נתניהו או בנט? מי באמת אחראי לכניסת הפועלים מעזה

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: רשת איקס
ציטוט: "בנט הורה להכניס לישראל אלפי פועלים מעזה"
תאריך: 10.05.26
ציון: לשיפוטכם

שר התרבות והספורט מיקי זוהר, כחלק מטענה שלממשלת בנט-לפיד הייתה אחריות לטבח 7 באוקטובר, פרסם פוסט ברשת איקס: "בנט הורה להכניס לישראל אלפי פועלים מעזה שהסתובבו ביישובי העוטף ואספו מודיעין לקראת המתקפה הנוראית בשבעה באוקטובר. שום דבר שבעולם שבנט יגיד או יעשה - לא ינקה אותו מהאחריות על מה שקרה לנו". לכך הוא צירף צילום מסך של פוסט שפרסם בנט בימיו כראש הממשלה, מתגאה בכך שהוא אישר הכנסת פועלים מעזה "בתנאי שיש שקט".

לא ניכנס כאן לשאלה האם ובאיזה היקף פועלים מעזה אספו מודיעין על ישראל, כיוון שאין לנו את הכלים לכך. בחנו אך ורק את הטענה של זוהר שבנט אפשר לפועלים עזתים להיכנס.

בבדיקה זו נשענו על בדיקות קודמות שעשינו בנושא היתרי העבודה מעזה (בשמם הרשמי, היתרים לצרכים כלכליים). הסקירה ההיסטורית שלהלן מבוססת על מאמר של ארגון גישה ועל מאמר של ד"ר חגי אטקס ו-ופאק עדנאן שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - שניהם מאוגוסט 2022 - בתוספות הערות שלנו. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי עבדו בישראל. ב-1991, בשלהי האינתיפאדה הראשונה, ישראל הפסיקה את "היתר יציאה כללי", שאפשר לפלסטינים לנוע יחסית בחופשיות, ובמקום זאת ישראל החלה לדרוש היתרי עבודה פרטניים.

מספר ההיתרים החל להצטמצם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000. ב-2004 התקבלה החלטת ממשלה 1996, ש"בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל". הדבר נעשה כחלק מההתנתקות, כדי לבדל מדינית את עזה מישראל.

ב-2006 הופסקה לחלוטין כניסתם של פועלים מעזה לישראל. הדבר השתנה לאחר צוק איתן ב-2014, אז הנהגת המדינה בהמלצת גורמי הביטחון הגיעה למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה, ובהתאם החלו לתת "היתרי סוחר" לתנועת סוחרים ואנשי עסקים מעזה לתוך ישראל ולגדה המערבית, שבפועל שימשו עובדי יום מעזה, שגדלה עם הזמן ל-5,000 היתרים.

ב-2020, בשל מגיפת הקורונה, הופסקה באופן זמני האפשרות של תושבי עזה להיכנס לישראל. בסוף 2021 נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים". במרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה שישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה ל-30 אלף. יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה 1328, לפיה מספר ההיתרים לצרכים כלכליים לתושבי עזה יעלה ל-20,050. מתוכם, 12 אלף נועדו לענף הבנייה, 8,000 לחקלאות ועוד חמישים למתן שירותים במעברים מהרצועה לישראל. בזמן זה הממשלה הייתה הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט (ובהמשך יאיר לפיד).

בכל מקרה, לפי גישה, נכון לאוגוסט 2022 הגיעו רק ל-11,501 היתרים בתוקף. ההיתרים האלו ניתנו לנשואים בני 25 ומעלה, מובטלים או ללא הכנסה קבועה, שלא הועסקו בעבר כעובדי מדינה. כשההחלטה הייתה בתוקף, תושב עזה המעוניין לקבל היתר מגיש בקשה למשרד העבודה בעזה, שמעביר בתורו את הבקשות לוועדה האזרחית של הרצועה, שבתורה מעבירה את הבקשות לישראל. בשלב זה הבקשות מאושרות או נדחות בהתאם לשיקולים ביטחוניים ושיקולי מכסות.

באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ישנו מסמך תחת הכותרת "סטטוס הרשאות לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". בגישה הסבו את תשומת לבנו שלמרות שלפי כותרת המסמך הוא עודכן לאחרונה ב-29 במאי 2023, בפועל המסמך עודכן מאז ולפי האתר הוא עודכן בפעם האחרונה ב-28 בספטמבר. לפי המסמך, בתאריך זה המכסה להיתרי כניסה מטעמי "צרכים כלכליים" עמדה על 18,500, שיחד עם 3,500 היתרי סוחר מהווים 22 אלף היתרים. מארגון גישה נאמר לנו שאין שקיפות לגבי אופן עבודת המנגנון, ולכן לא ניתן לדעת אם הגידול הזה נעשה כחלק מיישום הדרגתי של החלטה 1328 או שהיה מדובר בשורה של החלטות קונקרטיות של המתפ"ש.

עם זאת, כן ניתן להבין מכך שתחת הממשלה הנוכחית היתרי העבודה בישראל שקיבלו תושבי עזה היה גבוה יותר לעומת השנה שלפניה. בנוסף, גם נתונים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מדברים על כך שבאביב 2023, תחת הממשלה הנוכחית, מספר היתרי העבודה לעזתים בישראל גדל.

נתונים של המשרד לאוגוסט 2023 מראים שבכל חודש מינואר-אוגוסט 2023 מספר היציאות מעזה לישראל היה גדול יותר מהממוצע החודשי של 2022. יש לציין שמספר היציאות שונה ממספר ההיתרים ולא כולן נעשות לצורכי עבודה, אבל לצורך העניין באוגוסט 2023, שלא היה חודש שיא, היו 58,606 יציאות, מהן 87% (50,987) היו לצורכי עבודה, יותר מהממוצע החודשי של כל סוגי היציאות ב-2022 (35,370).

על כך ניתן להוסיף שכפי שהסברנו בעבר, ממשלה מחויבת להחלטות של ממשלות קודמות עד שהיא מעבירה החלטה חדשה. בהיעדר סימוכין להחלטת ממשלה שמבטלת את החלטה 1328, הרי שהממשלה הנוכחית השאירה את עצמה מחויבת לה.

ב-4 בספטמבר 2023, כחודש לפני הטבח, פורסם באתר "וואלה" שבמערכת הביטחון שוקלים בחיוב את הגדלת המכסות, אך שישראל השעתה את קבלת ההחלטה עד לקבלת הסכמות בסוגיית השבויים והנעדרים. עם זאת, הדבר כן מלמד שהממשלה הנוכחית, גם אם לא הלכה מעבר למה שנקבע בהחלטה 1328, לא עצרה את היתרי הכניסה מטעמי צרכים כלכליים לפני הטבח.

פרסום אחר באותו אתר, מ-9 באוקטובר 2023, ציין שמכסת ההיתרים לעזה הייתה אמורה לגדול ב-3,000 היתרים. ב-14 באוקטובר 2023, שבוע בדיוק לאחר הטבח, פורסם ב"הארץ" שישראל שללה את כל היתרי העבודה של תושבי עזה, מה שיצר קשיים לגבי פלסטינים מעזה ששהו במדינת ישראל כחוק בעת הטבח.

משר התרבות והספורט מיקי זוהר לא נמסרה תגובה.

לסיכום, ממשלת בנט-לפיד אכן הייתה זו שנתנה היתרים לפועלי יום מעזה והגדילה מאוד את מספרם. עם זאת, בפועל הם נכנסו גם תחת ממשלות נתניהו והמשיכו להיכנס, במספרים גדולים יותר, גם תחת הממשלה הנוכחית עד לטבח 7 באוקטובר.