טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit
יישובי קו העימות בצפון חוו אתמול (שבת) יום של אזעקות כמעט בלתי פוסקות, בשעה שצה"ל התקדם לעומק לבנון וכבש את מבצר הבופור, וגם הבוקר האזעקות ביישובים ממשיכות. מה ישראל יכולה לעשות במסגרת הפסקת האש, איך המתיחות משפיעה על היחסים עם ארה"ב, ומה יקרה כשיהיה הסכם עם איראן? שאלנו את פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי וב-INSS, היכן הדברים עומדים.
● סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל
● הרחפנים לא השאירו מקום להסתתר: סופו של עידן הצלפים הצבאיים
"חיזבאללה גילה את היתרון המבצעי והפסיכולוגי שבהפעלת רחפני נפץ באמצעות סיבים אופטיים, ודחק את ישראל לפינה שנעשתה בלתי אפשרית. כך הוא מבסס יתרון שבא לידי ביטוי בשחיקת כוחות צה״ל ובהתשת תושבי הצפון", מציין פרופ' מיכאל. "את היתרון הצליח חיזבאללה לבסס בשל המגבלות שממשיך הממשל האמריקאי להטיל על ישראל בכל הנוגע לתקיפת נכסים חיוניים של חיזבאללה בביירות ובאזורים שמצפון לליטאני. ישראל מוצאת עצמה נדחקת לשיפור המענה ההגנתי בלבד מפני רחפני הנפץ , כאשר ברור שהמענה לכך אינו יכול להצטמצם להגנה בלבד ומחייב התקפה, אפילו רחבה, על כל מעוזי חיזבאללה ונכסיו, בדגש לגבי ביירות".
איך המשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן משפיע על האירוע הזה?
"המשא-ומתן של ארה"ב עם איראן נמשך והנשיא דונלד טראמפ עדיין מאמין שריסון ישראל בלבנון יתרום להצלחת המשא-ומתן או לכל הפחות להתקדמותו, או שתקיפות ישראל בביירות וביטול הפסקת האש ישבשו את המשא-ומתן. ישראל לא הצליחה עד כה לשכנע את טראמפ לנתק בין הזירות, ולמרות הפגיעות המתמשכות בישראל והישגים נצברים לחיזבאללה, מתעקש טראמפ להמשיך ולכבול את ידי ישראל. מעבר להצלחה איראנית לחבר בין הזירות ולפרוס את חסותה על שלוחתה הלבנונית, ולמשמעויות הנלוות לכך בהתייחס לשלוחים האחרים ולמעמדה האזורי של איראן, מדובר בכישלון ישראלי".
באיזה מובן?
"ישראל נכשלת בכמה רבדים: במיגור התופעה המסבה נזק מצטבר וגובה מחיר מחיילי צה"ל ומתושבי הצפון המותשים; בהחלשת איראן וציר ההתנגדות; בהרתעת חיזבאללה ובפגיעה משמעותית בנכסיו; ביכולת להשפיע על ארה"ב ולרתום אותה לצד ישראל במלחמה נגד חיזבאללה; וביכולת לחזק את ממשלת לבנון ובהחלשת חיזבאללה במרחב הלבנוני".
"לקוות למשבר במשא-ומתן מול איראן"
"במידה שייחתם מזכר הבנות בין ארה"ב לבין איראן ותוכרז הפסקת אש של 60 יום, תוך קבלת הדרישה האיראנית להחלתה בכל הגזרות", אומר פרופ' מיכאל. "ישראל עלולה לסיים את המערכה הנוכחית כשאיום חיזבאללה נותר על כנו. במצב זה נראה שעומדות בפני ישראל שתי חלופות עיקריות. האחת היא לפעול נגד חיזבאללה ולהשלים מהלך צבאי משמעותי להחלשת הארגון, שיהיה בו גם כדי לצמצם משמעותית את האיום ולשפר את המציאות הביטחונית בצפון וגם כדי לחזק את ממשלת לבנון ולאפשר לה תנאים נוחים יותר להמשיך את המלאכה ולהכשיר את התנאים להתקדמות בערוץ המדיני.
"המשמעות של בחירה בחלופה זו היא סיכון היחסים עם ארה"ב עד כדי משבר של ממש. החלופה השנייה היא שישראל תקבל על עצמה את הפסקת האש בשעה שהיא ממשיכה לשלוט על מרחב הביטחון, שאף הורחב ביומיים האחרונים, ולהסתייע בארה"ב לקידום התהליך המדיני מול ממשלת לבנון. זאת בתקווה להסדרה ביטחונית שתיתן מענה לדרישות הביטחוניות הישראליות, ותאיץ את ההתקדמות בכיוון של הסכמים נוספים עם ממשלת לבנון עד הסכם שלום" .
לדבריו, "שתי החלופות בעייתיות. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה משבר חמור ביחסים עם ארה"ב. אך הסיכוי להתקדמות במסגרת החלופה השנייה כמעט ואינו קיים, מכיוון שקשה להניח מצב שבו ממשלת לבנון תוכל באמת להתמודד עם חיזבאללה שטרם הוחלש די הצורך מבחינה צבאית" .
בשלב זה, איך ישראל צריכה להתייחס לאירוע?
"בהיעדר אפשרות לשכנע את הנשיא טראמפ לנתק בין הזירות כל עוד המשא-ומתן עם איראן נמשך, ובוודאי במקרה של חתימה על מזכר הבנות והארכת הפסקת האש ב-60 יום, ישראל צריכה לקוות שהנשיא טראמפ ימשיך לעמוד בנחישות בדרישותיו מאיראן וזו תסרב לעמוד בהן עד כדי משבר. אלא שתקוות אינן מתכון לאסטרטגיה או למענה הביטחוני הנדרש" .
"לצד מאמצים צבאיים, יש לשנות את גישת המדינה לתושבי הצפון"
לכן, אומר פרופ' מיכאל, "ישראל צריכה להפעיל ולתכלל מספר מאמצים במקביל. המאמץ הראשון הוא מאמץ הגנתי להתמודדות עם רחפני הנפץ. המאמץ השני הוא ניצול כל הזדמנות בעקבות הפרות הפסקת האש על ידי חיזבאללה לתקיפת נכסים חיוניים של הארגון, כשהמאמץ הצבאי בביירות ימוקד בסיכולים ממוקדים. המאמץ השלישי הוא בהידוק הקשר והתיאום עם ארה"ב וביסוס ההבנות בנוגע לכללי התגובה. המאמץ הרביעי הוא בשינוי כולל של הגישה המדינתית כלפי הצפון, וריכוז מאמץ לתמיכה באוכלוסייה ובצרכיה, והפניית משאבים לשיקום התשתיות, הכלכלה והמיגון.
"במקביל, ישראל צריכה להיערך למהלך התקפי רחב ועצים לבמקרה של קריסת המשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן וחידוש המתקפות הצבאיות על איראן. לצד מאמץ צבאי מול איראן ולצד ארה״ב, יצטרך צה״ל להוביל מערכה משולבת - אוויר, ים ויבשה - נגד חיזבאללה. המטרה היא להביא להחלשה משמעותית של הארגון מבחינה צבאית, ולהכשיר את התנאים שיאפשרו לממשלת לבנון לקבל על עצמה את האחריות המדינתית המתחייבת, להשלים את הטיפול בפירוק הצבאי של הארגון ולהשיב למדינה את המונופול על הפעלת הכוח".
"עד אז ותמיד, צריך לומר לציבור את האמת, גם אם היא קשה", מסכם פרופ' מיכאל. "ולהוכיח במעשים לתושבי הצפון שהם לא רק חלק מהמדינה, אלא בניה המועדפים בעת הזו".