נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
גל ההנפקות ששוטף בחודש האחרון את הבורסה בת"א, הביא עמו גם את התשקיף של ענקית הבנייה בסט, שבבבעלות משפחת טנוס. ותיקי שוק ההון אולי הופתעו כשגילו בין דפיו כי מי שמשמש כיו"ר החברה הוא לא אחר מרפי ביסקר, שמילא בעבר שורה של תפקידי מפתח בקבוצת אי.די.בי שקרסה לפני מעל לעשור, ונחשב לאחד מהאנשים הקרובים למי שעמד בראש הקבוצה, נוחי דנקנר. ביסקר, כך גילו דפי התשקיף, נהנה מתנאים מופלגים בתפקידו.
● לא ייאמן: החברה דיווחה - 100 מיליון שקל זלגו לכיסי הבעלים ונעלמו
● הדיבידנד יוצא הדופן שדלק תחלק לבעלי המניות שלה
מי ששימש בעבר כיו"ר נכסים ובניין, גב ים ושופרסל (בגינן זכה לתגמולים בהיקף מוערך של מעל ל־50 מיליון שקל), מכהן כיו"ר בסט מאז שנת 2019 בהיקף משרה של 60%. במסגרת תפקידו הוא זכאי לדמי ניהול חודשיים של כ־200 אלף שקל ומענק. עלות העסקתו עומדת על כ־3 מיליון שקל בשנה, ובנוסף הוא מחזיק באופציות ל־3% ממניות בסט בשווי יותר מ־70 מיליון שקל (במחיר ההנפקה הצפויה). כל אלה מתווספים לתמורה של 22.7 מיליון שקל שקיבל ביסקר עבור מניות החברה שמכר לקבוצת הביטוח הפניקס, כשזו נכנסה להשקעה בבסט בשנת 2022.
גורם בשוק ההון המכיר את ביסקר מסביר כי הוא "במידה מסוימת מיישם בבסט את לקחי קריסת אי.די.בי. במשך השנים הקפיד לשמור על נזילות מירבית בחברות שאותן הוביל בקונצרן, בעיקר בנכסים ובניין ובשופרסל, מה שמנחה אותו כנראה גם בתפקיד בבסט. הראיה להצלחתו העסקית היתה שהחברות שבראשן עמד בימי אי.די.בי לא רק ששרדו את משבר החוב של הקונצרן, אלא ממשיכות לפעול בהצלחה גם כיום. לדברי אותו גורם, "ביסקר היה קפדן בנוגע לממשל תאגידי, מה שסייע לשמר את המוניטין שלו כמנהל מוערך".
באופן סמלי, מי שהנהיג את אי.די.בי בתקופתו של ביסקר עלול להיות מוכרז בתקופה הקרובה כפושט רגל. הרקע הוא חובות ענק אישיים שנטל נוחי דנקנר בעבר משורה של בנקים בישראל, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל, שבפרעונם הוא אינו מצליח לעמוד חרף הסדר שנחתם מול נושיו לפני כעשור. בתגובה לבקשת הבנקים בחודש שעבר להכריז עליו כפושט רגל, כתב דנקנר בתצהיר שהגיש לבית משפט השלום בת"א כי "חרף הקשיים, פעלתי פעם אחר פעם לגיבוש הסדרי תשלום עם נושיי. אולם בדיעבד הניסיון לפרוע חוב עתק ההולך ותופח בשל רכיב הריבית, נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר".
דנקנר, נזכיר, נחשב במשך קרוב לעשור לאיש העסקים החזק במשק. הוא הפתיע את שוק ההון כשרכש מידי משפחות רקנאטי וקרסו את השליטה באי.די.בי, חברת ההחזקות הגדולה במשק, בשנת 2003, ובשבע השנים הבאות הגדיל את שווי ורווחי הקונצרן באמצעות שורה של עסקאות רכישה ומימוש מוצלחות. דנקנר ושורה של מנהלים בכירים בחברות הקונצרן נהנו באותן שנים מתגמולים נדיבים במיוחד.
אלא שהמינוף הגדול בו פעלה א.די.בי, חלוקת דיבידנדים אגרסיבית ומספר השקעות כושלות (מניות קרדיט סוויס, פלאזה לאס וגאס, מעריב) לצד ירידה חדה ברווחי סלקום, החזקה מרכזית של הקונצרן, בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר, הובילו לקריסתה ולהסדר חוב שבו איבד דנקנר את השליטה בחברה בשנת 2013. בהמשך הורשע דנקנר בהרצת מניות במסגרת "הנפקת החברים" שביצעה אי.די.בי שנה קודם לכן, לצורך שיפור מצבה התזרימי הקשה באותה עת, וריצה עונש מאסר.
הקפיצה המשתלמת של חיים גבריאלי
בניגוד לקריסתם הכלכלית של אי.די.בי והעומד בראשה, שורה ארוכה של מנהלים שסבבו את דנקנר בתקופתו בקונצרן, ונהנו משכר נדיב במיוחד, ממשיכים לעשות היום חיל במגזר העסקי. "הרבה מהבכירים שהובילו את הקבוצה אז הצליחו להתברג בתפקידים מוצלחים בהמשך, הודות לכישורים שלהם", אומר גורם שהיה מעורה בקבוצה. "בסוף רק נוחי נקלע לתסבוכות ולהסדר חוב אישי".
דוגמה בולטת למי שהצליח להשאיר הרחק מאחור את ימי אי.די.בי היא של חיים גבריאלי, מי שנחשב ליד ימינו של דנקנר. גבריאלי החל את דרכו כיועץ במשרד האוצר, עבר לעבוד עם דנקנר כעוזר אישי ואיש סודו. בהמשך מונה למשנה למנכ"ל אי.די.בי, ובשנת 2009, עוד לפני שחגג 40, הפך למנכ"ל החברה החזקה במשק, כשתיקון לחוק החברות אילץ את דנקנר להיפרד מהתפקיד (בחר להמשיך ולכהן כיו"ר).
גם לאחר קריסת אי.די.בי והסדר חוב שהעביר את השליטה בקונצרן לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, המשיך גבריאלי לשמש בתפקיד המנכ"ל, בעת שצמד בעלי הבית החדשים התקשו להסכים על מחליפו. הוא פרש מהתפקיד ב־2016, לאחר שאלשטיין הפך לבעלים יחיד באי.די.בי, ועזב את הקונצרן לאחר שצבר בשנותיו בו שכר בעלות של יותר מ־20 מיליון שקל.
שנה לאחר פרישתו מאי.די.בי, הפך גבריאלי לנציגה של חברת ברייטפוד הסינית בישראל, שרכשה עוד קודם לכן את השליטה במחלבת תנובה, ובהמשך מונה ליו"ר תנובה והפך לאיש החזק בענקית המזון, תפקיד בו הוא משמש עד היום. תנובה, כך מעריכים רבים, עשויה להיות מונפקת השנה בבורסה של ת"א לפי שווי שלפי ההערכות עשוי להגיע לכ־10 מיליארד שקל.
אגב, בתקופתו של גבריאלי כמנכ"ל אי.די.בי, מכר הקונצרן את חברת מוצרי ההדברה מכתשים אגן (כיום: אדמה) לידי כמצ'יינה הסינית. ייתכן כי באותה עת נזרעו הזרעים לתפקידו הנוכחי (כמצ'יינה וגם ברייטפוד הן חברות בבעלות ממשלת סין).
המהלך המנצח של אבי פישר
בכיר נוסף באי.די.בי שיצא מחוזק מקריסת הקונצרן הוא אבי פישר, מי שהכיר את דנקנר עוד מימי מספסל הלימודים בפקולטה למשפטים, ובהמשך הפך לשותפו בעסקי תיירות שפיתחו השניים, ומאוחר יותר גם ברכישת השליטה באי.די.בי. לאחריה מונה פישר למנכ"ל משותף בחברת כלל תעשיות, מהחזקותיה המרכזיות של אי.די.בי שחלשה בין היתר על מונופול המלט נשר, נייר חדרה, גולף, מנועי בית שמש ועוד. כשאי.די.בי נקלעה לקשיים, בשנת 2012, רקם והוביל פישר עסקה למכירת השליטה בכלל תעשיות לידי המיליארדר לן בלווטניק, בפרמיה משמעותית על מחיר השוק.
"פישר הצליח לחבור לבלווטניק ברגע הנכון", אומר גורם בשוק ההון. "הוא ידע להיחלץ בזמן מהצרות של אי.די.בי". בלווטניק רכש לבסוף את מלוא השליטה בכלל תעשיות והפך אותה לפרטית. פישר, שבתקופתו באי.די.בי זכה לתגמולים בהיקף של מעל 30 מיליון שקל, משמש מאז כיו"ר ומנכ"ל החברה עבור תגמולים בסכומים גבוהים אף יותר.
שותפו של פישר לניהול כלל תעשיות תחת דנקנר, בשכר דומה, היה צביקה לבנת, שנמנה אף הוא עם בעלי השליטה באי.די.בי; אביו, אברהם (בונדי) לבנת ז"ל ויבואן הרכב יצחק מנור הצטרפו כשותפים לגרעין השליטה שגיבש דנקנר ב־2003. עוד קודם לכן רכשה כלל תעשיות מידי משפחת לבנת מחצית ממניות תעבורה, מחברות ההובלה והלוגיסטיקה הגדולות בישראל. לאחר העברת הבעלות בכלל לידי בלווטניק, נחתמה בשנת 2019 עסקה למכירת חלקה בתעבורה לידי משפחת לבנת, שהחזירה לידיה את השליטה בחברה, לצד קבוצה של גופים מוסדיים, תמורת 700 מיליון שקל.
הקריירה החדשה של ליאור חנס
מנהל בכיר נוסף באי.די.בי שהיה מקורב לדנקנר הוא ליאור חנס, לשעבר סגן מנהל מחלקת החשבונאות ברשות ני"ע, שהצטרף לעסקיו עוד בשנת ה־90. חנס כיהן במשך כעשור בתפקידי ניהול בכירים באי.די.בי, בין היתר כמשנה למנכ"ל הקבוצה, מנכ"ל זמני של דיסקונט השקעות ויו"ר כור. ב־2006 עבר עם משפחתו לאנגליה וריכז שם את פעילות אי.די.בי בחו"ל, ונחשב לאחד מאדריכלי ההשקעה של הקונצרן במניות קרדיט סוויס - שתחילתה ברווחי עתק ולאחר מכן בהפסדים כבדים.
חנס עזב לבסוף בתום עשור את אי.די.בי (ב־2014), כשעלות שכרו המצטברת עמדה על קרוב ל־50 מיליון שקל. כיום הוא מכהן כיו"ר חברת בוכוולטר המוכרת פתרונות תצוגה לתחום הקמעונאות וכן יו"ר אופן סקיי שירותי תעופה, שהוחזקה בעבר בידי גנדן תיירות של דנקנר ופישר (לצד ישראייר, נתור והחזקות נוספו), ונמכרה לאי.די.בי בעסקת בעלי עניין מעוררת מחלוקת. חנס משמש בשנה האחרונה גם בתפקיד דירקטור חיצוני ביבואנית הרכב קרסו מוטורס של משפחת קרסו. כמו כן הוא מכהן מאז 2019 כדירקטור בחברת האג"ח איסתא נכסים שבשליטת איסתא.
בכירה נוספת ששרדה את הסדר החוב הראשון באי.די.בי היא סגי איתן, שמונתה לפני קצת מעל לחודשיים לתפקיד מנכ"לית זרוע הבנייה למגורים של ענקית התשתיות שפיר הנדסה, של האחים שפירא. איתן שימשה במשך כמעט עשור וחצי בתפקיד מנכ"לית נכסים ובניין, זרוע הנדל"ן המרכזית של אי.די.בי המחזיקה בחברת הנכסים המניבים גב-ים. היא סיימה את התפקיד בשנת 2019, לאחר שצברה בו תגמולים המוערכים בכ־40 מיליון שקל. לאחר עזיבתה את הקבוצה (שבהמשך קרסה שוב, תחת אלשטיין) היא מונתה למנכ"לית חברת הנדל"ן הפרטית פרץ בוני הנגב. וכאמור לאחרונה הפכה למנכ"לית בחברה הבת של שפיר.
פעילות הפיננסים והחברות שהחמיצה
מקורב נוסף לדנקנר היה בנקאי ההשקעות דן טהורי, עמו התייעץ רבות ואף חלק טיולים למזרח הרחוק. בשנת 2006 הבשיל הקשר החברי לעסקה בה רכשה כלל פיננסים, שהשתייכה לקבוצת אי.די.בי, מחצית ממניות בית ההשקעות של טהורי (ובהמשך גם את היתרה). השותפות בין הצדדים העשירה את טהורי בכ־30 מיליון שקל, אך הסתיימה באפריל 2013 בטונים צורמים. זאת, לאחר שבמהלך השנים צנח שוויה של כלל טהורי בספרי כלל פיננסים, מה שהוביל בסופו של דבר גם למחלוקת עסקית בין דנקנר לטהורי.
עם סיום העסקים (והקשרים) המשותפים, המשיך טהורי לפעול בשוק ההון, שימש כדירקטור חיצוני בחברת תיגבור (מאוגוסט 2016 עד ספטמבר אשתקד), ומכהן כיום כחבר בוועדת ההשקעות של מנורה מבטחים ובדירקטוריון גמלא הראל נדל"ן.
אביטל בר-דיין שהגיעה לאי.די.בי כמנהלת קשרי משקיעים בימי הדמדומים של הקונצרן בשנת 2012, לאחר ששימשה כסמנכ"לית בכירה בחברת מידרוג, מציינת היום כי "החברות בהן החזיק הקונצרן היו בריאות ברובן, למרות אתגרי מינוף, אבל בסך הכול היו חברות טובות. הבעיה היתה ברמת החוב בחברת ההחזקות. כשתזרים המזומנים מהחברות המוחזקות התחיל לקרטע - זה הפיל את כל המבנה".
בר דיין, שלאחרונה החלה לשתף פעולה עם משרד גלברט־כהנא כמנהלת קשרי משקיעים ופיתוח עסקי, טוענת כי "בסופו של דבר היה שם צוות מאוד מקצועי של אנשים מוכשרים, וכל אחד מצא את הנישה שלו".