נתניהו וטראמפ בכנסת / צילום: ap, Evelyn Hockstein
בימים אלה, בהם מחד חבילת הסיוע השנתית האמריקאית לישראל בסך 3.8 מיליארד דולר (3.3 מיליארד דולר עבור רכש ביטחוני וחצי מיליארד דולר נוספים עבור פיתוחים משותפים בתחום ההגנה האווירית) לישראל עומדת להסתיים ב־2028, ומאידך בקונגרס מקודמת טיוטת תקציב הביטחון של ארה"ב ל־2027 - ניתן ללמוד מההצעה שמקודמת בבית הנבחרים עד כמה וושינגטון וירושלים מתכננות להדק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי־ביטחוני לשיאים חדשים.
● ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון
באתר Responsible Statecraft האמריקאי מצאו בטיוטת תקציב הביטחון של ארה"ב את סעיף 224, שכותרתו "יוזמת שיתוף פעולה טכנולוגי־הגנתי בין ארה"ב לישראל". אמירה בולטת בהתחשב בכך שבהתאמה לאינפלציה, היקף הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל מאז 1948 חצה את רף ה־200 מיליארד דולר. במסגרת אותו סעיף, מעוניינים הצדדים ליצור יסודות חדשים למו"פ (מחקר ופיתוח) הדדי, ייצור אמל"ח משותף, מיזמים משותפים, ורישוי לעבודה משותפת ומגוונת.
נציין כי כבר כיום, ארה"ב מהווה חלק אינטגרלי ממערכות ישראליות אסטרטגיות. כך, למשל, ארה"ב מימנה כ־80% מהעלות כוללת של פרויקט חץ 3 וחץ 2; קלע דוד מפותחת בשת"פ אדוק עם ריית'און האמריקאית; ואילו במקרה של כיפת ברזל, רפאל וריית'און החלו אשתקד לייצר מיירטי טמיר ומיירטי סקיי־האנטר (הגרסא האמריקאי עבור המארינס) במפעל משותף בארקנסו.
להערכת האתר האמריקאי שבחן את טיוטת תקציב הביטחון, ארה"ב וישראל שואפות להדק את הקשרים בתחומי הבינה המלאכותית (AI), הקוונטים, מערכות אוטונומיות, נשק אנרגיה (לייזר), סייבר, וביוטכנולוגיה. נקודות משמעותיות ביותר עוסקות בסוגיות "שילוב רשתות" ו"מיזוג נתונים". כלומר, גישה מלאה הדדית של שני הצבאות לנתונים האחד של השני.
המשמעות היא שהאינטגרציה הביטחונית־תעשייתית האמריקאית עם הישראלית תהיה הדוקה יותר מאשר מה שהתבצע עם מדינה כלשהי מעולם. לרוב, כפי שמשתקף ממערכת היחסים של ארה"ב עם בנות בריתה בנאט"ו, השת"פ מסתכם במכירות של מוצרים מוגמרים אמריקאיים, או בייצור שיעורים מסויימים ונמוכים יחסית של האמצעים. לדוגמה, חברת BAE מערכות הבריטית מייצרת כ־13% עד 15% מכלל החלפים והמערכות של מטוסי F-35. החברה מספקת עבורם מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א), מערכות ניהול בריאות המטוס ומערכות דלק.
בניגוד לסיטואציה הזו, סעיף 224, לתפיסת Responsible Statecraft, ימזג את ענפי הביטחון האמריקאיים והישראליים בהיבטים רבים של לוחמת העתיד, כולל אוטונומיה וסייבר. זה תואם את האסטרטגיה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכוללת את America First, ויאפשר יצירת מקומות עבודה חדשים בארה"ב, עם משרות רבות שיגיעו ממתקני ייצור משותפים.
טראמפ שואף להציב את הכלכלה האמריקאית בראש סדר העדיפויות
בסיכומו של דבר, על אף הסיום הצפוי של מזכר ההבנות הנוכחי, ישראל עשויה למצוא את עצמה בעמדה אסטרטגית אף טובה יותר, לאחר שהסכם הסיוע הנוכחי יסתיים ב־2028. מזכר ההבנות הנוכחי, עליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר. בנוסף, כאמור, הובטח סכום של חצי מיליארד דולר לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. מדובר בשיא של כל הזמנים, שמבטיח סיוע שנתי בסכום ששווה לכ־0.5% מהתוצר.
הליך מזכר ההבנות כבר החל במשא ומתן עם הממשל האמריקאי, תוך ידיעה כי טראמפ שואף להציב את הכלכלה האמריקאית בראש סדר העדיפויות. לפיכך, חלק מהשאלות סביב מזכר ההבנות החדש נובע מסעיף ההמרות (OSP): היכולת להמיר חלק מהמענק השנתי לשקלים בשימוש התעשייה הביטחונית המקומית. תחילה, סעיף ההמרות עמד על 815.3 מיליון דולר (24.7% מתקציב הרכש), אך הובטחה הפחתה שתפנה את ההשקעה בהדרגה לתעשייה הביטחונית האמריקאית.
ב־2025, התרחשה בשנה החולפת הפחתה משמעותית ביותר: מתקציב המרות של 725.3 מיליון דולר (21.9%), חלה צניחה ל־450.3 מיליון דולר (כ־13.6%). בשנה הבאה תהיה צניחה נוספת ל־250.3 מיליון דולר (כ־7.5%). בשנה האחרונה למזכר ההבנות, שנת 2028, סעיף ההמרות יעמוד על 0.