סדרת טיליי הספייק של רפאל מבוקשת בכל העולם, והמדינה שכעת מודאגת מאוד מהטילים הישראליים המתקדמים היא טורקיה. בארה"ב מחפשים שימושים חדשים לרחפנים, ומוצאים שיש להם יכולת שיגור רקטות. ובאיראן שבעי רצון מפריסת מערכות הגנה אווירית מתוצרתם בארמניה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות
● 30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה
מערכת יירוט הרחפנים הישראלית, שניתן להתקין על רובה | בלעדי
רובל חדשנות, חברה המתמחה בפיתוח פתרונות ביטחוניים וטכנולוגיות מתקדמות לעולמות ההגנה וה־HLS, משיקה את בלאק רייבן (Black Raven) - מערכת מבוססת בינה מלאכותית והיתוך מידע רב-סנסורי, שפותחה במטרה לתת מענה לאיום הרחפנים.
המערכת החדשה פותחה לאחר שעובדי החברה, רובם אנשי מילואים ששירתו מאות ימים מאז פרוץ המלחמה, חוו באופן אישי את האיום המתפתח בזירות הלחימה, ובפרט את אתגר רחפני הנפץ ורחפני הסיב האופטי. מתוך ההיכרות הישירה עם הצורך המבצעי בשטח, חזרו אנשי החברה לפתח פתרון טכנולוגי חדשני, יעיל ונגיש שייתן מענה מדויק לדור האיומים הנוכחי ואף לפיתוחי הרחפנים העתידיים שעלולים להגיע לזירה.
ברובל מציינים כי אחד היתרונות המרכזיים של מערכת בלאק רייבן הוא העלות הצפויה שלה, שתהיה נמוכה משמעותית מעלותן של מערכות מקבילות הקיימות כיום בשוק.
בלאק רייבן מבוססת על שלושה שלבי פעולה מרכזיים: הראשון, גילוי טכנולוגי של האיום ממרחק גדול; השני, סגירת מעגל ואיכון מדויק באמצעות חיישנים ומערכות מתקדמות; והשלישי, צידוד ויירוט באמצעות כנת נשק ייעודית בלאק רייבן. הכנה הייעודית היא מערכת אוניברסלית המותאמת למגוון רחב של אמצעי לחימה, ובהם: רובי סער, שאט־גאן, מקלעים ואמל"ח נוספים, ומאפשרת התאמה לצרכים המבצעיים המשתנים של כל כוח בשטח.
המערכת עושה שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית והיתוך מידע רב־סנסורי, תוך שילוב בין מערכות אלקטרו־אופטיות, חיישנים מתקדמים ויכולות ניתוח בזמן אמת. אחד המאפיינים הבולטים של המערכת הוא יכולת ההפעלה הכפולה: המערכת מאפשרת יירוט ידני על ידי לוחם וגם מצב אוטומציה מלא. כך, ניתן להפעיל את המערכת באופן אוטונומי לחלוטין או לחילופין לאפשר שליטה מלאה של מפעיל אנושי בהתאם לתרחיש המבצעי.
הטילים הישראליים שהוצבו בגבול טורקיה
בצל המתיחות הגוברת בין יוון לבין טורקיה, החליטו באתונה להציב טילי ספייק NLOS מתוצרת רפאל באיים היווניים הסמוכים לטורקיה. יכולתם של הטילים לפגוע באמצעים צבאיים במרחב, או אפילו בטורקיה עצמה, מהווה הרתעה כלפי הטורקים מפני פעולות תוקפניות בים האגאי. זו התועלת שמקבלים היוונים מרכש נרחב שביצעו באפריל 2023 עבור כוחות היבשה, הים והאוויר שלהם, בסכום שמוערך בכ־400-292 מיליון דולר, וכולל את ספייק NLOS.
מדובר בטילים בעלי הטווח הגדול ביותר של סדרת ספייק. דגם NLOS, המכונה תמוז, שוקל כ־71 ק"ג, מסוגל לפגוע במטרה ממרחק של עד 32 ק"מ, ומשוגר מפלטפורמות יבשתיות, אוויריות או ימיות. יכולות שיגור הטיל לטווחים רחוקים מדאיגה את הדרג המדיני והצבאי הטורקי, משום שלתפיסתם הוא מהווה איום אסטרטגי, בזכות הדיוק ויכולות השיגור שלו מפלטפורמות רבות.
זו רק סיבה אחת מבין רבות לכך שהטורקים חוששים מן הברית המתהדקת בין ישראל לבין יוון וקפריסין. הטורקים מעוניינים לממש את חזון "המולדת הכחולה" הניאו־עות'מאני שלפיו הם שואפים להשתלט על כלל מזרח הים התיכון, אך כעת גם באתונה ובניקוסיה פועלים לחיזוק היכולות הצבאיות. זו מגמה שכבר מאתגרת את טורקיה, וצפויה לאתגר אותה אף יותר בעתיד.
משגר הרקטות החדש של ארה"ב: רחפן
ממשל טראמפ נוקט באסטרטגיות חדשניות בהיבטים רבים, כשאחת מהן היא השאיפה להעביר את הצבא לאמצעים בלתי מאוישים, וכמה שיותר זולים. כחלק מן המגמה הזו, הוחלט לנסות להשתמש ברחפני תובלה שתכליתם המקורית היא נשיאת משקלים כבדים, בתור משגרי רקטות. זאת, מתוך הבנה כי בדרך זו ניתן יהיה לשגר רקטות מגובה וממרחק שיקשו מאוד על יירוטן.
על כן, בניסוי שהתקיים בפורט ראקר, אלבמה, חברות ביטחוניות מקומיות ערכו ניסוי שבו שיגרו שלוש רקטות 70 מ"מ מרחפן האספקות TRV 150. הניסוי נחל הצלחה, ובארה"ב מקווים שמדובר באמצעי שישדרג את יכולות התקיפה של כוחות טקטיים, ללא הוצאות על טכנולוגיות יוצאות דופן.
הרחפן TRV 150 יועד במקור למשימות לוגיסטיות, ביכולתו לשאת כ־70 ק"ג, והוא נמצא בשימוש צבא ארה"ב והמארינס. "לרוב, התעשייה ממתינה לדרישות שמגיעות מהממשלה, והם עונים לדרישה", אמר ל'דיפנס ניוס' קלארק דוטרר, סגן נשיא חברת סורבייס אנג'ינירג, שמייצרת את הרחפן. "במקרה זה, אנחנו זיהינו משהו שניתן להוכיח, יכולת חדשה, ולא המתנו לקבלת הדרישה. אנחנו מימנו זאת בעצמנו".
מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה
ארמניה ניצלה את מצעד "יום הרפובליקה" בירבאן כדי להציג את מערכת ההגנה האווירית לטווח קצר מתוצרת איראן, מאג'ד AD-08, שמוצבת במדינה. כארבע מערכות הוצגו במצעד, עם שינוי מעניין הנוגע לרכבים שעליהם התקינו אותן הארמנים: בעוד שאיראן משתמשת במשאית אראס 2 מתוצרת מקומית, ארמניה היא מדינה שלא נתונה לסנקציות - ועל כן בחרה להתקין אותן על משאיות מתוצרת איטלקית של חברת איבקו.
את המאג'ד AD-08 פיתחה התעשייה הצבאית האיראנית, והציגה אותו לראשונה ב־2021. בדומה למערכות איראניות רבות, הוא נחשב לזול ביחס למקביליו, ונועד להגנה על בסיסים צבאיים ותשתיות קריטיות מפני מל"טים, טילי שיוט ומסוקים. בכל מערכת יש ארבעה משגרים, עם מערכת אלקטרו־אופטית שיודעת לזהות איומים בטווח של עד 15 ק"מ.
המיירט של מאג'ד משתמש במערכת חיפוש אינפרא אדום משולבת עם מרעום קרבה, רכיב שמחולל את הפיצוץ באופן אוטומטי עם ההתקרבות למטרה. מכאן נובע היתרון של המערכת האיראנית שלא מסתמכת על הנחיית מכ"ם, אלא על חתימת החום שמתקבלת מהמטרה. טווח הפגיעה המקסימלי של מאג'ד הוא שמונה ק"מ, והגובה המרבי ליירוט הוא שישה ק"מ.
