בטיחות
שלושה פועלי בניין נהרגו בתאונות מתחילת השבוע
ביום ראשון נהרג BAOJUN ZHANG, אזרח סין, לאחר שנפגע מתבנית בטון באתר הבנייה של פרויקט "שער דרום" בדרך בית לחם בירושלים. החברה המבצעת היא דניה סיבוס, והיזמית היא רמי לוי נדל"ן. במסגרת הפרויקט נבנות 298 דירות בשני מגדלי מגורים, לצד מגדל משרדים.
רשות ניירות ערך אינה מחייבת דיווח על תאונות קטלניות, ולכן האירוע לא דווח לבורסה, אף ששתי החברות המעורבות הן חברות ציבוריות.
● המלחמה הקפיצה את הביקוש לדירות עם ממ"ד לשיא חדש
● המהלך שיקצר דרמטית את הדרך לדירה
מדניה נמסר לגלובס: "החברה מביעה צער עמוק על מותו של העובד ומשתתפת בצערה הכבד של משפחתו. החברה מקפידה על יישום נהלי בטיחות מחמירים בכלל אתריה ופועלת באופן שוטף לחיזוק ולשיפור מערך הבטיחות, מתוך מחויבות עליונה לשלומם וביטחונם של כלל העובדים והעובדות. נסיבות האירוע נבדקות על ידי הגורמים המוסמכים, והחברה משתפת פעולה באופן מלא עם הרשויות לצורך בירור המקרה".
למחרת, ביום שני, נהרג פועל כבן 30 לאחר שנפגע מחפץ כבד באתר בנייה ברחוב הזיתים ברמת גן. לפי צו הבטיחות שהוצא למקום, החברה המבצעת היא א.ד. (אשר זגורי). אתמול (ג') נהרג פועל זר בתאונה בעת עבודות תשתית בשדרות ח"ן ברחובות. גם הוא נפגע מחפץ כבד. המבצעת היא חברת ש.י.כ תשתיות מים.
שמותיהם לא הותרו לפרסום.
תכנון
בעלי הקרקע נגד תוכנית גלילות: "רמ"י היא המרוויחה הגדולה"
חוקר התנגדויות מטעם הוותמ"ל צפוי לדון בשבוע הבא, במשך יומיים, בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית גלילות דרום. התוכנית אושרה להפקדה בספטמבר האחרון, לאחר שנים ארוכות של תכנון וגלגולים שונים, והיא כוללת הקמה של 19,320 יחידות דיור, לעומת 18,500 שתוכננו במקור, לצד מרכז עסקים, שטחי ספורט ונופש וכ־480 דונם של שטחים פתוחים.
התוכנית, שקודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל, משתרעת על פני כ־1,700 דונם בין דרך נמיר במערב, כביש 5 בצפון, נתיבי איילון במזרח ושכונת רמת אביב ג' בדרום ,בין היתר על שטח מתחם הדלקים "פי גלילות" שפעל באזור עד לפני כשני עשורים.
מדובר בתוכנית ענק שצפויה להכניס מיליארדי שקלים לבעלי הקרקע הפרטיים ולמדינה המחזיקה ב-80% מהקרקע. כצפוי, לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות מצד בעלי עניין שונים.
ארגון אדם טבע ודין מתנגד לתוכנית בטענה שאין תשתית עובדתית מלאה בנוגע לזיהום הקרקע, ודורש לבטל את הפקדתה במתכונתה הנוכחית עד לביצוע בדיקות סביבתיות מלאות, לרבות בנוגע למזהמי PFAS, שהם אלה שנמצאו גם בקרקע המזוהמת בשדה דב.
גם מרכז קרסו־הגר מאוניברסיטת תל אביב מתנגד לתוכנית, בטענה שהיא תוביל להקמת דירות שמחירן יהיה רחוק מהישג ידו של רוב הציבור, וזאת למרות השקעה ממשלתית משמעותית.
עיריית רמת השרון, שבתחומה צפויות להיבנות כ־90% מהדירות בתוכנית, הגישה אף היא התנגדות (שכבר נידונה בראשית השבוע), למרות שחתמה בעבר על הסכם גג הכולל את קידום התוכנית. לטענת הוועדה המקומית, הצפיפות בתוכנית גבוהה מדי, שטחי הציבור אינם מספקים, ואין ודאות שהמטרו יוקם בזמן כדי לתמוך בכל התושבים שיתווספו לאזור.
בעירייה דורשים שמספר הדירות לא יעלה על 12 אלף, "כך שתתקבל צפיפות נטו של 40 יח"ד לדונם, המכפילה את הצפיפות בלוח 1 של תמ"א 35/4 ותתאים לצפיפות ולרח"ק המוצע בתמ"א 70 ותאפשר את תוספת המרחב הציבורי החסר בהתאם לדרישות הפרוגרמתיות הבסיסיות לתוכנית".
חלק מבעלי הקרקע הפרטיים הכלולים בתוכנית הגישו אף הם התנגדות, ורובם טוענים שהמדינה מתעשרת על חשבון החלק שלהם. בעלי קרקע שמייצג עו"ד יוסף גיא מוסרי כתבו: "...התוכנית המופקדת אינה אלא שערורייה לשמה. בכל הקשור לקביעת שטחי הבעלים הכלולים באיחוד וחלוקה מחד גיסא ומאידך גיסא ניסיון לבצע התעשרות שלא כדין של מדינת ישראל אשר מבקשת בדרך לא דרך להיכנס בנעליהם של הבעלים ולהנות מזכויות סחירות שכלל לא מגיעות לה".
בין היתר הם טוענים שהפקעת הקרקע לצורך תחנת המטרו מבלי שהתחנה תיכלל במסגרת תוכנית האיחוד והחלוקה היא מגוחכת, משום שהתוכנית כולה נשענת על קיומו של המטרו.
"המדינה רוצה לגבות היטלי השבחה בגין המטרו, אבל הפקיעה את כל השטח של המטרו ולא מקבלים בגינו זכויות", זועם עו"ד מוסרי. "זו התנהגות כוחנית. הרי ברור שהשכונה תלויה במטרו".
קבוצה אחרת של בעלי קרקע, המיוצגים על ידי עו"ד אליעז דנוס, כתבו כי "שווי הקרקע במצב הנכנס הוערך בחסר מהותי; צפיפות הזכויות שהוקצתה למתנגדים נמוכה באופן דרמטי מן הצפיפות הממוצעת בתכנית; הזכויות שהוקצו להם מפוצלות בחלקן למנות זעירות ובלתי אפקטיביות; ובמקביל מרבית הזכויות הסחירות מתנקזות אל רמייי, שהיא גם בעלת הקרקע הדומיננטית וגם הנהנית המרכזית מן התוצאה".
עוד קבוצה של מתנגדים, המיוצגת על ידי עוה"ד אפרת שרון ובן לוי צדק ממשרד FBC, טוענת בין היתר כי שטח משמעותי של יותר מ-200 דונם שהיה מיועד לבית קברות, אמור להיות שטח ציבורי ולא שטח שזכאי לקבל זכויות בנייה. לטענתם, זוהי פגיעה כלכלית משמעותית בבעלי הקרקע.
התוכנית תוכננה על ידי צוות בראשות אדריכל אורי מזור ממשרד מזור-פירשט אדריכלים ומתכנני ערים, ונוהלה על ידי וקסמן גרופ.
משפט
עתירה לבג"ץ לביטול מינויו של מנהל רמ"י יהודה אליהו
עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" הגישה היום עתירה לבג"ץ נגד מינויו של יהודה אליהו לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל. בעתירה הם מונים שלוש סיבות לביטול המינוי. הראשונה היא שהליך המינוי "היה פגום מראשיתו, תוך הנמכת תנאי הסף לתנאים שאינם הולמים את מאפייני המשרה, בניגוד לנוהל נציבות שירות המדינה התקף, הסתרת זיקות רלבנטיות מוועדת האיתור... והעובדה ששר האוצר היה מעורב במינוי תוך ניגוד עניינים פסול".
העילה השנייה היא שההחלטה אינה עומדת בדרישות הדין בנוגע לקיומם של כישורים מיוחדים, והשלישית היא שמדובר במינוי פוליטי שיש לבטלו.
בעתירה נכתב כי העותרת היא "עמותה המאגדת מאות חברי סגל בכירים ממוסדות המחקר המובילים בישראל, ואשר בין מטרותיה קידום עקרונות של מקצועיות, יושרה וערכים דמוקרטיים בישראל".
מבחינה תקציבית, הם מזכירים, רמ"י אחראית להכנסות שנתיות של עשרות מיליארדי שקלים למדינה. "על רקע כל האמור לעיל", מסכמים עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, יש לפסול את החלטת ועדת האיתור מיום 23.4.2026 ולהתיר לה לקבל החלטה בנוגע למי משני המועמדים שהגיעו למקומות השני והשלישי בדירוג המועמדים יומלץ לתפקיד מנהל רמ"י, וזאת בשים לב לחובת הייצוג ההולם".
מימון
כלל בשותפות עם קבוצת מנרב; הראל תשקיע בקרן של רובי קפיטל
מנרב וחברת כלל ביטוח ופיננסים דיווחו על חתימת הסכם אסטרטגי שבמסגרתו צפויה כלל להשקיע עד 250 מיליון שקל בפרויקטי התחדשות עירונית של מנרב נדל"ן. ההשקעה תתבצע באמצעות הקמת שותפות ייעודית נפרדת לכל פרויקט, שתנוהל על ידי מנרב (70%) וכלל ביטוח ופיננסים (30%), כנגד גיוס ההון הנדרש לכל פרויקט.
לפי הודעת החברות, מנרב תעמיד כ־40% מההון העצמי הנדרש בהתאם להסכם, בעוד כלל תעמיד כ־60%. מתוך חלקה של כלל, כ־70% יועמדו כהון עדיף שיישא תשואה מועדפת (נומינלית) בשיעור של 7%, והיתרה כהון רגיל. למנרב תישמר גם זכות ראשונים לביצוע הפרויקטים כקבלן מבצע.
במקביל הודיעה רובי קפיטל כי סיכמה עם הראל ביטוח על התחייבות השקעה בהיקף של כ־150 מיליון שקל בקרן ספיר 2. הקרן, בהיקף של כ-840 מיליון שקל, עוסקת בהשקעות בפרויקטי נדל"ן בישראל, ולדברי החברה עד כה השקיעה כ-200 מיליון שקל בשבעה פרויקטים. הראל מצטרפת בהשקעה זו לגופים מוסדיים נוספים בהם מגדל, מיטב, לאומי פרטנרס והכשרה ביטוח, וכן למשקיעים פרטיים. הקרן מעניקה הלוואות להשלמת הון עצמי ליזמים הן לרכישת קרקעות במכרזי רמ"י, הן בהתחדשות עירונית.
