נתב''ג לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש / צילום: טלי בוגדנובסקי
בתחילת השבוע הנוכחי פורסם דוח הפעילות של נתב"ג לחודש אפריל, והוא ממחיש עד כמה ענף התעופה הישראלי עדיין רחוק מחזרה לשגרה.
למרות שחודש מאי כבר הביא עימו חזרה נקודתית של כמה מחברות התעופה לפעילות בישראל, מספר החברות הזרות הפעילות בישראל נותר נמוך אפילו מהתקופה שבה החות'ים שיגרו טילים לעבר נתב"ג באופן תדיר.
● הרגולטור האירופי מאריך את ההמלצה שלא לטוס לישראל
● ויזאייר לא תקים בסיס בישראל לאחר פיצוץ של המו"מ
מאז פרסום נתוני אפריל התווספו עוד כמה חברות בודדות לפעילות בנתב"ג, כך שנכון להיום פועלות בישראל 19 חברות תעופה זרות בלבד, לצד ארבע חברות ישראליות.
לשם השוואה, בתחילת מאי אשתקד פעלו בישראל כ-50 חברות תעופה זרות. אלא שאז הובילה פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג לגל ביטולים נקודתי, אם כי חלק משמעותי מהחברות שבו לפעילות זמן קצר לאחר מכן.
בפועל, מפת התעופה בישראל השתנתה לחלוטין. מרבית חברות התעופה ממערב אירופה עדיין נעדרות מנתב"ג, והחריגות הבולטות הן בעיקר חברות מיוון ומקפריסין. עיקר הפעילות הזרה כיום מגיעה ממזרח אירופה, ממדינות הקווקז וממרכז אסיה - לרוב בהיקפים מצומצמים יחסית.
בעוד שהחברות הישראליות הפעילו יחד 1,751 טיסות מתחילת חודש מאי - כ-79% מכלל הטיסות בנתב"ג - כלל החברות הזרות הפעילו יחד 456 טיסות בלבד, כלומר כ-21% מהפעילות בלבד.
חוסר הוודאות כבר הפך למצב קבוע
המשמעות בפועל היא שחלק גדול מהיעדים זמינים כיום כמעט רק דרך החברות הישראליות - מה שמצמצם את התחרות באופן משמעותי.
בניגוד למאי אשתקד, אז מרבית חברות התעופה שבו כאמור לישראל בתוך זמן קצר יחסית לאחר פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג, הפעם ענף התעופה מתמודד עם אי-ודאות ממושכת, שנראית רחוקה מסיום.
ברקע נמצאים גם איומי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חידוש הלחימה באזור, שמוסיפים לחוסר הוודאות בענף. עבור חברות התעופה הזרות, המשמעות היא קושי לתכנן לוחות זמנים, להקצות צוותים ולהתחייב לפעילות רציפה בישראל.
גם הרגולטור האירופי הוא גורם מכריע בנושא: בעקבות איומי טראמפ, הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה EASA המשיכה לאורך שבועות ארוכים להמליץ לחברות תעופה אירופיות שלא לטוס לישראל. השבוע, במסגרת העדכון החדש להתרעת הסיכון האווירית (CZIB), האריכה EASA את תוקף ההנחיה עד 27 במאי.
לכן, גם חברות שכבר הודיעו על כוונתן לשוב עד סוף החודש - בהן KLM, אייר
פראנס, איטה איירווייז ואייר אירופה - צפויות לדחות שוב את חזרתן.
כיצד משפיעות הנחיות הרגולטור האירופי
הנחיות ה-EASA מתייחסות לחברות תעופה ממדינות האיחוד האירופי ולמפעילים הפועלים תחת רישוי אירופי, אך לרשויות התעופה הלאומיות בכל מדינה יש שיקול דעת משלהן בקביעת מדיניות ההפעלה. חלקן מדקדקות יותר מאחרות, וחלקן עושות מאמצים להתגמש.
בהתאם לכך, חלק מהחברות בחרו לפעול בישראל על אף ההמלצה שלא לטוס לכאן, כמו החברות היווניות והקפריסאיות שכפופות לה.
במקביל, חברות תעופה רבות פועלות גם משיקולים מסחריים ברורים. כאשר קיים חשש להסלמה ביטחונית או לשיבושים פתאומיים בפעילות, משתלם להסיט מטוסים ליעדים יציבים ורווחיים יותר, שבהם לא יידרשו לבטל טיסות בהתראה קצרה או להתמודד עם חוסר ודאות תפעולי.
נתב"ג מלא במטוסים אמריקאיים
מנהל רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, הזהיר בימים האחרונים כי הנוכחות הנרחבת של מטוסים אמריקאיים בנתב"ג פוגעת באופן משמעותי בפעילות התעופה האזרחית בישראל.
במכתב ששלח זכאי לשרת התחבורה מירי רגב ולמנכ"ל המשרד משה בן זקן, טען זכאי כי בפועל נתב"ג מתקשה לתפקד כנמל תעופה אזרחי מלא, משום שחלק ניכר מהשטחים ומהתשתיות מנוצלים לצרכים צבאיים, וכן כי המצב מגביל את יכולתן של החברות הישראליות להחזיר מטוסים לישראל, מפחית את היקף הטיסות האפשרי ומקשה גם על חברות תעופה זרות לשוב לפעילות בארץ. עוד הזהיר כי אם המצב יימשך לתוך חודשי הקיץ, הפגיעה צפויה להתגלגל גם לצרכנים.
זכאי ציין כי החברות הישראליות נאלצות להחזיק מטוסים וצוותים בחו"ל בעלויות גבוהות, בזמן שמספר מצומצם של מטוסים מורשה ללון בנתב"ג.
בינתיים גובר הלחץ על מחירי הכרטיסים
במקביל, היעדרן של מרבית החברות הזרות מצמצם את ההיצע ומגביר את הלחץ על מחירי הכרטיסים. בשל כך ביקש זכאי לבחון העברת מטוסים אמריקאיים לבסיסים צבאיים אחרים, לצד הקמת צוות בין-משרדי שיגבש פתרונות כלכליים ותפעוליים לענף התעופה הישראלי.
כמו כן טען, כי למצב יש השפעה גם על קצב החזרה של חברות תעופה זרות לישראל. לדבריו, כל עוד נתב"ג פועל תחת מגבלות חריגות ונראה בעיני גורמים בענף כשדה בעל מאפיינים צבאיים, חברות זרות מתקשות להתחייב לחידוש פעילות סדירה בארץ.