים האחרונים מכרו המוסדיים סכום שיא של קרוב ל-29 מיליארד דולר. זאת, הן כחלק משינוי אסטרטגי של צמצום החשיפה למט"ח והן כתוצאה מפעילות גידור שעשו.

איך זה עובד? המוסדיים מנהלים מדיניות של חשיפה קבועה למט"ח (למשל, 20% מהתיק). כשוול סטריט נוסקת, ערך הנכסים הדולריים שלהם עולה, ונוצרת מעין חריגה מהחשיפה המתוכננת. כדי לחזור לאיזון, המוסדיים נאלצים למכור דולרים בכמויות עתק דרך מכשירים פיננסיים שונים. התוצאה היא פרדוקס שוק מקומי: ככל שהבורסה האמריקאית שוברת שיאים, כך הלחץ על הדולר בישראל גובר - והשקל מתחזק.

המנגנון הזה קיים כבר שנים, אך בחודשים האחרונים התלכדו מספר תנאים שהפכו אותו למכפיל כוח. מצד אחד, כאמור, המוסדיים חתכו את החשיפה שלהם למט"ח מרמה של כ-23% בשנת 2024 לכ-17%-18% כיום (לפי נתוני גמל-נט על המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות). אומנם היסטורית לא מדובר ברמה חריגה, אך בטיימינג הנוכחי האפקט היה דרמטי.

הסיבה לכך טמונה בתהליך שהתרחש מתחת לרדאר לאורך זמן: תיק הנכסים של הציבור צמח באיטיות ובעקביות, עד שזינק ב-80% בתוך שש שנים בלבד (מאז 2020) לרמה של יותר מ-7 טריליון שקל. במילים פשוטות, בשנים קודמות, שבהן המוסדיים שינו את החשיפה למט"ח, האפקט היה נמוך בצורה מהותית, פשוט כי סך הנכסים היה קטן בהרבה. כעת, כשהשינוי בניהול החשיפה פוגש בסיס נכסים מפלצתי של 7 טריליון שקל, כמות הכסף שזזה בשוק גדולה מספיק כדי לחולל את אותם שינויים טקטוניים שאנו רואים.

המשוואה בין וול סטריט לשקל

לצד ההחלטה האקטיבית של המוסדיים, ישנן עוד תופעות שהובילו לתנועות הון דרסטיות שפעלו לחיזוק השקל. הראשונה היא התחזקות וול סטריט. כאמור, קיים מתאם ארוך שמראה כיצד תזוזות בוול סטריט משליכות ישירות על שער החליפין. נתונים היסטוריים מראים שב-75% מהזמן הבורסה עולה, ולכן באופן עקבי המגמה הזו צפויה להמשיך.

נכון לפברואר האחרון, סך הנכסים המנוהלים על-ידי המוסדיים נאמד במעל טריליון דולר. מתוכם, לפחות 200 מיליארד דולר במניות חו"ל. בשוק מעריכים כי בשל גודל הנכסים המנוהלים, כל עלייה של 1% במדד נאסד"ק מביאה לכך שהמוסדיים נאלצים למכור סכום של כ-1.5 מיליארד דולר לצורך גידורים. לשם השוואה, מתחילת השנה עלה הנאסד"ק בכ-13% - והמשמעות היא לפי משוואה זו היא מכירה של מעל 20 מיליארד דולר.

שנית, חלק מתנועות ההון שרואים אצל המוסדיים אינן תולדה של החלטה של מנהלי השקעות, אלא שינוי בטעמי הציבור. נתונים חדשים מצביעים על הון משמעותי שהושקע במסלולי "מניות" בחסכונות בקרב הגופים המוסדיים - החשופים לשוק המניות הישראלי בשיעורים גבוהים ובעלי הגנות מפני תנודות מט"ח.

ב-12 החודשים האחרונים שנבדקו (אפריל 2025-מרץ 2026), הועברו למסלול זה בפנסיה כ-35 מיליארד שקל. זאת, בזמן שהמסלול הכללי ומסלולי ה-S&P 500 ראו יציאות כספים, ולצד הפופולריות ההולכת וגוברת של המסלולים עוקבי ישראל, החשופים אך ורק לשקל. כלומר, טעמי הציבור משתנים אף הם, ואם לפני שנתיים-שלוש מסלולי S&P 500 עם חשיפה מלאה למט"ח היו הטרנד החם, כיום הם נותרו מאחור.

הדומיננטיות של המוסדיים ברורה, ובאה לידי ביטוי ביתר שאת בתקופות של גאות בוול סטריט, כמו זו הנוכחית (עלייה של 15% בחודש בנאסד"ק), אך היא אינה הכוח היחיד שמזיז את המחוגים בשוק המט"ח. כך למשל, נתונים חדשים של בנק ישראל על פעילות השחקנים המרכזיים בשוק ברבעון הראשון הראו כי בעוד שהמוסדיים מכרו מעל 5 מיליארד דולר מט"ח, המשקיעים הזרים מצידם היו בצד הקונה, עם רכישות נטו של מעל 6.5 מיליארד דולר.

ההייטק מוסיף שמן למדורה

לצד זאת, מנוע משמעותי נוסף התומך בשקל הוא ההייטק המקומי. יצוא סקטור זה, המהווה כ-11% מהתוצר של ישראל, עלה ב-5% בחודשים דצמבר-פברואר בלבד לעומת שלושת החודשים הקודמים.

כשמסתכלים שנה לאחור, המספרים מרשימים אף יותר, עם עלייה של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התרחבות היצוא של ההייטק מגדילה את העודף בחשבון השוטף (סך יצוא מינוס יבוא) ותומכת בהתחזקות השקל.

ובכלל, נראה כי כל הכוכבים הסתדרו לטובת השקל: פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בחדות מאז הפסקת האש עם איראן, הדולר סובל מחולשה גלובלית מול סל המטבעות, והריבית הריאלית בישראל (כ-2%) גבוהה ביחס לשווקים אחרים כמו ארה"ב.

האפשרויות של בנק ישראל

כעת כל העיניים לבנק ישראל. שער הדולר הנוכחי פוגע אנושות בתעשיות שלמות, שראו כיצד הרווח שלהן נשחק לחלוטין בשל הייסוף החריג של השקל. השאלה היא מה יכול הבנק המרכזי לעשות.

הנחת המוצא בשוק היא שגם אם הבנק המרכזי יפחית את הריבית בסוף החודש (25.5) בשיעור של 25 נקודות בסיס, לא צפוי שינוי מהותי. הרי גם בחודשים דצמבר וינואר בנק ישראל עשה כך, ומאז נרשם ייסוף חריג.

הצעה אחת היא לבצע תוכנית רכישות אג"ח ממשלתיות לצד הפחתת הריבית, מה שיהווה מכפיל כוח ויוסיף שקלים לשוק. הצעה נוספת היא הפחתת ריבית שלא מן המניין ובשיעור גבוה. הסבירות לכך נראית כעת אפסית.

אפשרות אחרת, שלכאורה יותר בעייתית, בשל המדיניות האמריקאית התקיפה בנושא, היא רכישה אקטיבית של מט"ח. אומנם בשוק נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לכך, אך הקונצנזוס הוא שהבנק בראשות פרופ' אמיר ירון לא ימהר להתערב - בין היתר בשל החשש מביקורת אמריקאית על "מניפולציית מטבע" והסיכון להצתת לחצים אינפלציוניים.

בית ההשקעות שמעריך - ההתערבות קרובה

בלידר שוקי הון לא פוסלים את האופציה האחרונה של רכישות מט"ח. לשם השוואה, הם מזכירים כי ב-2020 נרכשו 21 מיליארד דולר ובשנת 2021 נרכשו 35 מיליארד דולר. בלידר משווים בין התקופה ההיא, מגפת הקורונה, לימינו. "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה", נכתב אז.

בלידר מסבירים כי "נראה שהיום הנסיבות מאוד דומות, אם מחליפים את המילים 'משבר הקורונה' ב'השלכות המלחמה הממושכת'. ההתרחבות המהירה בסקטור ההייטק היום (כולל השקעות בחו"ל) גורמת ייסוף חד בשקל ופוגעת קשות בתחרותיות של הסקטור הסחיר. נדמה שהסבירות להתערבות בשוק המט"ח עלתה, זאת נוסף על הורדת ריבית ב-25.5".

אלא שגם אז השלכות ההתערבות היו קצרות-טווח. בשוק מסבירים כי בשל גודל הנכסים המנוהלים כיום בקרב הגופים המוסדיים, היקפי הגידור הנדרשים הם אלה שיכתיבו את הטון גם בהמשך. אותם גורמים טוענים כי בנק ישראל צריך לשנות גישה ולא לראות במט"ח כלי מוניטרי בלבד - אלא בעיה שצריך להתמודד איתה, ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; יציבות בחוזים בניו יורק

מדד קוספי בדרום קוריאה זינק ב-4% לשיא ●  טראמפ דחה את הצעת טהרן לסיום הסכסוך: "בלתי מתקבלת על הדעת" ● מחירי הנפט מזנקים ב-4%

רפורמת הקמת מאגר אשראי חוזרת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החורים ברפורמה שתקל על הלוואות לעסקים, והפתרונות המוצעים

יוזמת הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים נפלה מחוק ההסדרים, ומקודמת כעת בנפרד על ידי האוצר ● מה כוללת הרפורמה, מי יהנה ממנה, והאם היא צפויה בכלל לעבור? ● גלובס עושה סדר

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: ap, Leo Correa

המגדל נפגע מטיל לפני שנה, כעת עלות השיפוץ נחשפת

מנהל קרן פיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, ציין כי עלות התיקון של מגדלי דה וינצ'י בתל אביב, שנפגע מטיל ביוני 2025, תגיע לכחצי מיליארד שקל ● גם העלויות המוערכות לשיפוץ מגדל ז'בוטינסקי ברמת גן מגיעות לכחצי מיליארד שקל

ח''כ שלום דנינו, יוזם הצעת החוק / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פגיעה בשירות הציבורי": קודם החוק למינוי בכירים

ועדת השרים אישרה את הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, לפיה הממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי, ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד ● ההצעה אושרה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שהתריעה כי מדובר בפוליטיזציה של מינויים

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

תמיר מנדובסקי / צילום: יונתן בלום

"אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל": תמיר מנדובסקי עונה לסולידית

קרב בין משפיעני הפיננסים הפופולריים "הסולידית" ותמיר מנדובסקי: הראשונה העלתה ביקורת נוקבת נגד הספר "השקעות לעצלנים" שכתב מנדובסקי וטענה שהוא "מעודד בורות" ● כעת, מנדובסקי משיב לטענות בשיחה עם גלובס: "כמו שרמי לוי יכתוב ביקורת עניינית על שופרסל"

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

החברה שעלתה ב-200% מציגה קפיצה ברווח הנקי וקופת מזומנים של 5 מיליארד דולר

יצרנית המצלמות לרחפנים וכטב"מים שמנייתה עלתה ב-200% בשנה החולפת לשווי של 28 מיליארד שקל, מדווחת על זינוק בהכנסות וצבר הזמנות של 289 מיליון דולר

מי הרכב הנמכר בישראל בשליש הראשון של השנה? / צילום: איל יצהר

יונדאי הודחה: זה הרכב הנמכר בישראל בשליש הראשון של השנה

43.1% מכלי הרכב שנמכרו מתחילת השנה הם מתוצרת סין, כפול מהנתון אשתקד; צ'רי הדיחה את יונדאי מצמרת המכירות ● עדכון ביעדי משרד האנרגיה מצביע על האטה משמעותית במעבר להנעה חשמלית ● וגם: טויוטה משיקה בישראל את הקרוס-אובר החשמלי שיתחרה בסיניות ● השבוע בענף הרכב

מימין: גבי דישי, רון סנטור, יוטב קוסטיקה, שלומי ברכה, דניאל אלון / צילום: תמר מצפי, איל יצהר, רמי זרנגר, אורי נמליך, שלומי יוסף

מנהלי קרנות הגידור חושפים: זה הסקטור שכדאי להתרחק ממנו

מנהלים בכירים בענף קרנות הגידור הישראלי מספרים על האתגר שמציב הראלי הממושך בבורסה בת"א, מסבירים למה הם עדיין מאמינים בבנקים ובענקיות הטכנולוגיה, ומסמנים סקטור "לא מעניין" ● וגם: איך ניתן לנצל את חולשת הדולר בתיק ההשקעות, ומדוע ה-AI לא יכולה להחליף את מנהלי הקרנות

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

החשבת הכללית מתנגדת למתווה ההנפקה של רפאל

על פי מתווה רשות החברות, רפאל תונפק קודם כל למוסדיים ● אלא שהחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת למהלך וקוראת לחתור להנפקה ציבורית ישירה ושקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.8% מהתוצר והסתכם בסוף אפריל ב-81.3 מיליארד שקל

אלון חיימוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

דרמה במיקרוסופט ישראל: הניהול עובר זמנית לצרפת, המנכ"ל פורש, והכול בגלל עבודה עם מערכת הביטחון

אלון חיימוביץ' מסיים את תפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אך הנסיבות לא שגרתיות ● לגלובס נודע כי קדמה לכך בדיקה פנימית סביב ההתקשרות עם מערכת הביטחון והחשש שהפרה את הקוד האתי באמצעות אחסון נתוני מעקב על פלסטינים ● הפעילות תנוהל זמנית מצרפת - דווקא בעיתוי רגיש של חידוש חוזים מול משרד הביטחון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערכות באוצר: סמוטריץ' יתנגד לסבסוד המשכנתאות

שר האוצר אומנם מסרב להתבטא בעניין, אבל עפ"י הערכות הוא צפוי להתנגד להצעה, שעלותה נאמדת ב־5.5 עד 10 מיליארד שקל לחמש שנים ללא מקור תקציבי ● הדיון בוועדת השרים שהיה צפוי היום נדחה ברגע האחרון

שמואל לב, אהוד שילוני, דוד פורר / צילום: כדיה לוי, תמר מצפי

בית ההשקעות שהפך לגורם ריכוזי ואיש העסקים שיצא מהרשימה

בית ההשקעות אנליסט נוסף היום לרשימת הגורמים הריכוזיים ל-2026 בשל היקף הנכסים המנוהל ● דוד פורר ובעלי השליטה בקרן סרצ'לייט הוצאו מהרשימה לאחר מכירת החזקותיהם בבזק

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו נכנס הביתה: עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות

כ־25 אלף דירות, יותר מ־2.5 מיליארד שקל ושנתיים של עבודה בתוך בתים פרטיים: עוד לפני חפירת המנהרות, המדינה נדרשת לשפץ אלפי דירות כדי להתמודד עם הרעש הצפוי

מייקל ברי

המשקיעים שמזהירים מבועה ו"תיקון עוצר נשימה" בשווקים

"אף אחד לא מדבר על שום דבר אחר", כתב מייקל ברי, תוך שהוא מזהיר מבועת Ai ● אזהרה נוספת שפורסמה השבוע כוללת אפשרות של תיקון חד מאוד בשווקים

חדשות הביומד / צילומים: AP- Jose Luis Magana, Julia Demaree Nikhinson

הסיגריה ששברה את טראמפ? מה עומד מאחורי הדיווחים על פיטורי ראש ה־FDA

איך הגיב הנשיא טראמפ לדיווחים על כוונתו לפטר את ראש ה־FDA מרטין מקארי ● החברות הישראליות שזינקו בעקבות דוחות טובים ● הסטארט־אפ הצעיר שזכה במכרז של משרד הבריאות הסלובקי ● וכנס הביומד שיוצא לדרך השבוע, לראשונה בשיתוף רשת 8400 ● השבוע בביומד

כותרות העיתונים בעולם

הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לישראל וטורקיה יש אינטרסים סותרים באפריקה, החברות שהרווחים שלהן גדלו במלחמה, וענקית תעופה אמריקאית בוחרת דווקא בסטארט־אפ ישראלי עבור שת"פ אסטרטגי • כותרות העיתונים בעולם 

יו''ר אורן מזרח אורן כהן וערן אורן, מנכ״ל סוכנות Wobi / צילום: נעם מורנו, ענבל מרמרי

מהפך: העסקה הגדולה בתחום ביטוחי הרכב צפויה לצאת לדרך

לגלובס נודע כי רשות התחרות החליטה לאשר את עסקת רכישת סוכנות הביטוח ואתר השוואת המחירים Wobi ע"י הפניקס ● המהלך מגיע לאחר שלפני חצי שנה העסקה נחשפה בגלובס ● מדובר באבן-דרך משמעותית עבור הפניקס, כשההנחה כעת היא שרשות שוק ההון תתקשה להתנגד, לאור עמדת רשות התחרות

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

קוד הקופון עשה את העבודה, וסייע לאתרים חדשים להתברג בתודעה

שיתופי פעולה עם משפיעניות סייעו לאתרי איקומרס מהארץ ומחו"ל להיכנס לראשונה למדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין - והקפיצו בחזרה את הביצועים של אתר ותיק