המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
דוח המפקח על הבנקים למערכת הבנקאית בשנת 2025 שמתפרסם הבוקר (ב') מלמד על מצבה של מערכת הבנקאות הישראלית. הבנקים רווחיים יותר מאי פעם, הציגו שיפור דרמטי ביעילות שלהם בעשור החולף, אבל המפקח מצביע על עלייה מסוימת ומטרידה ברמת הסיכון בענף הנדל"ן לנוכח הקושי במכירת דירות, וכן בכל הנוגע לסיכוני הסייבר שהופכים לאיום מתוחכם בעידן הבינה המלאכותית.
● ראיון | המפקח על הבנקים לא רואה בעיה ברווחי השיא ומבטיח: "תיכנס תחרות"
● הנפקת ענק הגיעה לוול סטריט, וקיבוצניק לשעבר מחזיק מניות בכ־4 מיליארד דולר
● בית ההשקעות שהידרדר לתחתית טבלת התשואות באפריל וחברת הביטוח שקפצה לצמרת
הבנקים המשיכו להציג רווחי שיא בשנה שעברה שהסתכמו ב-32 מיליארד שקל, עלייה של 8.7% ביחס לשנה הקודמת. התשואה על ההון במערכת הייתה גבוהה ברמה ההיסטורית (15.5%) גם אם נמוכה מזו שנרשמה בשנים 2024-2022. יחסי ההון ויחסי הנזילות של הבנקים לפי המפקח, נותרו "ברמה נאותה ומעל לדרישות הרגולטוריות המזעריות והם מעידים על איתנותה של מערכת הבנקאות ועל יכולתה לתמוך במשק גם בתקופת התאוששות ממצב מלחמה ובתקופת חוסר־ודאות".
עוד עולה כי הריכוזיות בבנקים כמעט ולא השתנתה בעשור החולף. סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל (כולל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי) עמד אשתקד על 3 טריליון שקל. שלושת הבנקים הגדולים: לאומי , הפועלים ומזרחי-טפחות - היוו מתוך כך 72%. מדד הרפינדל (HHI) שבודק את ריכוזיות המערכת הבנקאית עמד לפני עשור (2016) עמד על 0.21. לאחר מכן טיפס ל-0.22 ומאז לא השתנה ונותר ברמה זו גם אשתקד. המשמעות היא שנתח חמשת הקבוצות הבנקאיות הגדולות במשק נותר דומיננטי וכזה שחולש על כלל מתן שירותי הבנקאות בארץ.
ריכוזיות הבנקים
הנתח של לאומי והפועלים עומד על 54% בדומה לשנים עברו. בידי שני הבנקים הגדולים קצת מעל ל-50% מכלל פיקדונות הציבור. בתחום המשכנתאות (אשראי לדיור) יש להם נתח של 45%, ושם בולט מזרחי-טפחות שכשלעצמו הוא הבנק הגדול בתחום, עם נתח של 36%.
למרות שהריכוזיות נותרה כפי שהייתה בסך הכל, יחס היעילות של הבנקים השתפר דרמטית בעשור החולף. מדובר ביחס זה שבודק את ההוצאות התפעוליות ביחס להכנסות הבנק, הושפע לחיוב מעליית הריבית ששיפרה את הכנסות הבנקים ובמקביל מקיצוצים נרחבים שביצעו בסניפים ובכח האדם. מיחס יעילות של 67% במערכת הבנקאית ב-2016, הוא נפל (שזהו שיפור) ל-37% אשתקד. הערך של מניה בבורסה לעומת הערך שלה בספרים ( MV/BV ) זינק בהתאם מ-0.8 ל-1.51 (שווי המניות בבורסה חלקי שווי תאורטי של מניה לפי מאזני הבנקים).
בתחום כרטיסי האשראי, יש עלייה נאה בהנפקת כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, לנוכח היפרדות הבנקים מחברות כרטיסי אשראי כתוצאה מיישום מסקנות ועדת שטרום. הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים צמחה ב-300% מאז שנת 2017, לעומת צמיחה של 177% בכרטיסי האשראי הבנקאיים (שמונפקים ללקוח על ידי הבנק ולא ישירות על חברת האשראי). אבל הציבור עדיין "מגהץ" בכרטיס של הבנק שלו, 427 מיליארד שקל גוהצו בכרטיסים בנקאיים מול 187 בחוץ בנקאיים אשתקד, למול 395 מיליארד שקל בבנקאיים ב-2024 ו-163 מיליארד שקל בחוץ-בנקאיים באותה שנה.
איך הציבור צורך את שירותי הבנק שלו? בדרך מקוונת. ב-2025 90% מהפעולות בוצעו בערוצי התקשורת השונים כמו הישומון או אתר הבנק (ולא בסניף), זאת למול 66% רק לאחרונה בשנת 2019. כמעט רוב הפעולות בתחום העברות התשלומים או המסחר בבורסה (קנייה או מכירת ניירות ערך) היו בערוצי התקשורת (97% ו-95% בהתאמה). ככל שהגיל עולה השימוש בערוצי התקשורת פוחת. פחות ממחצית בני ה-50 עד 71 מבצעים פעולות בערוצים הישירים (45%). מעל גיל 71 מדובר ב-30% מהלקוחות.
ממצא מטריד בשוק הנדל"ן
האשראי שהעמידה המערכת הבנקאית אשתקד צמח ב-12.2% ברמה המערכתית, כאשר מתוך זאת האשראי לקבלנים ולתחום הנדל"ן הוביל את צמיחת התיק. שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מסך האשראי לציבור ירדה בשנה שעברה ל-1.26% למול 1.38% בשנה הקודמת ו-1.5% בשנת 2023 בה פרצה המלחמה. זו רמה גבוהה יותר מהשנים 2021-2022, אך נמוכה משנת פרוץ הקורונה (2020) אז עמדה על 1.66%.
בשוק הנדל"ן עולה ממצא מטריד, והוא זינוק חד של 40% בשנה שעברה בהלוואות שקיבלו הקבלנים לממן את פרוייקטי הבנייה שלהם. זאת על רקע ירידה של 12% במכירת הדירות במשק למול עלייה של 44% בשנה הקודמת. הקבלנים כך נראה "חנוקים" יותר בשל ירידה במכירת הדירות ולכן נדרשים להגדיל את ההלוואות שהם נוטלים מהבנקים. האשראי שלהם זינק בתוך שנה אחת מ-49 מיליארד שקל ל-69 מיליארד שקל. וזאת כפי שהסבירו בדוח, בהמשך למגמת העלייה באשראי זה בשנים 2023-2024. הסיבה הסבירו בבנק ישראל היא "הגידול בצורכי המימון של היזמים לליווי בנייה למגורים בשנת 2025". גידול שמוסבר, "בין היתר, בהאטה במספר העסקות לרכישת דירות חדשות, בהתייקרות עלויות הבנייה ובמבצעי עידוד רכישת דירות שהציעו היזמים לרוכשים, שבמקרים מסוימים כוללים דחייה משמעותית בתשלומים בעבור הדירות שרכשו".
סך האשראי לבינוי ונדל"ן בחמשת הבנקים הגדולים הסתכם אשתקד ב-366 מיליארד שקל, עלייה של 14% בתוך שנה בעקבות הריבית הגבוהה ונטילת ההלוואות על ידי הקבלנים כאמור. עם זאת, שיעור הכיסוי של ההפרשה להפסדי אשראי הצפויים נשחק ב-0.2%, שזו הרעה. אך בפיקוח על הבנקים מציינים כי הוא עדיין גבוה מרמתו ערב פרוץ המלחמה. בפיקוח מסרו כי הם עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בענף וכי ב-2025, "חלה עלייה מסוימת במדדי סיכון אשראי בענף הבינוי והנדל"ן, המוסברת, בין היתר, בהאטה בביקוש לדירות ובמכירת דירות חדשות, בעלויות המימון בסביבת ריבית גבוהה יחסית ובהתייקרות בעלויות הבנייה".
איום הסייבר
בשנת 2025 נותר איום הסייבר גבוה הן בישראל והן בזירה הבין־לאומית, ציינו מחברי הדוח. "ברמה העולמית נרשמה עלייה בהיקף הפעילות העוינת במרחב הסייבר, בין היתר על רקע מתיחות גיאו־פוליטית גוברת". הפיקוח על הבנקים ערך סקר בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאית, ולמרות שלא נרשמו אירועי סייבר ואבטחת מידע מהותיים בקרב הגופים אשתקד, הסקר העלה שרמת התחכום של ההאקרים הלך וגדלה, וכן היקפי הנזקים כתוצאה מהונאות.
הערכה הרווחת, כך מצוין בדוח כי גם השנה (2026), תישמר "רמת־סיכון הסייבר להיות גבוהה, בין היתר לנוכח פרוץ מבצע "שאגת הארי", וכי תימשכנה המגמות שאפיינו את השנים האחרונות: עלייה בהיקף ובתחכום המתקפות , ניצול חולשות (מוכרות ושאינן מוכרות), מיקוד בשרשרת האספקה ושימוש מתרחב בבינה מלאכותית לביצוע הונאות וככלי לתקיפות סייבר". עוד נמסר כי נרשמה עלייה של 35% בהונאות מבוססות "פישינג" (דיוג) בשנה שעברה ביחס לקודמתה.