גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הזכיר נתון ש"כל אזרח ישראלי צריך לדעת" על העלות הכלכלית של אי־גיוס החרדים • עד כמה מדויק המספר שבו נקב? • המשרוקית של גלובס

המשרוקית של גלובס, 19.05.26
המשרוקית של גלובס, 19.05.26

ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען בראיון לגל"צ: "צריך לזכור, כל אזרח ישראלי צריך לדעת - כל משפחה עובדת בארץ משלמת 1,700 שקל כל חודש על ההשתמטות. זה מה שעולה ההשתמטות לכל משפחה ישראלית עובדת, 1,700 שקל". האם זה אכן המצב?

כשפנינו ליאיר לפיד במקור לא קיבלנו ממנו אסמכתאות לנתון בו נקב. במכון הישראלי לדמוקרטיה פורסם מחקר מאת גלעד כהן קובץ' וד"ר גלעד מלאך, שעסק בעלות סבסוד החרדים בזמן מלחמה. המחקר מציע, מעבר לעלויות הגלויות - כלומר, העלות התקציבית הישירה - גם את העלויות הסמויות, המתוארות כך: "עלויות אלו כוללות את 'המס הסמוי' המוטל על המשרתים והמשרתות בחובה ובמילואים, כגון תשלום חסר בתקופת שירות".

● נתניהו או בנט? מי באמת אחראי לכניסת הפועלים מעזה
● סילמן הזכירה שבנט רץ עם בן גביר. הבעיה? זה מעולם לא קרה

במחקר נכתב: "הסבסוד הבין־מגזרי הכולל של הקבוצה היהודית הלא חרדית את הקבוצה החרדית בעלות הביטחון הצבאי עומד על סך של כ־14.9 מיליארד ש"ח, הכולל שני מרכיבים: (1) הסבסוד בתקציב הביטחון הצבאי הגלוי: 11.2 מיליארד ש"ח. (2) הסבסוד בעלות הביטחון הצבאי הסמויה: 3.8 מיליארד ש"ח".

מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה נמסרה לנו הרחבה: "מן המחקר 'חרדים לביטחון' של החוקרים גלעד כהן קובץ' וד"ר גלעד מלאך עולה שסבסוד עלות הביטחון לחרדים עומד על 14.9 מיליארד שקלים לשנה. אך סבסוד זו מחולק במחקר לעלות גלויה (תקציב הביטחון) ולעלות סמויה ('מחיר השירות' למשרתים בסדיר ובמילואים). העלות הגלויה מהווה שלושה רבעים מעלות הביטחון והסבסוד של חרדים בה הינו תוצאה של היעדר תעסוקה ורמת הכנסה נמוכה שמביאים למיסוי נמוך שלהם ולא ההשתמטות משירות צבאי. העלות הסמויה שמהווה 'רק' רבע מהסבסוד נובע מהעלות הסמויה של השירות למשרתים ועלות זו היא המחיר הישיר של ההשתמטות. משקלה עומד על 3.8 מיליארד שקלים לשנה כאשר חלק (1.4 מיליארד) הינו תוצאה של הפטור לנשים החרדיות והשאר מתחלק בין עלות ההשתמטות של הגברים (1.9 מיליארד) וההשתמטות ממילואים (500 מיליון)" (ההדגשה במקור).

כלומר, לפי המחקר ולפי ההבהרה מטעם המכון, העלות אותה עלינו לבדוק היא זו של 3.8 מיליארד שקל בשנה. אותה יש לחלק במספר משקי הבית הרלוונטיים, ולאחר מכן לחלק ב-12 כדי לקבל את העלות החודשית עליה דיבר לפיד.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2024 היו בישראל 2.198 מיליון משקי בית עם לפחות מועסק אחד. אם נחלק ביניהם שווה בשווה את אותם 3.8 מיליארדים לשנה, נקבל 144 שקלים ו-7 אגורות לחודש. יודגש שחלק ממשקי הבית בהם יש לפחות מועסק אחד הם חרדים, ושחלק ממשקי הבית שאין בהם אף מפרנס הם לא חרדיים, וכמו כן גם משקי בית ערביים, שגם להם יש עלות סמויה שכן גם הם לא מתגייסים. בכל מקרה, לפיד לא התייחס ספציפית למשקי בית לא-חרדיים אלא למשקי בית עובדים, שזה בדיוק מה שהחישוב מספק.

אם נרצה להסתכל על משקי בית יהודים לא-חרדים, נוכל לקחת משנתון החברה החרדית ל-2025 (מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה) את גודל משק הבית היהודי הלא-חרדי ל-2022 (הנתון העדכני ביותר), שעומד על 2.8 נפשות, ומהשנתון ל-2022 את גודל האוכלוסייה היהודית לא-חרדית באותה שנה (6.33 מיליון נפש), ונקבל כ-2.26 מיליון משקי בית. אם נחלק ביניהם את אותם 3.8 מיליארד, נקבל כ-144 שקל ו-7 אגורות, אפילו פחות מחישוב של משקי הבית העובדים.

לסיכום, העלות הישירה של אי-התגייסות החרדים עומדת על 3.8 מיליארד שקל לשנה, שהם כ-144 שקל לחודש לכל משק בית עובד (כולל משקי בית חרדים). לכן דברי לפיד לא נכונים.

***גילוי מלא: במקור ניתן ללפיד הציון "נכון", אך לאחר פרסום הבדיקה, התברר לנו שטעינו. הבדיקה והציון שונו בהתאם.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

בממשלה הופתעו מהצהרת טראמפ ויצטרכו לחפש מקור תקציבי של מיליארדי דולרים

במשרד האוצר הופתעו מהצהרת טראמפ על הקדמת הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל, לנוכח ההסכם הקיים בין המדינות עד 2028 ● היקף הסיוע עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, ובשלב זה לא ברור אם יופסק כולו או רק חלקו ● הפסקת הסיוע עלולה להעמיק את האתגרים התקציביים של הממשלה הבאה, על רקע דרישות מערכת הביטחון ותוכנית התעצמות בהיקף של 400 מיליארד שקל

הפגנת עובדי ארקיע

“שחררו את ארקיע”: העובדים מפגינים נגד ההנהלה

עשרות עובדי ארקיע מפגינים מול מטה החברה בבני ברק, על רקע כוונת הבעלים, האחים נקש, לדלל את החזקות העובדים בחברה מכ-20% כיום ● המחאה מגיעה לאחר דיווחים על הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה, ובצל חשש העובדים מפגיעה בזכויותיהם ובביטחונם התעסוקתי ● באיגוד העובדים מזהירים מפני צעדים ארגוניים וקוראים להנהלה לפתוח במשא ומתן

מהגרים שנכנסו לבריטניה דרך צרפת / צילום: Reuters, Gareth Fuller

אחרי מרד בלייבור: ממשלת בריטניה לא תחמיר את התנאים למהגרים

ממשלת בריטניה ריככה את רפורמת ההגירה לאחר מרד במפלגת הלייבור, ורוב מהגרי העבודה יוכלו להמשיך לקבל תושבות קבע בתום חמש שנים בלבד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ: סיכמתי עם נתניהו על עצירת הסיוע האמריקאי לישראל

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוא ונתניהו סיכמו על הפסקת הסיוע הכספי האמריקאי לישראל, אך לא פירט אם מדובר במהלך מיידי או בתום הסכם הסיוע הנוכחי ב-2028 ● כיום עומד הסיוע הביטחוני השנתי על 3.8 מיליארד דולר במסגרת מזכר ההבנות בין המדינות

התעמלות בבריכה / צילום: Shutterstock

עדיף לקום לאימון או להמשיך לישון? המחקר שמספק תשובה מפתיעה

מחקרים חדשים בוחנים קשר בין שינה, תזונה ופעילות גופנית לבין בריאות והזדקנות - ומגלים שהפרטים הקטנים עשויים לשנות את התמונה ● יתרון אימון על פני שינה תלוי גם בהרגלי השינה, תפריטים שונים נקשרים לתועלות שונות, ובמים יש תועלת בשילוב עם הליכה לאחור ● מדעי אריכות החיים 

מטוס מטען אמריקאי נוחת בישראל עם משלוח של ג'יפים ממוגנים לצה״ל, בתחילת המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

סטירת לחי: הפסקת הסיוע האמריקאי לא תפגע רק בישראל

רק לאחרונה התנגד בית הנבחרים האמריקאי ברוב מוחץ להצעה להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל, שמימן בשנים האחרונות נתח משמעותי מהוצאות הביטחון ● אבל לא רק ישראל תפגע מהקיצוץ עליו הכריז טראמפ: כספי הסיוע לישראל חוזרים לחברות הנשק האמריקאיות בצורת הזמנות ● פרשנות

מקרר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

מתקפת הסייבר על סופרים באירופה החלה בכלל בישראל

מתקפות הסייבר על מערכות הקירור במרכולים באירופה מעלות חשש גם בישראל, שבה כבר נפגעה רשת מזון באירוע דומה ● חוקרי סייבר מעריכים כי ייתכן שהמתקפות בישראל היו בין הראשונות מסוגן ואף השפיעו על גל התקיפות במערב ● במערך הסייבר מזהירים מפני פרצות האבטחה בבקרי הקירור

מרלוג מודיעין של תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה חוזרת לבורסה? נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל

אחרי גל הנפקות בענף המזון, תנובה בשליטת ברייט פוד הסינית נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל, שתהיה אחת הגדולות בבורסה בתל אביב ● המהלך צפוי לצאת לדרך בשנה הבאה, אך המשקיעים כבר התקררו מהענף: מדד ת"א-מזון איבד יותר מ-18% מאז השקתו

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

המפלה של טראמפ: למה בוול סטריט חוששים ומה המשמעות עבור ישראל?

הדמוקרטים הצליחו לכבוש את הסנאט ורשמו הישגים גם בבית הנבחרים ●  מה גרם למפלה הרפובליקאית, האם טראמפ יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו, מה צפוי בוול סטריט ואיך כל זה ישפיע על ישראל? ● גלובס עושה סדר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה שפיתחה צמיד המטפל בפרפור פרוזדורים ומגייסת 30 מיליון דולר

StimCardio מגייסת 30 מיליון דולר לפיתוח צמיד לא פולשני לטיפול בפרפור פרוזדורים ● המצאה ישראלית נכנסה לרשימת ההמצאות הטובות של מגזין TIME לשנת 2026 ● אלמדה תרשום רווח של כ-5 מיליון דולר ממכירת טיילורמד, האקזיט השני שלה השנה ● איכילוב ו-Wonderful משתפות פעולה בתחום הבינה המלאכותית הרפואית ● סופוייב רושמת רבעון חזק: ההכנסות עלו ב-35% ל-28 מיליון דולר ● השבוע בביומד  

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המפץ הגדול של גינדי הוא הכישלון הגדול של בנק ישראל

בניסיון למצוא קונים בשוק הדיור המדשדש, אביב מליסרון וגינדי יצאו השבוע במבצעים אגרסיביים במיוחד ● בנק ישראל בינתיים לא מגיב, ומומחים מזהירים כי בשוק מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות שהטיל בתחילת 2025

טיסה / צילום: Shutterstock

מחלוקת על 30 דולר הובילה לגל תביעות ייצוגיות נגד סוכנויות הנסיעות

בחודש שעבר פסק ביהמ"ש העליון כי על סוכני נסיעות חל איסור לגבות דמי טיפול על שירות לנוסע שטיסתו בוטלה ● מאז הפסיקה, הוגשו שורה של תביעות ייצוגיות נגד סוכנויות נסיעות שונות ● איסתא, שנגדה הוגשה התביעה המקורית, דורשת דיון נוסף: "הפרשנות שגויה"

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

מניית ג'י סיטי נחתכה במעל 20%: "למימוש נכסים בברזיל אין כיום היתכנות כלכלית"

באוגוסט הודיעה חברת הנדל"ן המניב על תוכנית מכירת נכסים ב-6.1 מיליארד שקל, שכוללת גם מכירת נכסיה בברזיל, אך המהפך הפוליטי שם צפוי להקשות: "הבחירות בברזיל גמרו את השוק באותה מדינה"

ג'ינה הינוחוסה מהמפלגה הדמוקרטית. ניצחה בבחירות בטקסס / צילום: ap, Ashley Landis

התוצאות בטקסס מספקות למשקיעי הטכנולוגיה סיבה לדאגה

השינוי הפוליטי בארה"ב עשוי להקשות על אחד ממנועי ההשקעה המרכזיים של הכלכלה האמריקאית, ובפרט בטקסס - שם ניצחה בבחירות האמצע המועמדת הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה, שהביעה התנגדות נחרצת לפיתוח חוות השרתים במדינה ● החשש: הטלת מגבלות על מרכזי נתונים וביטול השקעות בהיקפים של מאות מיליארדים ● זה מה שעומד מאחורי הנפילה במניות הטכנולגיה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

רגע לפני הדוחות: נייס מפטרת כ־500 עובדים ברחבי העולם

לגלובס נודע כי ענקית התוכנה מרעננה תפטר כ־5% מכוח האדם, על רקע המעבר לפתרונות AI וחולשת המניה ● ביולי האחרון עוד טען המנכ"ל סקוט ראסל כי אין כוונה לפטר בישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

התאוששות במניות ה-AI הובילה את העליות בנאסד"ק ביום הבחירות בארה"ב

נאסד"ק עלה ב-0.8%, דאו ג'ונס ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: מדד S&P 500 במרחק 3% משיאו, אבל 60% מהמניות בו כבר בשוק דובי ● שופיפיי נפלה: פספסה את תחזית ההכנסות לראשונה זה ארבע שנים ● מחירי הנפט ירדו ● מטא מתכננת לגייס עד 25 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח למימון השקעות ה-AI ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו לקראת תוצאות בחירות האמצע

דרכונים גרמניים / צילום: Shutterstock

מאז אוקטובר 2023: זינוק בבקשות של ישראלים לאזרחות גרמנית

מנתונים שפורסמו על ידי הממשלה הפדרלית בגרמניה, כ-170 אלף בקשות להשבת אזרחות גרמנית הוגשו לרשויות הגרמניות בשנים האחרונות, עם זינוק משמעותי מאז אוקטובר 2023 ● מספר הדרכונים שהונפקו לישראלים עלה ב-60% בשנה שעברה, לעומת השנה שלפניה ● הסוציולוג מארק פוקס: "עצם קיומה של תוכנית מילוט הוכיח את ערכו לאורך ההיסטוריה היהודית"

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

ההפסד של טראמפ מפיל את הבורסות. מדד הפחד מזנק

המסחר באסיה מתנהל בירידות חדות בהובלת הניקיי ● החוזים על הנאסד"ק נופלים ומדד הפחד מזנק מעל ל-20 נקודות נוכח הערכות כי הדמוקרטים בדרך למהפך בקונגרס ● החשש המרכזי: רגולציה מחמירה והקפאת חוות שרתים שתפגע בענקיות ה-AI ● וגם: בגולדמן זאקס מזהירים: אי-הוודאות תמשיך להזין תנודתיות בשווקים

אמדוקס פארק / צילום: מיכה לובטון

הסכסוך והתחזית: כך איבדה אמדוקס 3 מיליארד דולר בלילה אחד

התחזיות לשנת הכספים 2027 משקפות חולשה: אמדוקס צופה צניחה של כ-14% עד 18% בהכנסות בשנת הכספים הבאה ● ירידה זו מיוחסת, בין היתר, לסכסוך משפטי מורכב ופומבי מול לקוחת הענק T-Mobile בארה"ב ● המניה צונחת במסחר המאוחר בכ-44%

אילוסטרציה: Shutterstock

קידומת 2 פתאום נראית רחוקה: הדולר מזנק לרמתו הגבוהה ביותר מסוף מרץ

בחודש מאי האחרון הדולר צלל לשפל של 30 שנה, בשוק כבר דיברו על שער של 2.5 שקלים ובהייטק קיימו פגישות בהולות אצל שר האוצר מחשש לפגיעה חריפה בשורת הרווח ● אלא שמאז התהפכה הקערה - הירידות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט דחפו את קרנות הפנסיה לרכוש מט"ח, פערי הריבית נפתחו לטובת הדולר, והאי־ודאות הפוליטית והביטחונית הוסיפה גם היא שמן למדורה ● האם מדובר בתיקון חולף או בשינוי מגמה?