היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם
בשנה האחרונה הפך מאור שלמה, ילד הפלא של ההייטק הישראלי, לפנים החדשות והמצליחות של עידן הבינה המלאכותית. יזם צעיר, חייל מילואים, שבמו ידיו מקים חברת בינה מלאכותית - כזו שמאפשרת לאחרים להקים עסקים משל עצמם תוך שימוש בפקודות טקסט קצרות - ומוכר אותה לאחר כשנת עבודה בעשרות מיליוני דולרים לוויקס, חברה ותיקה שעוברת טלטלה ומחפשת להמציא את עצמה מחדש בעידן ה־AI.
● אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר
● אילון מאסק בוועידת התחבורה החכמה: בקרוב נשיק בישראל את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית
שלמה לא מכר את החברה לבדו: עבדו עמו עוד שמונה אנשים, אבל את בייס44 (Base44) הוא הקים לבדו - ללא שותפים מייסדים ומבלי לגייס הון מקרנות הון סיכון - מהלך נדיר בהייטק הישראלי. למעשה, בפעולה עצמאית שכזו, התווה שלמה את הדרך עבור יזמי AI רבים - הוא הוכיח להם שבאמצעות שימוש בבינה מלאכותית ניתן להקים חברות יש מאין במינימום של גיוס הון או מעורבות של מנהלי השקעות מתוחכמים ומנוסים.
צמיחה חדה ומהירה
בייס44 נחשבה לפלא של ממש, כשהייתה מהראשונות להשיק מנוע פיתוח אפליקציות ואתרים ללא שימוש בקוד וזכתה לתפוצה עולמית. החברה צמחה במהירות פנומנלית עד כדי כך ששלמה נזקק לגב כלכלי של חברה גדולה, ובמהירות, כדי להמשיך ולהפעיל את השרתים והמעבדים הגרפיים הנדרשים לעיבוד הכמויות העצומות של המידע. הנהלת וויקס קיבלה אותו בחיבוק רחב.
תחילה דווח כי החברה נמכרת בכ־80 מיליון דולר, אלא שבסוף השנה שעברה הודתה וויקס כי מחיר העסקה עלה ל־92 מיליון דולר - אך מתוכו רק 18 מיליון דולר במזומן, ושאר ה־74 מיליון דולר ככל הנראה במניות ובתלות בעמידה ביעדים. לפי דיווח של וויקס מהשבוע שעבר, כ־38 מיליון דולר במניות ניתנו לשלמה וצוותו ברבעון הראשון של השנה, לאחר שביצועי בייס44 עלו על כל הציפיות.
בייס44 היא מנוע פיתוח תוכנה שמאפשר הרבה מעבר לממשק פיתוח האתרים הקלאסי שבו התפרסמה וויקס. באמצעות פקודות טקסט ניתן ליצור מוצרים מקוונים ואפליקציות מובייל, כשהמנוע אחראי גם על ממשק המשתמש, תשתיות התוכנה, מסדי הנתונים, הבדיקות והתחזוקה. אין להתבלבל בין בייס44 לבין "הרמוני", ממשק פיתוח האתרים החדש של וויקס שגם הוא מופעל באמצעות פקודות טקסט ובינה מלאכותית, ומציע מעין צ'ט בוט שמבצע משימות עבור בעל העסק שמעוניין להקים אתר.
ועם זאת, בייס44 היא המוצר הצומח ביותר בוויקס, אם תרצו - התרנגולת שמטילה עבור חברת האינטרנט הישראלית הוותיקה ביצי זהב בדמות קצב הכנסות שנתי שהולך וגדל בקצב מהיר במיוחד ואיננו שכיח בנוף ההייטק הישראלי.
כאשר נרכשה בייס44 לפני כשנה, היא ייצרה הכנסות בקצב שנתי של כמה מיליוני דולרים. בחודש נובמבר בשנה שעברה דיווחה החברה על קצב הכנסות שנתי (ARR, נתון לא־חשבונאי המסמן את צפי ההכנסות הכולל עד סוף השנה לפי קצב ההזמנות הנוכחי) של כ־60 מיליון דולר. בחודש מרץ דיווחה החברה על הכנסות של 100 מיליון דולר, ונכון לעדכון למשקיעים שפרסמה וויקס בשבוע שעבר - המספר כבר הגיע ל־150 מיליון דולר. זינוק מטאורי כזה, מכמה מיליוני דולרים לפני שנה ל־150 כעת, הופך את בייס44 לאחת החברות הצומחות ביותר בישראל, אם לא הצומחת ביותר.
ולא בכדי: שוק יישומי ה־Vibe Coding שבו פעילה בייס44, מנועים המאפשרים לפתח אפליקציות באמצעות פקודות טקסט, הוא תחרותי וכולל חברות גדולות וצומחות כמו Lovable ו־Replit שגייסו מאות מיליוני דולרים - אך שלמה מגלה כי לפי סימילרווב, בייס44 היא בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום בארה"ב עם 36%, לעומת Lovable השבדית עם 22% ורפליט עם 17%.
עם זאת, על פי הגרף ששיתף שלמה בעצמו, הפער בין בייס44 ל־Lovable הולך ומצטצמם. שתי המתחרות הגדולות גייסו הון גדול במיוחד ממשקיעי ענק והן מעוררות עניין רב בשוק: Lovable גייסה בסוף השנה שעברה 425 מיליון דולר לפי שווי של כמעט 7 מיליארד דולר, ואילו רפליט גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בגיוס שנסגר רק במרץ האחרון. במקביל, גם ענקיות הבינה המלאכותית, בהן אנתרופיק ו־OpenAI, לא יושבות מהצד ומשיקות מדי מספר שבועות חבילות תוכנה המקלות על פיתוח קוד.
ההקרבה של וויקס
לפיכך, הפרה החולבת של בייס44 נדרשת להאבסה כדי להמשיך לצמוח באותם הקצבים, וכדי לשמור על הצמיחה נדרשת וויקס להקריב חלק ניכר מהוצאותיה. כדי לייצר קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר במרץ, נדרשה וויקס להוציא לפחות 90 מיליון דולר ברבעון הראשון על תקציבי שיווק, לא כולל עלות הפרסומת במשחק הסופרבול המוערכת בכ־8 מיליון דולר. בשל כך, ניתן להניח שלפחות מחצית מתקציב השיווק והמכירות של וויקס, כ־200 מיליון דולר ברבעון, הוקדש לצמיחה של בייס44.
יש לכך מחיר: ההשקעות בבייס44 וגם במערכת "הרמוני" החדשה הקטינו את הרווח הגולמי לראשונה ל־66% (לעומת 69% ברבעון המקביל אשתקד), הזניקו את שיעור ההוצאות השוטפות מ־48% ל־61% מסך ההכנסות והחזירו את וויקס להפסד. ביצועים אלה, בצירוף פעולת רכישת המניות התמוהה שאירעה בתחילת אפריל, ושהכניסה את החברה למצב של חוב נטו של מאות מיליוני דולרים, הורידו בבת אחת את מחיר המניה במעל ל־30%.
ובכל זאת, בייס44 מוסיפה 50 מיליון דולר בקצב הכנסות שנתי נטו לרבעון ועוד עשויה לסיים את השנה עם הכנסות של 200-300 מיליון דולר - נתח שעולה על 10% מכלל ההכנסות השנתיות של וויקס. אם הנתון יגשים את עצמו, זה יוכיח למשקיעים כי 18 מיליון הדולרים ששולמו לשלמה ושמונת עובדיו במזומן לפני שנה היו עסקה משתלמת.
"מודל כלכלי מסוכן"
עד אז, הזירה התחרותית ודאי לא תקל על בייס44 והחברה האם וויקס, שמחליפה בפועל את גיוסי המיליונים של המתחרות באמצעות תזרים המזומנים החיובי שלה. "מאז שבייס44 נוסדה השוק הפך תחרותי מאוד, עם אינסוף פתרונות דומים, וחברות המודלים הגדולות כבר מציעות שירותים דומים בתמחור נמוך", אומר שחר כהן, מייסד קרן הגידור לוסיד קפיטל.
לדבריו, "גם המודל הכלכלי יותר מסוכן מזה של וויקס הקלאסית: בניגוד לאתר אינטרנט שבו אתה רוכש לקוח ומרוויח עליו 90% מהיום הראשון והרוב נשארים איתך שש־שבע שנים, בבייס אתה בעצם רוכש הוצאה, ובחודש הראשון אתה מפסיד על הלקוח מאות דולרים בנוסף לעלות הרכישה. שלושה חודשים לאחר מכן אתה יכול פתאום לגלות שהלקוח עוזב כי התוכנה שהוא בנה לא מספיק טובה או כי המשחק שפיתח לא התרומם. אבל לוויקס אין הרבה ברירות - הם עשו את המהלך הנכון אסטרטגית ויש להם שילוב מעניין שלא מוצאים אצל המתחרים: אפשרות לפתח 80% מהיישום באמצעות בייס44, ואז לעצב את ה־20% הנותרים עם ממשק הרמוני".