נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
"כיום, בהיותי בן 71, שוב אין בידי לעמוד בלוח הסילוקין, שנקבע מול נושי, בקשר לרכיב החוב הקבוע". כך קובע נוחי דנקנר בתצהיר שהגיש היום (ב') לבית משפט השלום בת"א. לדבריו, "חרף הקשיים, פעלתי פעם אחר פעם לגיבוש הסדרי תשלום עם נושי - עדות ברורה למאמצים הכנים ולמחויבותי העקבית לפרוע את חובותיי. ואולם, בדיעבד, הנסיון לפרוע חוב עתק, ההולך ותופח בשל רכיב הריבית, נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר".
● בלי כרטיס אשראי ובלי טיסות: כך עלולים להיראות חייו של נוחי דנקנר
● בית ההשקעות שהפך לגורם ריכוזי ואיש העסקים שיצא מהרשימה
דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, הגיש את התצהיר בתגובה לבקשת הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט להכריז עליו פושט רגל ולפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון. דנקנר מסביר, כי בחר מלכתחילה שלא לפנות להליכי פשיטת רגל - שהיו כבר מסתיימים, לדבריו, בשלב זה - אלא בחר "בדרך המורכבת והמאומצת יותר" ופעל לגיבוש הסדר חוב "מאתגר, מתוך ניסיון כן ואמיתי לעמוד בהתחייבויותיי".
דנקנר מסביר, כי אביו המנוח, יצחק דנקנר, שנפטר ב-2023, פעל בניגוד לעצות מקצועיות שקיבל והחליט שלא להדיר אותו - נוחי - מצוואתו. זאת, לדברי דנקנר, מתוך רצון לסייע בפירעון 180 מיליון שקל - הסכום שעליו סוכם במסגרת הסדר החוב. ההסדר גם כלל התחייבות מצד דנקנר לשלם לבנקים מתוך הכנסותיו העתידיות, אך רכיב זה "למרבה הצער לא התממש מעולם", כך כותב דנקנר.
דנקנר מזכיר, כי השיב עד היום לבנקים 108 מיליון שקל במסגרת הסדר החוב וכי במסגרת עדכון להסדר מדצמבר 2025 העמיד לטובתם שעבוד מלא על זכויותיו בעזבון אביו.
בתגובה שהוגשה לביהמ"ש מטעם דנקנר באמצעות עו"ד שלום גולדבלט, נכתב כי נוכח הפעולות שנקט דנקנר עד היום, כולל שעבוד הזכויות בעזבון אביו, אין הצדקה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון. במקום זאת, דנקנר מציע לפנות ל"הליך של הידברות בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון או ליישוב סכסוך או גישור בפני שופט בדימוס, אשר יסייעו לצדדים בגיבוש תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב כולל, הוגן ויעיל ביחס לכלל הנושים".
ההסדר התפוצץ
בסוף אפריל האחרון, כשלושה חודשים אחרי שדנקנר הגיע להסדר המעודכן עם הבנקים - ההסדר התפוצץ, והבנקים הגישו כאמור בקשה לבית משפט השלום בתל אביב להכריז על דנקנר כעל פושט רגל.
הבנקים הגישו את הבקשה אחרי שדנקנר לא עמד בתשלום בגובה 5 מיליון שקל שאמור היה להעביר כחלק מהסדר החוב המעודכן. דנקנר טען, כי משקיע שאמור היה לגייס לחברת הפודטק שלו, חושן, חזר בו - ובכך מנע ממנו מלפרוע את החוב.
בבקשה שהגישו הבנקים לבית המשפט נכתב כי לדנקנר ניתנו "הזדמנויות רבות לפרוע את חובותיו לבנק, אך פעם אחר פעם הוא הפר את התחייבויותיו תוך שהוא מבקש דחיות להסדר החוב שנחתם עמו בטענות מטענות שונות".
הבנקים הוסיפו: "כעת, משמוצו כל האפשרויות מול החייב ולא נראה כי יש ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, נראה כי הדרך היחידה, שתשמור בצורה המיטבית על האינטרסים של נושיו ויתר בעלי העניין, הינה פתיחה של הליך חדלות פירעון נגד החייב".
בבקשת הבנקים תואר כיצד מאז שנחתם עם דנקנר הסדר החוב המקורי ב-2016, הם העניקו לו ארבע דחיות בתשלומים: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. הבנקים ביקשו אפוא מבית המשפט למנות נאמן לנכסי דנקנר ומסבירים כי זו הדרך "שתיטיב עם כלל הנושים ותסייע למיקסום פירעון חובותיו לנושיו".
עוד עלה מהבקשה, כי החוב הכולל של דנקנר למערכת הבנקאית מסתכם בכ-419 מיליון שקל, כולל ריביות. הנושה הגדול ביותר הוא בנק הפועלים, אשר לו חייב דנקנר 175 מיליון שקל. אחריו - בנק לאומי, עם חוב של 162 מיליון עבור הלוואות לחברות הפרטיות גנדן הולדינגס וגנדן השקעות שדרכן החזיק באי.די.בי. דנקנר היה ערב אישית להלוואות אלה ואף לחובות של בן דודו, דני דנקנר.
חובות נוספים של דנקנר הם כלפי בנק דיסקונט (כ-120 מיליון שקל) ובנק מזרחי טפחות (כ-90 מיליון שקל). הבנקים הדגישו, כי במשך קרוב לשנתיים הם נתנו לדנקנר "ארכות חוזרות ונשנות" וניהלו איתו משא ומתן על פירעון החוב אך לדבריהם הוא לא עמד בהתחייבויותיו.
החוב המקורי של דנקנר כלפי הבנקים עמד על כ-510 מיליון שקל. לפי הסדר החוב מהעשור הקודם, דנקנר אמור היה לפרוע, כאמור, 180 מיליון שקל ואת היתרה לשלם מתוך הכנסות עתידיות עד סוף ימיו.
לפי הסדר החוב המעודכן המעודכן, דנקנר התחייב לשלם לבנקים סכום מיידי של 5 מיליון שקל, לשעבד את כל זכויותיו בצוואת אביו המנוח יצחק דנקנר, ולהעניק לבנקים זכות למנות מפקח חיצוני שילווה את מכירת הנכס המרכזי בצוואה - בית השנהב בירושלים. לפי הערכת הבנקים, שווי הזכויות של דנקנר בנכס נע בין 90-150 מיליון שקל. ואולם, דנקנר לא הצליח לעמוד בתשלום חובותיו מעבר לסכום ראשוני של כ-2.5 מיליון שקל.