גל של הנפקות / צילום: Shutterstock
גל הנפקות שוטף את הבורסה בת"א בחודש האחרון. רק מתחילת השבוע האחרון פרסמו ארבע חברות תשקיפים לקראת הנפקה ראשונית של מניותיהן (IPO) בת"א. אליהן צפויות להצטרף בקרוב חברות נוספות שיבקשו לרשום את מניותיהן למסחר, בשווי כולל המוערך ב-25-30 מיליארד שקל.
● האסטרטג שממליץ: קחו את הכסף ותברחו מהבורסה. בעוד עשרה ימים
● "אין כסף על הרצפה": מנהל ההשקעות שממליץ להיזהר במיוחד מסקטור אחד
גל ההנפקות הנוכחי, שצפוי להיות הגדול מאז שנת 2021, מגיע בצל הזינוק במדדי הבורסה המובילים, שטיפסו בשנה האחרונה בכ-60%. הללו הושפעו בין היתר מהסטת כספי משקיעים פרטיים ומוסדיים משוקי חו"ל לבורסה המקומית. הדבר ייצר מחד ביקוש מצד המשקיעים המוסדיים (מנהלי חסכונות הציבור) ל"סחורה חדשה", ומאידך הגדיל את התיאבון של חברות פרטיות רבות שישבו על הגדר.
"אנחנו עדים להזזה מסיבית של כספי גמל ופנסיות ממסלולים שנצמדו ל־S&P 500 אל מסלולי מניות בשוק המקומי. יחד עם כניסה של כסף ממשקיעי ריטייל, נוצרים ביקושים טבעיים להנפקות חדשות", סיפר לאחרונה לגלובס מורן נחשוני, מנכ"ל משותף בווליו בייס חיתום. דברים דומים השמיע גם נדב רבן, מנכ"ל רוסאריו חיתום, שאמר, כי "אנחנו רואים שיש רעב בשוק לאקוויטי (מניות), והוא התחזק בשבועות האחרונים בשל הסטות כספים מחו"ל לארץ ולמסלולים המנייתיים".
אלו שהוגשו ואלו שבדרך
ככל הידוע, לרשות ני"ע הוגשו בעת האחרונה מעל 30 טיוטות תשקיף, שחלקן הגדול צפוי להתפרסם עד סוף החודש. זאת, בשל העובדה שחברות פרטיות עשויות להעדיף להנפיק על בסיס הדוחות השנתיים, משום שלא תמיד הן מחזיקות בנתונים מסודרים בחלוקה לרבעונים, דבר שאותו יוכלו לעשות רק עד סוף חודש מאי. חברות שיפספסו את המועד יצטרכו לעדכן את התשקיף מחדש עם נתוני הרבעון הראשון, דבר שעשוי לעכב את המהלך.
מתחילת החודש פורסמו חמישה תשקיפים של חברות השואפות להנפיק מניות, בשווי מצרפי של כ-18 מיליארד שקל. הגדולה בהן היא חברת הנדל"ן תדהר, בניהול אורי לוין, שמתכננת להנפיק לפי שווי של מעל 7 מיליארד שקל (לפני הכסף), במה שצפוי להיות ההנפקה הגדולה ביותר מ-2010, אז הצטרפה לבורסה קבוצת עזריאלי.
כמה ימים קודם לכן, פרסמה גם חברת הסימולטורים הצבאיים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תשקיף הכולל הצעת מכר לציבור של מניות, בכ-1 מיליארד שקל, ולפי שווי עצום ומפתיע של כ-4 מיליארד שקל לפחות, שיהפוך אותה להנפקה הביטחונית הגדולה ביותר.
אליהן הצטרפו בהמשך השבוע גם חברת הבנייה בסט (BST) שבבעלות משפחת טנוס (80%) וחברת הביטוח הפניקס (20%), המבקשת לגייס 400 מיליון שקל לפי 2.5-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). גם חברת התרופות רפא, שבשליטת קרן ההשקעות פימי, הגישה תשקיף, לפי שווי מוערך של 2־2.4 מיליארד שקל. חברת שירותי השמירה והניקיון טי אנד אם (T&M) תנסה להנפיק לפי שווי מוערך של 750 מיליון שקל (לפני הכסף).
רוצות לחזור לבורסה
בשבועות הקרובים יפרסמו תשקיף מספר לא מבוטל של חברות, ביניהן כמה שעבורן מדובר בסיבוב שני בבורסה, לאחר שמניותיהן נסחרו בה בעבר אך נמחקו. אחת מהן היא יצרנית חומרי הבנייה והצבע טמבור, בהנפקה לפי שווי מוערך של כ־2 מיליארד שקל. חברת התשתיות אוליצקי, שגם עבורה זהו סיבוב שני בבורסה, תנסה להנפיק את מניותיה בשנית לפי שווי מוערך של 800 מיליון שקל.
הנפקות בולטות נוספות צפויות להגיע מכיוונן של חברת הנדל"ן למגורים אביסרור, ששואפת להנפיק לפי שווי מוערך של 2 מיליארד שקל; חברת האנרגיה רפק אנרג'י (שווי של 1.5 מיליארד שקל); וחברת תוספי המזון גלעם (1.5 מיליארד שקל), שבשליטת פימי.
גל ההנפקות, שכולל בעיקר חברות גדולות בתחומי הנדל"ן, הביטחון והתעשייה, עשוי לכלול גם נציגות לענף המזון, שהפך ללהיט של המשקיעים בבורסה בשנה שעברה, בעקבות הנפקותיהן המוצלחות של יצרנית הבשר בלדי , מחלבות גד וסוגת . בין המועמודת להצטרף לבורסה כעת נמצאות מאפיית רוסטיק בייקרי של משפחת נגל, שמחזיקה במותגים פילסבורי ונייצ'ר ואלי, שתבקש לקבל שווי של 1 מיליארד שקל, ורשת המסעדות האסייתיות קיסו, שתנסה להפוך לחברה הציבורית הראשונה בתחום המסעדנות, לפי שווי של פחות מחצי מיליארד שקל.
לא כמו הגל של 2021
שורת החברות הללו צפויות להצטרף לתשע חברות חדשות שכבר הנפיקו את מניותיהן בת"א מתחילת 2026. ביניהן חברת חומרי הגלם לענף המזון פרודלים של משפחת ברזובסקי; חברות הנדל"ן מנרב , רמי לוי נדל"ן וגבאי קבוצה , והחברות הביטחוניות סמארט שוטר ודי.אס.איי.טי. זאת, לאחר שאשתקד בוצעו 21 הנפקות ראשוניות (IPO), שהפכו את 2025 לשנת שיא של הנפקות מאז הגל, המאכזב ברובו, של 2021. באותה שנה בוצעו בבורסה 94 הנפקות ראשוניות, רובן של חברות טכנולוגיה בוסריות ומפסידות, שחלק גדול מהן קרסו מאז.
בשוק מדגישים שגל ההנפקות הנוכחי לא צפוי להזכיר את קודמו. פלג פאר, מנכ"ל משותף בלידר שוקי הון, סיפר לאחרונה לגלובס כי "ב־2021 הריבית הייתה אפסית. היה מספיק שתראה ש'יש לך חלום' ויצאת להנפיק. המוסדיים כיום מעדיפים לקנות משהו פחות מסוכן, גם אם הוא יותר יקר. הם יעדיפו לקנות חברה גדולה, תזרימית ומבוססת, במכפיל רווח יותר גבוה, מחברה קטנה במכפיל יותר נמוך".
ואכן, מבט על היקפי הגיוס מצביע על ההבדלים. אם בשנת 2021 גייסו 94 חברות סכום של כ-10 מיליארד שקל, הרי שבשנה שעברה גייסו 21 חברות כ-5.9 מיליארד שקל, כלומר יותר ממחצית מהסכום שגויס בשנת השיא. ואם לשפוט על פי התשקיפים שהוגשו עד כה, לא מן הנמנע שהיקפי הגיוסים ושווי החברות ישברו הפעם שיאים.