ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool
ב־2021, אחרי ההלם הראשוני של מגפת הקורונה, מדינות האיחוד האשימו זו את זו בזניחה הדדית בסגירת גבולות, ועתיד הארגון היה מוטל בספק. ואז הוחלט על צעד תקדימי: לקחת לראשונה חוב משותף לכל 27 מדינות הארגון, לטובת קרן של יותר מחצי טריליון אירו שתוקצה לשיקום כלכלי. קריטריונים לחלוקת הכסף גובשו, הכספים גויסו, ופרשנים הזכירו כי זה היה גם התהליך שבו מושבות צפון אמריקה התלכדו כדי להפוך לארצות הברית.
● מכה לאילון מאסק: הפסיד בתביעה נגד סם אלטמן
● אדאני ישלם לארה"ב 275 מיליון דולר לאחר שרכש גז איראני בניגוד לסנקציות
חמש שנים לאחר מכן, הקצאת החוב המשותפת עולה שוב לכותרות ביבשת. בימים האחרונים פרסם עיתון ספרדי ממצאי חקירה מיוחדת של משרד הבקרה התקציבית הספרדי, לפיו הממשלה במדריד לקחה את הכסף, ובשנתיים האחרונות לפחות, השתמשה בחלקו לא למטרות שהוגדרו - אלא לטובת תשלום פנסיות לעובדי ציבור.
בעזרת כמה תרגילים חשבונאיים, שנחשפו בדוח של הגוף הרשמי הספרדי במאי, לפי העיתון "אל מונדו", לפחות 13 מיליארד אירו מתוך כ־79 מיליארד אירו שקיבלה ספרד והיו אמורים ללכת לתשתיות ירוקות או דיגיטליות ולשיקום כלכלי במהלך 2024 ו־2025, הוקצבו לצרכי התקציב השוטפים של הממשלה.
מדריד אף העלתה את הפנסיות בתקופה זו בכמה סבבים כדי להקל על שכבת הפנסיונרים להתמודד עם יוקר המחייה כתוצאה מגל האינפלציה האירופי. הממשלה הספרדית, מצדה, מכחישה כי עברה על הכללים המותרים כחלק מקבלת הכספים.
קרן בסכום עתק
בלב המחלוקת ניצבת העובדה כי האיחוד האירופי, ובמיוחד גוש האירו שבתוכו, נחלק לשני מחנות כלכליים שונים. בצד אחד ניצבות מדינות דרום־אירופה בעלות יחס חוב־תוצר גבוה (ספרד, איטליה, יוון וצרפת). מדינות אלו מפזרות כספים ממשלתיים ומנהלות מדיניות מרחיבה, בין אם להוצאות ממשלתיות או לתמיכה בתושבים בדרכים שונות.
בצד השני ניצבות מדינות צפון-אירופה, בעלות יחס חוב־תוצר נמוך (גרמניה, הולנד, פינלנד ואחרות) המנהלות מדיניות חסכונית. למרות שהאירו משותף לכולן, לכל אחת מהמדינות החברות בגוש האירו יש אגרות חוב ממשלתיות משלה.
ההבדל בין שני המחנות מתבטא, למשל, במרווח בתשואה בין אג"ח לעשור של גרמניה (3.18%) לאג"ח לעשור של איטליה (3.98%) - 80 נקודות בסיס.
הקרן לשיקום אירופה, שהוקמה ב־2021 אחרי שגרמניה ומדינות אחרות הסירו התנגדות רבת־שנים לחוב משותף, לוותה יחד סכום עתק של 577 מיליארד אירו וחילקה אותו בין מדינות האיחוד.
כעת, על רקע הגילויים האחרונים, בגרמניה ובהולנד מרגישים מרומים: הכסף שהלך לספרד כתוצאה מהחסכנות ומהמשמעת הפיסקלית שלהם, שימש אותה כדי להמשיך במדיניות שיצרה את הצורך בהלוואה משותפת מלכתחילה.
הממשלה בספרד מכחישה מצדה את הטענות. היא מצביעה על כך שגם אם הכספים הועברו לכיסוי פנסיות, הרי שמדובר בצעד זמני, המתאפשר לפי חוקי הנציבות האירופית בבריסל - להתמודד עם קשיי נזילות על ידי שימוש בכספים. בנימוקים הרשמיים שפירסמה ברשומות נכתב כי "הכסף אינו נדרש בשלב זה".
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז מנהל מדיניות סוציאל־דמוקרטית, הכוללת הוצאה ממשלתית מוגברת, ומתגאה בצמיחה שנתית של 2.9% בשנה החולפת. חלקה הגדול מוסבר בהגירה מסיבית למדינה, וגם בכספי הסיוע האירופיים בשנים האחרונות.
אבל פוליטיקאים מהצד הימני של המפה הפוליטית בגרמניה ובהולנד מיהרו להתייחס למקרה כאל תמרור אזהרה. "הפרשה הזאת מדגישה את הנקודה לפיה הקרן שהוקמה היא פשוט תמיכה תקציבית בשם אחר", אמר המחוקק השמרני ההולנדי דירק גוטניק לאתר "פוליטיקו". בגרמניה, מנהיגת מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" אליס ויידל כתבה ברשת X: "כספי משלמי המסים הגרמנים מממנים את הניהול הקלוקל של הסוציאליסטים באירופה". גם סוכנות האיחוד האחראית על מעקב חשבונאי על ההוצאות דורשת כעת "שקיפות רבה יותר".
מה יקרה לאג"ח?
סיבה נוספת לכך שהנושא נמצא בכותרות בימים האחרונים היא שספרד, צרפת ואיטליה מקדמות כל העת את החזון שלהן להנפקת "אירו־בונדס" - אגרות חוב כלל־אירופיות שיפעלו לפי הנוסחה של הקרן לשיקום אירופה. במקום להעמיק את הגירעון שלהן ולהעלות את יחס החוב־תוצר האסטרונומי, ולשלם על כך ריביות גבוהות, הן ייהנו על ידי המהלך מסוג חדש של אג"ח במחיר מסובסד.
מקרון הציע לממן בעזרת האגרות תשתיות AI, מחשוב קוואנטי, מובילים־למחצה ורובוטיקה. "אני בעד המהלך", אמרה ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני. גם סנצ'ז עצמו דחף לטובת חוב משותף, בין היתר לצרכי השקעה בביטחון.
כעת, העובדה כי ספרד חשודה בכך שהשתמשה בכסף כדי לעזור לעצמה בהוצאות השוטפות השלה מגבירה עוד יותר את ההתנגדות הגרמנית־הולנדית למהלך האפשרי. כבר כאשר הוחלט על הקמת קרן השיקום ב־2021 הבהירה ברלין כי מדובר ב"צעד חד־פעמי". גם הקנצלר הנוכחי פרידריך מרץ מביע התנגדות נחרצת למהלך.
סוגיה זו גם צפויה למלא תפקיד באיוש אחת המשרות החשובות ביותר באיחוד בחודשים הקרובים - נשיא הבנק המרכזי האירופי. צרפת דוחפת להחליף את כריסטין לגארד במועמד שתומך בהנפקת אג"ח משותף, בעוד גרמניה ואחרות מתנגדות לכך.